החוק צפוי להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, על ידי הוספת שחקנים עצמאיים וחדשים שיוכלו להתחרות במערכת הבנקאית הקיימת ולחולל תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים. החוק צפוי להביא ליצירת שוק בנקאות יעיל יותר, לצמצם עלויות למשק, לפשט את התחרות עבור הצרכן הישראלי ולגוון את מקורות האשראי והשירותים הפיננסיים המוצעים לו, באופן שיוכל להפחית את עלויותיו ולשפר ולגוון את השירות הבנקאי.
החוק מאמץ את המלצת ועדת שטרום להפריד מהבנקים הגדולים את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. ההפרדה צפויה ליצור איום תחרותי חוץ-בנקאי על המערכת הבנקאית בטווח הזמן הקרוב, על ידי כניסת שחקנים תחרותיים ובני קיימא, אשר יגבירו ויחוללו תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים. במקביל להפרדה יזכו החברות המופרדות להגנת ינוקא למשך זמן מוגבל, על מנת לבסס את מעמדן בתחום האשראי הקמעונאי ולאפשר להן ולחברות נוספות להתפתח ולגדול, כך שיהוו גורם אפקטיבי בשוק האשראי הישראלי.
בנוסף, החוק משנה את מבנה הבעלות בחברת המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין סולק (שב"א – שירותי בנק אוטומטים בע"מ), כך שיתאפשר לכל אדם להחזיק עד 10% מסך המניות של החברה. וכן, לאפשר לחברה להעניק שירותים לגופים פיננסיים נוספים, דוגמת מבטחים, בעלי רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, ועוד. שינוי מבנה הבעלות נועד לאפשר לגופים נוספים לעסוק בתחום הנפקה וסליקה של כרטיסי חיוב.
על מנת להוזיל עלויות הקמה ותפעול של מערכות מחשוב, החוק מתיר לבנקים הקיימים למכור שירותי מחשוב ותפעול ולהשכיר מקרקעים המשמשים לכך. הוספת תחומים אלו נועדה לאפשר לבנקים וגופים פיננסים אחרים (דוגמת אגודות אשראי), לרכוש שירותי מחשוב ותפעול מבנקים אחרים, מה שיביא להסרת חסם כניסה משמעותי לתחום השירותים הבנקאיים.
כמו כן, החוק כולל שורה של צעדים משלימים, אשר תכליתם הסרת חסמים בפני מתחרים חדשים והטבת השירות ללקוח, כגון: איסור שינוי לרעה של תנאים בהסכם התקשרות עם לקוח, רק בשל כך שהלקוח התקשר בהסכם לקבלת שירותים פיננסיים מגוף פיננסי אחר שאינו תאגיד בנקאי; הענקת האפשרות לקבלת מידע מהתאגידים הבנקאיים, המתקבל במסגרת תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; העברת מידע אודות יתרה שלילית בחשבון העובר ושב לגוף פיננסי המעניק אשראי, על פי דרישת הלקוח, על מנת להציע הצעה מתחרה להצעה הבנקאית; מתן אפשרות לנותני אשראי מפוקחים להשתמש ביכולת ההפצה הגבוהה של הבנקים, ובכך לאפשר ללקוח לגוון את מקורות האשראי שלו; חובת להציג את המידע אודות עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב חוץ בנקאי בדף החשבון הבנקאי של הלקוח; והסרת חסם לקבלת שעבוד נוסף על נכסים מצד תאגידים בנקאיים.
על מנת להגביר את התחרות בשוק הסליקה הוסדר המעמד של "סולק מתארח", כך שסולק קיים יאפשר לסולק חדש להתארח על התשתית הקיימת, על פי כללים שייקבע שר האוצר. בנוסף, הוסדר מעמדם של "מאגדים", כך שגופים פיננסים מפוקחים יוכלו לאגד מספר בתי עסק לצורך הורדת עלויות סליקה.
נוסף על כך, התוותה הוועדה את המסלול לפיתוח ענף המתווכים הפיננסים, אשר יוכלו לספק ללקוח יכולת השוואה ותמחור לגבי השירותים הבנקאיים אותם הוא צורך. המהלך יאפשר ללקוח, בפעם הראשונה, לבצע השוואה ובחינת כדאיות על סל השירותים הבנקאיים המלא שהוא צורך וכן לספק לו הצעות מחיר מגופים פיננסים, אשר יכולים להציע לו הצעה אטרקטיבית יותר מזו שהוא צורך כיום. הדבר יאפשר מהפכה צרכנית שתאפשר למתווכים הפיננסים לעבוד בשביל הלקוח ולספק לו את הצעת המחיר המשתלמת ביותר עבורו וכך להוזיל משמעותית את עלות השירותים הבנקאיים.
על מנת לעקוב אחר יישום הוראות החוק נקבע כי תוקם ועדה מיוחדת, בה יהיו חברים הממונה על הגבלים עסקיים, המפקחת על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על מערכות תשלומים בבנק ישראל והממונה על התקציבים במשרד האוצר. הועדה תערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ותאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק זה, ותמליץ על צעדים להגברת התחרות בשוק האשראי.
