נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, העניק הערב את אות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ו באירוע חגיגי בבית הנשיא, שהוקדש השנה למתנדבים שפעילותם מוקדשת לקידום ההבנה, הסובלנות והשותפות, בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. נשיא המדינה לזוכים: "השיתוף, ההכלה והגישור הינם צו השעה של החברה הישראלית- פיצול, הדרה, וניכור הם מתכון לאסון לאומי. אנחנו חברה תומכת, עוזרת, חברה שהרקמה החברתית שלה צפופה, בריאה וחזקה. התמונה שלכם, זוכים וזוכות, היא הדיוקן היפה והמרשים של התקווה הישראלית"

כלים
 נשיא המדינה עם הרבנית אסתר לנדמן. צילום: מארק ניימן/ לע"מ
נשיא המדינה עם הרבנית אסתר לנדמן. צילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, העניק הערב, יום רביעי, כ"ג סיון, 29 ביוני, את אות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ו באירוע חגיגי בבית הנשיא. אות הנשיא למתנדב הוענק זו השנה ה-42 לבודדים וארגונים שנבחרו לקבל את הוקרת החברה והמדינה לעשייתם ההתנדבותית. האות הוא פרי יוזמתם של בית הנשיא בשיתוף עם המועצה הלאומית להתנדבות, ומטרתו לטפח ולעודד את רוח ההתנדבות ולהביע הוקרה למתנדבים. השנה, לראשונה, הוקדש האות לעוסקים בקידום ההבנה, ההידברות, הסובלנות והשותפות בין קבוצות ושבטים שונים בחברה הישראלית. בטקס הוענקו האותות ל-12 זוכים והשתתפו בו יו"ר הוועדה המייעצת לאות הנשיא מר חיים (ג'ומס) אורון, ויו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל עו"ד יורם סגי זקס.

"ההתנדבות היא סימפטום של חברה אנושית בריאה. חברה שמצמיחה מתנדבים היא חברה חזקה, חסונה, או בפשטות- חברה טובה." פתח הנשיא את דבריו, והוסיף: "אות הנשיא למתנדב כמו מבשר לנו את מה שאנחנו יודעים כבר- אנחנו חברה תומכת, עוזרת, חברה שהרקמה החברתית שלה צפופה, בריאה וחזקה."

הנשיא ציין כי השנה הוקדש אות הנשיא למתנדבים, אישים גופים וארגונים, שפעילותם מוקדשת לקידום ההבנה, הסובלנות והשותפות, בין קבוצות ושבטים שונים בחברה הישראלית ואמר: "זוהי ללא ספק המשימה התנדבותית המורכבת ביותר העומדת בפני החברה הישראלית."

הנשיא המשיך ואמר: "השיתוף, ההכלה והגישור הינם צו השעה של החברה הישראלית, לא פחות. בסדר הישראלי החדש שבו אני עוסק לעיתים תכופות, פיצול, הדרה, וניכור פשוט אינם מתקבלים על הדעת, הם מתכון לאסון לאומי. התקווה הישראלית החדשה שלנו ושל ילדינו ונכדינו מוכרחה להישען על שיתוף ואליו גם לשאוף. ולכן, התמונה שלכם, זוכים וזוכות, היא הדיוקן היפה והמרשים של התקווה הישראלית הזו. הדיוקן הזה כולל את מגוון הצבעים, הדעות והאמונות. התמונה הזו כוללת מבוגרים וצעירים, שכירים ועצמאיים, נשים וגברים בכל הצבעים והרקעים, חילוניים ודתיים, חרדים וערבים מהצפון, מהדרום ומהמרכז. כולם אזרחיה של מדינת ישראל ובכולם מפעמת רוח התנדבות כה חזקה."

"אני מצדיע ליכולת של כל אחד ואחת מכם לשים את עצמו בצד על מנת לראות את האחר, את מצוקותיו, את צרכיו." אמר הנשיא למתנדבים והוסיף: "אני יודע כי העוצמה שלכם נובעת מחזון גדול, חזון של חברה מתוקנת יותר, חומלת יותר, תומכת באלו המתקשים. החברה העתידית הזו שליצירתה אתם מסורים היא חברה שיודעת לבנות גשרים חדשים- זוהי חברה סבלנית וסובלנית, חברה של חסד, צדק וצדקה, חברה שיש בה כבוד עמוק לאדם באשר הוא אדם". הנשיא סיים את דבריו ואמר: "זכייתכם היום היא רק זכיה אחת בדרך שאני מאמין כי תהיה רצופה בניצחונות רבים נוספים. זכרו- כאשר אתם מנצחים, מנצחת החברה הישראלית כולה, וכולנו בתוכה."

הזוכים באות הנשיא למתנדב בשנת תשע"ו:

אוהל המתנדבים –על קידום המעורבות והשותפות החברתית-אזרחית בין החברה הבדואית לחברה היהודית. אוהל המתנדבים הוקם בשנת 2002 על ידי אג'יק-מכון הנגב כדי לקדם את החברה הערבית-בדואית בנגב. האוהל, ששוכן בעיר העתיקה של באר שבע, מפעיל כ-1,200 מתנדבים ומתנדבות בני 15 עד 25 בשלל תכניות קהילתיות וביותר ממאה מסגרות התנדבותיות. כ-50 אלף ילדים, בני נוער ומבוגרים נחשפים לפעילות של המתנדבים באוהל.

אליאב בטיטו- על פעילות לחיבור ודיאלוג בקרב תלמידים ובני נוער מכל מגזרי האוכלוסייה. אליאב, בן 18, תלמיד כיתה י"ב בקרית החינוך אמי"ת של רשת החינוך הממלכתי-דתי בעפולה. ביוני 2014, כששימש יושב ראש מועצת התלמידים במחוז הצפון, פעל לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה ולמען שוויון ההזדמנויות בחינוך וברווחה. משימתו הראשונה במחוז הצפון, בו לומדים בני נוער בעלי רקע שונה, הייתה להוביל מפגשים ופעילויות לעידוד השיח, ההכרות וההבנה. את תפקידו הנוכחי ממלא תוך הקפדה על דיאלוג מתמיד ושוויוני בין כלל בני הנוער מכל המגזרים בישראל.

תיסיר ג'בארין -על יצירת גשר של דו קיום ושכנות טובה בין יהודים לערבים. תיסיר, בן 73, נולד וחי בעיר אום אל פאחם. במשך שנים רבות שימש כמורה וסגן מנהל בית ספר. לצד עבודתו עסק דרך קבע בפעולות התנדבותיות מגוונות. עוד בשנים בהן עבד במשרה מלאה התנדב ללמד את השפה העברית בקרב שכניו ותלמידיו ויזם מפגשים בין נוער ערבי לנוער יהודי. ב-2004 נאלץ להשתמש בכיסא גלגלים, ועקב כך החל לפעול למען בעלי מוגבלויות בכל הקשור לזכויות המגיעות להם ממוסדות, מארגונים, ממשרדים ממשלתיים ומהרשויות המקומיות והאזוריות.

גיבורים קטנים - על קידום ההבנה והסובלנות לילדים ומבוגרים המוגבלים בשׂכלם ושילובם בקהילה ובחברה. העמותה נוסדה בשנת 2001 למען ילדי החינוך המיוחד,בגילאי 6-21, עם צרכים מיוחדים, מוגבלות שִׂכלית ואוטיזם. מטרתה להעניק מסגרת תומכת לילדים ולהכשיר אותם לחיים עצמאים לאחר סיום לימודיהם בבית הספר. התנועה פועלת ב-35 בתי ספר מטבריה ונהריה שבצפון ועד באר שבע בדרום באמצעות אלפי מתנדבים. פעילותה של התנועה תרמה לַסובלנות בחברה בישראל ולקבלת הילדים המיוחדים תוך העלאת המודעות לצרכיהם.

התנועה הדרוזית ציונית- על טיפוח וקידום ברית החיים בין הדרוזים ליהודים במדינת ישראל. התנועה פועלת החל משנת 1975, ויושבת בדלית אל-כרמל. בתנועה פעילים יותר מעשרת אלפים בני העדה הדרוזית – נוער, צעירים ומבוגרים – מיישובי רמת הגולן, הגליל והכרמל. יחד הם עוסקים בפעילויות מגוונות למען טיפוח הקשר בין הדרוזים ליהודים ולמען הלכידות החברתית בין כלל אזרחי מדינת ישראל.

לבב וינברג - על קידום הספורט כגשר להידברות ושותפות בין שכבות האוכלוסייה בצפון הארץ. לבב, חקלאי, בן 34, ממטולה. בשנת 2010 הקים את בית הספר להוקי קרח קנדה-ישראל במרכז קנדה במטולה, אותו מנהל בהתנדבות מלאה. בבית הספר פעילים יותר מ-400 ילדים ובני נוער בגילאי 6- 18, בעיקר מצפון הארץ. בעשייתו מבקש לבב להפוך את הפעילות בספורט ייחודי זה לכלי המגשר בין אוכלוסיות ומאפשר הידברות ואהבת הזולת.

לאורו נלך- על התנדבות של אלפי בני נוער לעשייה בחברה הישראלית תוך יצירת שיח בין חילונים לדתיים. המרכז החינוכי להתנדבות לאורו נלך החל לפעול בשנת 2003 על מנת לתאם ולהוביל את התנדבותם של בני נוער במגוון רחב של מסגרות התנדבותיות, לחנך לערבות הדדית ולהפוך את הנתינה והחסד לדרך חיים. כיום משתתפים בתוכנית כ-5,000 בני נוער מכל גוֹני האוכלוסייה הישראלית – דתיים וחילונים, בני ישיבות תיכוניות, אולפנות ובתי ספר תיכוניים – מ-150 מוסדות חינוך בארץ, בין קצרין בצפון לאילת בדרום. המתנדבים פועלים ב-80 ערים, יישובים ומושבים, ובאמצעותה תורמים 270 אלף שעות התנדבות בשנה.

הרבנית אסתר לנדמן -על תרומה ייחודית להידברות ולשיתוף בין קהילות, עדות וארגונים. הרבנית לנדמן, אשת רב העיר חולון, נולדה בברית המועצות ועלתה לארץ ב-1949. פעילה במסגרות ארגוניות שונות שנועדו להדק את הקשרים בין כל רבדי האוכלוסייה שבקהילה. פעילה לרווחת אוכלוסיות מוחלשות מזה שנים רבות, ומאז 1985 היא מנהלת בהתנדבות את סניף יד שרה בחולון.

יואל מרשק - על ארגון פעולות סיוע במשימות והומניטריות ולאומיות תוך יצירת שותפות בין מגזרים. מַרְשָק חבר קיבוץ גבעת השלושה. מאז 1981 פועל בהתנדבות מלאה, לצד כל משימותיו בתק"ם, ליצירת הכרות וחיבור בין חלקי החברה הישראלית בתחומי הביטחון וההתיישבות.

נגב בר-קיימא- על חינוך לדיאלוג ולהידברות ולשמירה על ערכי הטבע והנוף בנגב. העמותה הוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם באמצעות דיאלוג בין מקבלי ההחלטות והציבור. העמותה פועלת לשיפור תנאי הסביבה בנגב, להגברת המוּדעוּת של הציבור לערכי הטבע והנוף ולמניעת מפגעים המשפיעים על הבריאות ואיכות החיים. בעמותה פועלים מתנדבים מכל שִכבות האוכלוסייה ומכל המגזרים בנגב, כולל בני הפזורה הבדואית, ובהם אנשי מקצוע ומדע מתחומי הנדסת הסביבה, בריאות הציבור, חינוך, תכנון ועוד- וכן סטודנטים ואזרחים שאכפת להם.

שי ראשוני- על פעילות ייחודית ליצירת הבנה וסובלנות לחולי ALS ועל פעילותו לשיתוף בין קהילות. שי, בן 50, הוא איש עסקים וספורטאי. שנים רבות היה מדריך טיולים בתת היבשת ההודית ובסין, והתחרה בענפי המרתון והטריאתלון וזכה במקום השלישי בתחרות איש הברזל. בשנת 2011 אובחן כחולה במחלת ניוון שרירים ALS וכיום הוא משותק ומונשם. על אף שאיבד את יכולת הדיבור הוא פועל למען החולים במחלה ולמציאת תרופה וטיפול בה.

רעיה שטראוס בן-דרור -על מגוון פעילויות למען החינוך, הבריאות והתרבות ויצירת שותפות בחברה הישראלית. רעיה נולדה בנהריה לד"ר ריכרד והִילדה שטראוס, מייסדי תשלובת המזון שטראוס. בשנות עבודתה בחברה השקיעה מאמצים ומשאבים להפוך את התרומה לחברה הישראלית, במיוחד בגליל, לחלק מהתרבות הארגונית של החברה המשפחתית. לצד תפקידה כנשיאה משותפת בשטראוס השקעות- היא מייחדת את מלוא זמנה לפעילות חברתית בישראל. רעיה הצטרפה לצעירים בונים עתיד ולפרויקט הזנק לתעשייה. מאז 1998 היא עוסקת בסיוע לבית השנטי, והייתה שותפה להקמת תנועת אחריי-נוער מוביל שינוי – התנועה החברתית להעצמת בני נוער, שמפעילה כ-6000 חניכים בשנה.