הפרלמנטרית הפלסטינית חאלדה ג'ראר שוחררה ממעצר מינהלי בישראל. ארגון זכויות האדם אמנסטי: "הוכחה לחוסר הטעם שבשיטה הישראלית של מאסרים ללא משפט, שמכונה 'מעצרים מנהליים'"

ג'ראר לאחר שחרורה מהמאסר, לצד ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה. צילום: דוברות הרשימה המשותפת
ג'ראר לאחר שחרורה מהמאסר, לצד ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה. צילום: דוברות הרשימה המשותפת

היום שוחררה הפרלמנטרית הפלסטינית הפמיניסטית, חאלדה ג'ראר, שהוחזקה ללא משפט במאסר, בנוהל "מעצר מנהלי", מאז חודש מארס 2015 ולאחר מכן במאסר לאחר משפט צבאי, שלטענת אמנסטי היה לא תקין.

עוד לפני שבית המשפט הצבאי דן את ג'ראר ל-15 חודשי מאסר ב-6 בדצמבר 2015, הכריזה "אמנסטי אינטרנשיונל" כי ההליכים המשפטיים נגדה אינם הוגנים ואינם תקינים. "אמנסטי אינטרנשיונל" הביעה דאגה לאור טענת פרקליטי ג'ראר לפיה התביעה נגדה לא גובתה בראיות ו"אמנסטי אינטרנשיונל" הודיעה כי היא רואה בחומרה את ענישת ג'ראר באמצעות מאסר ללא משפט בצווי "מעצר מנהלי" לפני גזר דינה במטרה ללחוץ עליה להודות ב"אשמה" . לטענת אמנסטי, נראה כי ננקטו כל האמצעים האפשריים אך ורק במטרה לדכא ולהגביל את זכותה האדם הבסיסית שלה לביטוי חופשי.

הילאל עלוש, ראש קמפיין השטחים הכבושים ב"אמנסטי אינטרנשיונל" ישראל אמר כי "אנו מברכים על שחרורה של המחוקקת הפלסטינית האמיצה חאלדה ג'ראר. עם זאת, מערכת המשפט של הצבא הישראלי הראתה שוב את חוסר עצמאותה השיפוטית והפגינה שוב את התנהלותה הבלתי ראויה, שלא הייתה מקובלת באף מדינה מתוקנת. כל ההליכים נגדה, שבקושי רב ניתן לכנות אותם 'משפטיים' הם דוגמה נוספת לכך שישראל משתמשת בשיטתיות באופן מופרז, בניגוד לחוק הבינלאומי, בשיטת המאסרים ללא משפט ושוגה כאשר היא מכנה את אותה שיטה 'מעצר מנהלי'. באופן קבוע נעשה שימוש בכלי זה לצורך רדיפה פוליטית וסתימת פיות של קולות פלסטיניים. לראייה - מעצרה וגם שחרורה של ג'ראר היו שרירותיים לחלוטין. הם הוכחה נוספת לחוסר הטעם שבשיטה הישראלית, שבחסותה מוחזקים כיום עשרות בני אדם במאסר ללא משפט, על סמך הצווים המכונים 'מעצר מנהלי'".

עלוש הוסיף והדגיש כי: "על פי סעיף 9 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR), קיים איסור על מעצרים שרירותיים ונקבע כי נטילת חירות מאדם צריכה להתבסס על עילה והליכים המבוססים בחוק. בנוסף, האמנה קובעת כי עצירים צריכים להיות מיודעים בנוגע לאורך מעצרם וסיבות מעצרם וכי יש לאפשר להם גישה לבית משפט המוסמך לפסוק ללא דיחוי בנוגע לחוקיות מעצרם ולהורות על שחרורם אם המעצר אינו חוקי. יש לציין, כי סעיף מס' 4 באמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובע, כי תחת 'מצב חירום ציבורי שמסכן את חיי האומה', ניתן להשעות את סעיף מס' 9 בנוגע למעצרים שרירותיים. על פי הגדרה, מצב חירום הוא מצב חוקי זמני המשמש כמענה למצבי איום קיצוניים וחמורים על אומה מסוימת. ישראל נמצאת במצב חירום מתמשך מאז שנת 1948 ומצב החירום בה הפך, למעשה, למצב תמידי. 'אמנסטי אינטרנשיונל' רואה בזכות למשפט הוגן זכות בסיסית, אותה יש להבטיח בכל עת כמו גם במקרי חירום. הזכות למשפט הוגן הינה זכות בלתי ניתנת להשעיה תחת אמנת ז'נבה.

"ישראל אישרה את שתי האמנות הנזכרות לעיל. עם זאת, ישראל טוענת מזה זמן רב כי הסטנדרטים להם היא מחויבת מתוקף האמנות הנ"ל אינם בני ישום בשטחים הפלסטינים הכבושים. עמדה זו של ישראל נדחתה מאז על ידי כל גופי האו"ם ובית הדין הבינלאומי לצדק. בשנת 2001 מצאה ועדת האו"ם נגד עינויים, כי האופן בו ישראל משתמשת במעצר מנהלי איננו מתיישב עם האיסור על יחס משפיל, בלתי אנושי או אכזרי. בשנת 2009 חזרה הוועדה בשנית על הערכה זו ואף העירה כי לעתים השתמשה ישראל במעצר מנהלי למשך 'תקופות ארוכות באופן מופרז'".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS