בין המוזמנים היו חברי כנסת, ראשי רשויות, בכירי התעשייה בישראל, ראשי תאגידי המיחזור, מנהלי שפע ברשויות, חברות וקבלני מחזור: השר להגנת הסביבה- זאב אלקין, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר, מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי - מר שלמה דולברג, יו"ר המרכז לשלטון מקומי - מר חיים ביבס, אבי רדעאי - ראש תחום פסולת במשרד להגנת הסביבה, קובי דר - מנכ"ל תאגיד המיחזור תמיר, נתי פז - מנכ"ל נגב אקולוגיה, מיכאל ביטון - ראש מועצת ירוחם, נאור ירושלמי יו"ר ועידת קלינטק למחזור 2, גיא סמט - סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה, מירב אביגדור - מנהלת תחום אקולוגיה בחברת טבע, רומי אבו דנן - ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, אנדריי אוזן - ראש מועצת רמת חובב, אלונה שפר קארו - מנכ"לית חברת SRT, רפי מנדלבאום - מנכ"ל LDD טכנולוגיות.
גיל ליבנה, ראש המועצה המקומית שוהם ויו"ר ועדת איכות בסביבה במרכז לשלטון מקומי, שנאם בנושא הטיפול בפסולת ברשויות : "בתור מי שמצוי מעל 10 שנים בלב העשייה הסביבתית בשלטון המקומי , אני אינני אופטימי. בפרספקטיבה של כ- 7 שנים מאז יצאה לדרך תוכנית ההפרדה במקור ונחקק גם חוק האריזות, ההוצאה הלאומית על פסולת התייקרה במאות אחוזים, והמדינה השיגה מעט מאוד וכולנו אחראים". המשק הישראלי, הציבור, הרשויות המקומיות והתעשייה הישראלית כולם גם יחד שילמו מיליארדי שקלים על מעט מידי תפוקות. יש מי שיאמר שמוקדם לערוך חשבונות ולהסיק מסקנות ויתכן וכך , באבן הדרך שאנו נמצאים זו תמונת המצב ולא בכדי הכריז אבי גבאי שההפרדה במקור נכשלה. היטל ההטמנה שתפח ל- 140 ₪ לטון פסולת , הכפיל את ההוצאה של הרשויות עבור תחנות מעבר ואתרי הטמנה. ההיטל הפך למס לכל דבר ועניין. הכנסות ההיטל מצטברות בקרן הממשלתית – קרן הניקיון ויתרותיה עברו מעל 2 מיליארד שקל. 2 מיליארד שקלים שיכלו לחולל מהפכה סביבתית אמיתית . אילו ניהול הקרן היתה בשליטתנו, בשליטתה של כל רשות ורשות מקומית , הכספים היו מנוצלים נכון ועד תום וההישגים היו טובים בהרבה. באנו עם פתרונות – לא עוד קרן ממשלתית מסואבת עם קולות קוראים מורכבים ומעטים מידי , אלא חשבונות הטמנה בכל רשות ורשות. משלא נענינו הגשנו בג"צ . השלטון המקומי נחוש להביא לשינוי.
גם נאור ירושלמי לשעבר מנכל עמותת חיים וסביבה ויו"ר הוועדה הזהיר כי מיליארד וחצי השקלים שהצטברו בקרן הניקיון עלולים להוות פיתוי למשרד האוצר שיתייחס אליו באל "כסף חונה" וינסה לנצל אותו למטרות אחרות. ירושלמי קרא למשרד להגנת הסביבה לכנס שולחן עגול משותף עם השלטון המקומי ,המגזר העסקי וארגוני הסביבה כדי לקבל מדיניות כוללת בתחום הפסולת ולהחליט עוד בשנת התקציב הנוכחית כיצד לנצל את הכספים שהצטברו בקרן הניקיון.
שרון ארצי עורכת דין שותפה וראש תחום סביבתי במשרד kh החברה שהגישה עתירה מטעם השלטון המקומי ורשויות מקומיות "הקרן לשמירת הניקיון מתבססת על קנסות שהוטלו על קבלנים ועל היטל ההטמנה משנת 2007. על כל טון פסולת יש היטל של 108 שח לפני מע"מ. הכספים מצטברים ועשור לאחר מכן יש מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לטובת פיתוח - פתרונות מתקדמים שאמורים לתת חלופה להטמנה. האוצר רואה כסף חונה וגורר. השנה הוא לקח 200 מיליון. הקרן לא מתפקדת ואין ניצול מזומנים. הגשנו עתירה על השימוש בכסף ושאלנו מדוע ממשיכים לגבות מהציבור כשיש עודפים לא מנוצלים. פנינו לשר ולא קיבלנו תשובה ולכן פנינו לבית משפט. אין כיום פתרונות להטמנה ובמקביל עלויות ההטמנה עלו ב-1700%, בגלל שנסגרו אתרים לא חוקיים".
אלונה שפר קארו לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכיום מנכלית חברת SRT יוצאה בקריאה לשר כחלון לטפל ולהשמיש מחדש קרקעות מזוהמות כדי להביא לפתרון מהיר ביישום תוכניות הבנייה והוזלת מחירי הדיור. "טיהור קרקעות מזוהמות הוא כיום אחד המכשולים העיקריים ליישום מהיר של תוכניות בנייה. דוגמא לכך הן הבסיסים שאותם אמור הצבא לפנות באזור המרכז וגוש דן בהם יש זיהומי קרקע". "מדובר במתחמים כמו צריפין ותל השומר, תע"ש - שבהם מתוכנן חלק משמעותי מעתודות הדיור. מדיניות לחוד וביצוע בשטח לחוד, היא אומרת , הקרקעות המזוהמות נמצאות במרכז הארץ , מדובר בקרקעות שכל כך רוצים לבנות עליהן : ברמת השרון, בבסיסי צהל בסירקין . לפי הלוז כבר מזמן הן היו צריכות להיות אחרי הטיפול בקרקע המזוהמת ובנושא הניקיון לא רואים שום אופק .יש לקחת בחשבון שהמכרזים המקדימים על פי החלטת ממשלה- עוד לא יצאו בכלל לפועל, דבר שיעכב את תוכניות הבניה. השר כחלון אומר שיש לבנות "בכל הארץ" במחיר למשתכן, דברים אלו לא נאמרו בממשלות אחרות , אולם בפועל לא נעשים הכנות מתאימות של טיפול בקרקע מזוהמת. לכן בעיני האמירות שלו הן מדיניות לחוד ומעשים לחוד.
