באמצעות צילומי לוויין, ראיונות עומק עם 184 ניצולים וניתוחי מומחים של עשרות תמונות קשות ביותר שבהן גם תינוקות וילדים רכים עם פציעות חמורות, התחקיר מצביע על 32 מקרים של תקיפות שבהן סבירות גבוהה לשימוש בנשק כימי, באזור ג'בל מארה שבחבל דארפור, מאז ינואר 2016. המתקפה האחרונה שכלולה בתחקיר זה התרחשה ב-9 בספטמבר 2016. ממצאי התחקיר מפורטים בדו"ח: "אדמה חרוכה, אוויר מורעל: הכוחות של ממשלת סודן מחריבים את ג'בל מארה".
"ספק אם הפשעים נעלמו מעיני ישראל"
מולי מלאקר, מנהלת תחום התוכניות באמנסטי ישראל, אמרה בעקבות התחקיר: "בעודו קורא למדינות המערב לנרמל את יחסיהם עם ממשלת סודן, מחוללת זו פשעים מחרידים, שספק אם נעלמו מידיעתו של משרד החוץ הישראלי. נירמול יחסים דיפלומטים עם סודן הוא שותפות לפשעים נגד האנושות ועל ישראל לחזור בה לאלתר מפעילותה זו, כפי שפורסמה בתקשורת הישראלית".
מלאקר הוסיפה כי "לא זו בלבד, כ-8,130 אזרחי סודן, מתוכם 2,125 דארפורים, שחיים בישראל מחכים לבחינה ולאישור של בקשות המקלט שלהם. על פי מקורותינו, משום שלא ניתן לדחות את בקשות המקלט של הדארפורים, רבות מהן כבר אושרו על ידי יחידת ה-RSD של רשות האוכלוסין וההגירה אך מעוכבות שם ולא מועברות לאישור שר הפנים בשל הנחיה מלמעלה. לאור הממצאים הקשים בדו"ח ניתן להבין כי גם עיכוב, מסמוס ואי בחינת בקשות המקלט, או מניעת מעמד פליט, הינן חלק ממדיניות מבישה, הגוזרת על ניצולי רצח העם הדארפורי המשך חיים ללא זכויות ושירותים בסיסיים, ללא ביטחון וללא הגנה קבועים. זו התעללות מיותרת באלו שברחו מפשעים נגד האנושות".
תמונות וסרטונים מעוררי הלם
"קשה לנסח במילים את מימדי המתקפות הללו ואת הברוטליות שלהן. התמונות והסרטונים שראינו במהלך התחקיר באמת ובתמים עשויים לעורר הלם. באחד הסרטונים ילד קטן צורח מכאבים בעודו גוסס ומת, בתמונות רבות ניתן לראות ילדים רבים מכוסים בשלפוחיות ובנגעים חמורים (לזיות). חלקם לא היו מסוגלים לנשום והקיאו דם", אמרה טיראנה חסן, מנהלת תחום מחקרי המשברים באמנסטי אינטרנשיונל.
"קשה להגזים בתיאור האופן האכזרי שבו הכימיקלים הללו משפיעים על הגוף האנושי כשהם באים עמו במגע. השימוש בנשק כימי נאסר כבר לפני עשרות שנים בעקבות ההכרה בעובדה שלעולם לא ניתן להצדיק את רמות הסבל שהנשק הזה גורם להן. לא ניתן להתעלם מהעובדה שממשלת סודן משתמשת בהם כעת באופן חוזר ונשנה נגד בני עמה עצמם, והדבר מחייב תגובה", הוסיפה חסן.
בהתבסס על עדויותיהם של גורמים מטפלים ושל ניצולים, אמנסטי אינטרנשיונל מעריכה כי בין 200 ל-250 בני אדם נהרגו כתוצאה מהחשיפה לנשק הכימי, רבים מהם - או רובם - ילדים. מאות אחרים שרדו את המתקפות עצמן, אבל בימים ובשעות שלאחר החשיפה לנשק הכימי פיתחו תסמינים כגון הקאת דם ושלשול חריף; שלפוחיות חמורות; פריחה על העור שהתקשתה, שינתה צבעה ונשרה; בעיות בראייה עד כדי עיוורון מוחלט; ובעיות בנשימה שהפכו לגורם המוביל למוות של הנפגעים ששרדו את המתקפות עצמן.
בין העדויות הרבות שבדו"ח, ציינו חלק מהשורדים כי הפצצות שנפלו באזורי מגוריהם העלו עשן שחור, שהפך לכחול כעבור כחמש עד 20 דקות מרגע שהתפוצצו. לפי הדיווחים והעדויות מהשטח, הנשק הכימי פוזר באזור באמצעות פצצות שהוטלו ממטוסים, או באמצעות ירי רקטות. רוב מוחלט של השורדים דיווחו כי העשן הדיף ריח רעיל וחריף. רבים מהנפגעים ציינו בפני אמנסטי אינטרנשיונל כי לא הייתה להם כל גישה לתרופות וכי טיפלו בפציעותיהם בשילובים של מלח, לימונים ועשבים רפואה מקומיים.
אחד המטפלים המקומיים, שמטפל בפצועים בקרבות באזור ג'בל מארה כבר מאז שנת 2003, סיפר כי מעולם לא נתקל בפגיעות שכאלה. 19 ממטופליו מתו תוך חודש מרגע חשיפתם לנשק הכימי, בהם ילדים. לדבריו, עורם של כל אלו שמתו השתנה באופן משמעותי: מחצית מהם סבלו מפצעים על העור שהפכו לירוקים ואילו עורם של המחצית השנייה נשר ובמקומו הופיעו שלפוחיות מוגלתיות ביותר.
אמנסטי אינטרנשיונל הציגה את ממצאי התחקיר לשני מומחים עצמאיים בתחום הנשק הכימי. שניהם הסיקו כי הראיות מהוות עדויות מוצקות לחשיפה לחומרי לוחמה כימיים שגורמים לכוויות, כגון סוגים של גז חרדל או סוגים של ארסן.
"השימוש לכאורה בנשק כימי מהווה נקודת שפל חדשה במבחר הפשעים נגד החוק הבינלאומי שביצע צבא סודן נגד אזרחים בדארפור, אבל גם מסמן את הרמה החדשה של ההיבריס שנוקטת ממשלת סודן כלפי הקהילה הבינלאומית", אמרה טיראנה חסן והוסיפה: " השימוש בנשק כימי הוא פשע מלחמה. הראיות שאספנו הן אמינות ומציירות משטר שנחוש בכוונתו לתקוף במישרין את אזרחי חבל דארפור בלי כל חשש מפני תגובה בינלאומית".
רקע
המתקפות בנשק הכימי לכאורה הן חלק ממתקפה רחבת היקף של צבא סודן באזור ג'בל מארה שבחבל דארפור, שהחלה בינואר 2016, נגד כוחות "הצבא לשחרור סודן" ושל עבדול וואהיד, ממנהיגי המורדים באזור. לטענת צבא סודן, המורדים תקפו שיירות של הצבא וכן אזרחים סודנים.
בשמונת החודשים שחלפו מאז שהחלה המתקפה, אמנסטי אינטרנשיונל תיעדה אינספור מקרים שבהם כוחות הממשלה תקפו במכוון מטרות אזרחיות, רכוש של אזרחים ואת האזרחים עצמם. ניצולים ומשקיפים מטעם ארגוני זכויות אדם דיווחו בשם על 367 בני אדם, בהם 95 ילדים, שנהרגו בג'בל מארה על ידי כוחות הממשלה בששת החודשים הראשונים של השנה. בנוסף, אזרחים רבים, בהם ילדים, מתו כתוצאה מרעב, התייבשויות או מהיעדר טיפול רפואי לאחר מתקפות.
באמצעות צילומי לווין, אמנסטי אינטרנשיונל יכול לאשר ש-171 כפרים נהרסו או נפגעו בשמונת החודשים של המתקפה הצבאית. ברוב המוחלט של המקרים הללו לא הייתה בכפרים הללו כל נוכחות רשמית של כוחות חמושים של האופוזיציה בעת המתקפות. אחד המאפיינים הבולטים של מתקפות אלה היה הפרות חמורות של זכויות האדם, לרבות הפצצה שיטתית של אזרחים, הריגת גברים, נשים וילדים, חטיפת נשים, אונס נשים, עקירת אזרחים בכוח מבתיהם וביזה.
הראיות שמתעדות את כל המתקפות הללו סודרו ויוצגו באופן אינטראקטיבי על ידי SITU Research, בשיתוף עם אמנסטי אינטרנשיונל עם פקיעת האמברגו, בכתובת - http://www.situresearch.com/
"אדמה חרוכה, אונס המוני, הרג והפצצות - אלו אותם פשעי מלחמה שתועדו בדארפור עוד ב-2004, כשהעולם נחרד לגלות את הזוועה. האזור הזה תקוע כבר 13 שנה במעגל של אלימות קטסטרופלית, דבר לא נעשה לשנות את המציאות בשטח ואילו העולם פשוט הסיט את מבטו הלאה", הוסיפה טיראנה חסן.
"לא הוטלו כל אמצעי אכיפה אפקטיביים במטרה להגן על האזרחים, אף על פי שהאו"ם ואיחוד מדינות אפריקה שלחו צוותי פיקוח למדינה. שיחות השלום וההסכמים שהושגו לא הביאו כל ביטחון או הפוגה בלחימה לאזרחי חבל דארפור. עד כה, התגובה של הקהילה הבינלאומית הייתה עלובה. הקהילה הבינלאומית אינה יכולה להמשיך להסיט את מבטה מהזוועה ומההפרות המתמשכות שם", דברי חסן.
אמנסטי אינטרנשיונל קוראת למועצת הביטחון של האו"ם:
- להפעיל לחץ פוליטי ראוי על ממשלת סודן כך שזו תאפשר גישה לצוותים הומניטריים ולצוותי השמירה על השלום לאוכלוסיות מרוחקות כגון זו שבג'בל מארה.
- להבטיח שאמברגו הנשק הקיים נאכף באדיקות ויורחב לכל שטח סודן.
- לחקור בדחיפות את השימוש לכאורה בנשק כימי ואם יש ראיות מספיקות לכך, להעמיד לדין את כל החשודים באחריות לכך.
תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל: "אדמה חרוכה, אוויר מורעל: הכוחות של ממשלת סודן מחריבים את ג'בל מארה"
רקע: טיהור אתני בדארפור
מאז 2003, השלטון הסודני מנהל מבצע טיהור אתני נגד דארפורים (סודנים אפריקאים מחבל פור) רק בשל היותם דארפורים ולא ערבים. הטיהור האתני נמשך כבר 13 שנים. בינואר 2016 פתחו הכוחות של ממשלת סודן בהתקפה צבאית מאסיבית על ג'בל מארה שבדארפור.
ג'בל מארה היא מקשה של הרי געש במרכז חבל דארפור. האזור הוא המוקד המפורסם ביותר בדארפור מבחינה גיאוגרפית, והוא הבית לאדמה הפורה ביותר שם. בשנת 2002, ג'בל מארה נהפכה למעוזו של המרד נגד המשטר הסודני. עריקים מצבא סודן וכן פוליטיקאים שנטשו את תפקידיהם הצטרפו לאינטלקטואלים ולחברים בקבוצות מקומיות והקימו בג'בל מארה את התנועה שבהמשך הפכה להיות תנועת האופוזיציה הגדולה בסודן: ה- Sudan Liberation Army. לצד זאת, עיקר הכפרים שמפוזרים ברחבי ג'בל מארה מיושבים על ידי אזרחים שאינם חלק מהאופוזיציה.
מבחינה מתודולוגית, החקירה של אמנסטי אינטרנשיונל נעשתה מרחוק, מחוץ לסודן (בהינתן האיסור של הממשלה להיכנס לדארפור), על ידי שני חוקרים בעלי רשתות קשרים עמוקות בג'בל מארה, כשאחד מהם הוא מקומי דובר פור (Fur). בין פברואר לספטמבר 2016, אמנסטי אינטרנשיונל ראיינה 184 ניצולים ועדים להתקפות בג'בל מארה, ביניהם 108 גברים, 103 נשים ו-3 ילדים (ובנוסף עוד עובדים של צוות האו"ם באזור, אנשי ארוגני זכויות אדם מקומיים ו-22 חברים בתנועת האופוזיציה). אמנסטי אינטרנשיונל נעזרה בשני מומחים בעלי שם עולמי לנשק כימי לבחון את הסימנים הקליניים והסימפטומים שנחשפו בראיות החזותיות (תמונות וסרטונים) וכן בתיאורים שניתנו במהלך ראיונות, וכן אימתה את העדויות שנמסרו לה בראיונות באמצעות תצלומי לוויין, סרטונים ותצלומים.
עבירות על החוק הבינלאומי בדארפור
על פי המידע שנחשף בדו"ח, הכוחות של ממשלת סודן הפרו באופן שיטתי את החוק הבינלאומי. ההפרות האלו כללו הפצצות חסרות-הבחנה בין גורמים שמעורבים בעימות לבין אזרחים; הריגה מכוונת של גברים, נשים וילדים שאינם צד בעימות; חטיפה ואונס של נשים וכן צורות אחרות של אלימות מינית כלפי נשים; עקירה של אזרחים מבתיהם; ביזה והריסה של קניין של אזרחים, לרבות השמדה של כפרים שלמים.
ה-UN Organization for the Coordination of Humanitarian Affairs העריך שמאז ינואר 2016 נעקרו מבתיהם 251,000 תושבים בג'בל מארה בלבד, שנמלטו על חייהם.
הדו"ח חושף ראיות שמצביעות על שימוש שיטתי בנשק כימי נגד אזרחים שלא מעורבים בעימות. תמונות וסרטונים של פצעים ושלפוחיות שאחרי בדיקה מעמיקה נקבע שהן מתאימות לחשיפה לנשקים כימיים מסוג קטלני, בצירוף עדויות שמגוללות תיאורי הפצצה שמתאימים להתקפות של נשק כימי, מראים שהכוחות של ממשלת סודן עשו שימוש בנשק זה. השימוש בנשק כימי הוא פשע מלחמה.
הדו"ח מראה שממשלת סודן ביצעה פשעים נגד האנושות באופן שיטתי: בדרך כלל נבחרו כפר או עיר שמיושבים על-ידי בני הפור ובשלב הראשון נערכו הפצצות מהאוויר; אחר כך, במידה שמזג האוויר מאפשר זאת, נערכת על הכפר מתקפה קרקעית באמצעות חיילים במדים על משאיות וחיילים במדים ובלבוש אזרחי על גמלים, סוסים או אופנועים; כשהחיילים משתלטים על הכפר הם הורגים את מי שנקרה בדרכם וגם יורים על שיירות הבורחים; הכפר מושמד ולעתים נשרף וברוב המוחלט של ההתקפות לא נותר עוד תושב אחד בכפר. בדרך כלל כל הקניין שהאזרחים נאלצים להשאיר מאחור מושמד או נבזז; טכניקת הביזה מראה על המימד האתני של ההתקפות: הרכוש של שבטי הפור שמותקפים מועבר לשבטים ערביים שפועלים ביד אחת עם כוחות המשטר. הטכניקה הזו, שאין בה שום שלב של זיהוי של אזרחים בתור גורם שאסור לתקוף, אלא להפך, היא פשע חוזר ונשנה נגד האנושות.
ההתקפות על אזרחים בג'בל מארה
אחרי מתיחות בדצמבר 2015 ותחילת ינואר 2016 בג'בל מארה, בעקבות הגברת הנוכחות של כוחות ממשלת סודן באזור, החלה באמצע ינואר 2016 התקפה מתואמת ומאסיבית על האזור. לפני התקיפה הממשלה האשימה את כוחות האופוזיציה בפגיעה בכוחות בג'בל מארה ומטרת ההתקפה הייתה להשתלט לגמרי על האזור. תוך כדי הלחימה, התחפרו הכוחות של האופוזיציה בתוך ג'בל מארה ונדחקו לאזורים מבודדים.
באמצעות עדויות של 184 ניצולים ועדים מהתקפות על אוכלוסייה אזרחית בג'בל מארה, ותוך אימות העדויות באמצעות תמונות לווין, דיווחים של האו"ם ושל ארגוני זכויות אדם מקומיים, אמנסטי אינטרנשיונל הצליחה לבסס תמונה עגומה של התקפות מכוונת ושיטתית נגד אזרחים באזור. נמסרו לאמנסטי אינטרנשיונל שמות של 367 אנשים שנהרגו במהלך ההתקפות, מתוכם 95 ילדים – רובם הגדול מתו מהפצצות או מהירי בזמן ההימלטות מהאזור המופצץ. העדויות מראות שנשים באופן קבוע נאנסות באכזריות במסגרת ההשתלטות על הכפרים. אמנסטי אינטרנשיונל אימתה באמצעות תצלומי לווין כי 171 כפרים הושמדו או ניזוקו במהלך ההתקפות.
העדויות על ההתקפות נערמות: קוברה, אישה בשנות ה-20 לחייה מהכפר Baringo מספרת שבהתקפה על הכפר ב-16.1.2016, היא נמלטה עם בעלה וילדיה ובנה נפל ביציאה מהכפר. בעלה חזר כדי להרים אותו וכשהרים אותו ראה שכולו מכוסה דם, ואז גם בעלה נורה ומת. היא מעולם לא הספיקה לקבור אותם. אישה אחרת, שמה קרניגה (Karinge), מכפר ליד Burro סיפרה איך בהתקפה באפריל 2016 על הכפר פצצה הרגה את כל ילדיה בשנתם. היא סיפרה שנמלטה לכפר קרוב שהופצץ גם הוא. קרניגה ניסתה לברוח למערות בדרך והיא מצאה שם גוויות שנשחטו בסכינים, ביניהן ילדים רבים. היא נמלטה ממקום למקום עד שהגיעה למחנה עקורים. היא סיפרה שבלילה שהגיעה נכנסו חיילים של הממשלה למחנה, רצחו ארבעה גברים ואנסו שלוש נשים וגם משם היא נאלצה לברוח. אלו שתי עדויות, שאינן קרובות להיות הקשות ביותר, מתוך 184 העדויות.
רוב הניצולים סיפרו כי רכושם ובתיהם נהרסו או נבזזו על ידי כוחות הממשלה. חלק מהאנשים סיפרו כי בטקס משפיל הרכוש שלהם הושמד או נבזז בפניהם, חלק ראו שהוא נהרס או נבזז בזמן שנמלטו, חלק מצאו שרכושם נעלם או נהרס כשחזרו לכפר כדי לקבור את המתים, לחפש ניצולים, ללקט מזון ששרד, או מאחר שהאמינו (בדרך כלל בשוגג) שאחרי ההתקפה הראשונה האיום הוסר והם יכולים לשוב לחיות בכפר.
השימוש בנשק כימי
“The smoke was black and then it turned blue… It smelled very bad. If you smell it then you will vomit… I got sick. I am still sick. I am in pain. Sometimes I feel dizzy… [soon after the bomb landed] I felt my muscles contract… the next day I felt like I [was becoming] paralyzed. Two days [after the bombing] I was not able to move… And then I wasn’t able to walk at all for month… I got some injections and now I am a little better... Wounds are [still] everywhere on my baby’s body… the baby was walking. Now it doesn’t walk… The body of the baby is swollen and the stomach is inflated… The skin of the baby’s body, when you touch it, it [peels off].”
(עזיזה, בשנות ה-20 לחייה, חמישה חודשים אחרי ההתקפה על הכפר שלהם במרכז ג'בל מארה בינואר בה היא ובנה נחשפו לנשק כימי; עמוד 90 בדו"ח)
מ-55 ראיונות שונים עם ניצולים ועדים, עולה כי הכוחות של ממשלת סודן ערכו עשרות התקפות באמצעות נשק כימי, הראשונה באמצע ינואר והאחרונה רק לפני כשבועיים ב-9 בספטמבר. מעדויות של ניצולים, רופאים ונותני טיפול אחרים אמנסטי אינטרנשיונל מעריכה כי 250 עד 500 אזרחים נהרגו מהחשיפה לנשק הכימי. הבדיקות מעלות שאכן הפציעות מתאימות לסימפטומים של חשיפה לנשק כימי. כך גם העדויות, על השכבה העבה של האבק השחור אחרי ההפצצות, המראה של העשן, הריח ה"לא טבעי" של "הביצים המקולקלות", השינוי של צבע המים אחרי ההתקפות ועוד – מתאימים לשימוש בנשק כימי. כך, גם הסימפטומים הפיזיים – העור שנעשה קשה וכהה יותר (או לעתים מלבין), הנוזלים שיוצאים מהעיניים שמאדימות מאוד, הזיהומים באוזניים, ההקאות, השתן האדום שאיננו דם, השיעולים הבלתי נשלטים, היעדר היכולת לפעור את הפה, העור הרקוב והשלפוחיות הספציפיות – כולם סימפטומים שלפי חוות דעת של שני מומחים בעלי שם עולמי לעניין, מתאימים במידת סבירות גבוהה מאוד לחשיפה לנשק כימי.
זיהוי מדויק של הסוג הספציפי של הכימיקל שבו לכאורה נעשה שימוש במהלך ההתקפות שמתועדות בדו"ח זה, יצריך ליקוט של דגימות סביבתיות ודגימות פיזיולוגיות מקורבנות שבאופן ישיר או לא ישיר נחשפו לכימיקל, כמו גם ניתוח של שרידי הנשק שבו נעשה שימוש במהלך המתקפות. הממשלה באופן מכוון מגבילה מאוד את הכניסה לג'בל מארה, ולא ניתנה בינתיים לאמנסטי אינטרנשיונל האפשרות לאסוף דגימות מעין אלו.
מסקנות
בזמן שנשיא סודן, עומאר אל באשיר, מצהיר שהשלום הגיע לחבל דארפור, המעשים של הכוחות שפועלים תחת פקודותיו לא מראים ולו רמז לנסיגה בסדרת ההתקפות הברוטאליות והלא חוקיות. נהפוך הוא, לא רק שהשימוש במה שהוא כנראה נשק כימי מייצג שיא חדש בסדרת ההפרות החמורות של זכויות אדם בידי ממשלת סודן בדארפור, הוא גם מייצג שיא חדש בחטא הגאווה של ממשלת דארפור ביחס לקהילה הבינלאומית. ממשלת סודן עושה שימוש חוזר ונשנה בנשק כימי במסגרת התנהלותה האלימה והלא חוקית בדארפור.
