בישראל שוהים כרגע (יוני 2016) מספר שיא של למעלה מ- 20,000 עובדי חקלאות תאילנדים, שהגיעו במסגרת ההסכם הבילטראלי שנחתם בין ישראל לתאילנד. תוך שנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הגירת העבודה בישראל, כל עובדי החקלאות מתאילנד יהיו במסגרת הסכם בילטראלי ששומר על זכויותיהם

כלים
עובד זר בישראל
עובד זר בישראל

היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר מסר כי בשנת 2011 התקבלה החלטת ממשלה לפיה עובדים זרים יגויסו במסגרת הסכמים בילטראליים בלבד, כאשר ההסכמים מאפשרים פיקוח, בקרה וליווי העסקת עובדים זרים החל מיום גיוסם ועד לסיום עבודתם בישראל וחזרתם לארצם. ההסכם הראשון נחתם עם ממשלת תאילנד בשנת 2012 וקרוי Thailand Israel Cooperation. במסגרת ההסכם מגיעים לישראל עובדים שעברו תהליך סינון המתאפיין בשקיפות מוחלטת ומבטיח כי עלות ההגעה היא בסכומים המותרים בלבד. לפני ההסכמים עלות ההגעה של עובד מתאילנד הייתה כ-9,000 דולר בעוד שלאחריהם היא עומדת על כ-2,000 דולר בלבד. מנגנון זה הינו כלי מוכח למניעת גביית דמי תיווך בלתי חוקיים וסחר בבני אדם והוא יושם בהסכמים בילטראליים גם בענפים אחרים.

במרכז הבינלאומי להגירה CIMI)) מדגישים כי העובדים מגיעים לישראל כאשר הם כבר יודעים מי המעסיק שלהם. העמותה גם מפעילה קו חם בחמש שפות המיועד לעובדים הזרים ואליו הם פונים לפתרון בעיות, קבלת אינפורמציה או במקרים של הפרת החוזה. מדי שנה מגיעות לקו החם כ- 10,000 שיחות טלפוניות בנושאים שונים – מספר עקבי המדגיש את נחיצות השירות המהווה כתובת רלוונטית ואמינה לעובדים הזרים למימוש זכויותיהם. העובדים הזרים מתאילנד משובצים אצל מעסיקיהם - חקלאים בכל רחבי הארץ - ותקופת השהייה המקסימאלית שלהם בישראל הינה 5 שנים.

מדו"ח ראשון מסוגו שיצא לאור ע"י צוות מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה CIMI)) והאגף לתכנון מדיניות ברשות האוכלוסין וההגירה נחשף לראשונה פרופיל הגירת העבודה לישראל. מהדו"ח עולה כי בישראל שוהים כ-77,000 עובדים זרים חוקיים, כ- 16,200 עובדים זרים לא חוקיים וכ-81,600 עובדים פלסטינים וירדנים. סך-הכל כוח עבודה זר בישראל (הכולל את שלוש אוכלוסיות אלה) מונה מעל 174,000 איש. בנוסף להם קיים מספר משוער של 91,000 תיירים שנשארו בישראל לאחר שפגה אשרתם.

הענף בו מועסק מספר העובדים הזרים הרב ביותר הינו ענף הסיעוד. מגמה זו נמשכת בשנים 2010-2015. הענף השני בגודלו לאורך תקופה זו הינו ענף החקלאות. הענף השלישי הוא ענף הבניין והענף הקטן ביותר הוא ענף המומחים. לאורך השנים חל שינוי דרמטי בהיבט הענפי כאשר ענף הבניין שהיה הגדול ביותר הצטמצם משמעותית. בהיבט כלל-ענפי, מאז שנת 2012 ניכרת מגמת עלייה במספר העובדים הזרים החוקיים המועסקים בישראל.

היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר מוסר כי הרכב מדינות מוצא ייחודי מאפיין את כל אחד משלושה הענפים המרכזיים בהם מועסקים עובדים זרים. בענף הבניין מוצא מרבית העובדים הינו מסין (3,284 עובדים) וממולדובה (2,099 עובדים), בענף החקלאות חלק ארי מן העובדים הינו מתאילנד (21,034 עובדים) ובענף הסיעוד קיים פיזור גיאוגרפי רב יותר של מדינות מוצא, הכולל את הפיליפינים (15,200 עובדים) ולאחר מכן את הודו (9,998 עובדים), מולדובה (7,765 עובדים), סרי לנקה (5,061 עובדים) ונפאל (3052 עובדים). מבין מנגנוני ההסדרה הקיימים בולטים ההסכמים הבילטראליים שנחתמו בין ישראל ומספר מדינות מקור שהביאו לצמצום בפגיעה בזכויות העובדים הזרים ולהגברת המודעות של העובדים הזרים לזכויותיהם. הסכמים בילטראליים בנוגע לגיוס עובדים זרים נחתמו בין ישראל לתאילנד בשנת 2012 בענף החקלאות ובין ישראל לבין בולגריה (שנת 2011), מולדובה (שנת 2012) ורומניה (שנת 2014) בענף הבניין.

המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה CIMI)) הינה עמותה עצמאית ללא מטרות רווח שנוסדה על ידי ג'וינט ישראל בשנת 1998. מטרת העמותה לסייע בפיתוח תחום ההגירה בישראל תוך יישום הסכמות ותקנות בינלאומיות בטיפול בקשת רחבה של תחומי הגירה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS

עדכונים אחרונים

אוג 21, 2019

איך להיות כוכבת ברשת? המדריך המלא

מאמרים - חברתי
יול 21, 2019

פעילותו החברתית של מתן דהן

מתגייסים למען הקהילה
יול 16, 2019

להיות מוכנים מראש - צוואות וירושות

מאמרים - חברתי
יול 15, 2019

דרכו של ברוך עטאלי

זכויות האדם