"אחת המטרות של משרד האוצר היא לצמצם את הרפואה הפרטית, שהגיעה למימדי ענק, הפכה פשוט להיות שוד", כך אמר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, בכנס מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה ובצלאל על דיור ציבורי שהתקיים היום (ה') בבצלאל. לדברי לוי: "הרפואה הפרטית יוצרת מצב שבו כל ישראלי משלם יותר על שירותי הבריאות ומקבל פחות. הרפואה הפרטית גוזלת משאבים ורופאים מהרפואה הציבורית ויוצרת מצב שבו יש שתי מערכות רפואה מקבילות שאף אחת מהן לא יכולה לענות על הצרכים של החולה, בזאת יש תורים שלא מאפשרים לה לתפקד ולזאת אין אפשרות לשרת את כולם".

כלים
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, בכנס מכון גולדה מאיר לחברה ובצלאל
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, בכנס מכון גולדה מאיר לחברה ובצלאל

לדברי לוי: "חלק מהיעדים של משרד האוצר כיום, לצד היעדים של יעילות פיסקלית ויעילות בעבודת המגזר הציבורי, היא הקטנת אי-השוויון, צמצום העוני, כניסת אוכלוסיות חלשות לשוק העבודה, חיזוק התחבורה הציבורית, מס הכנסה שלילי, ופתרון בעיות דיור. אנחנו לא מקבלים את התפישה שאומרת שיש מצד אחד כלכלה ומצד אחד חברה, אנחנו מחויבים גם לכלכלה וגם לחברה".

"התקציב הדו-שנתי נכפה עלינו"

לוי התייחס לנושא התקציב הדו-שנתי ולשאלת אישור התקציב הדו-שנתי, על רקע כניסתה של "ישראל ביתנו" לקואליציה. לדברי לוי: "אנחנו התנגדנו לתקציב הדו-שנתי ומעבירים תקציב דו-שנתי כי כך החליטה הממשלה. התקציב יהיה דו-שנתי אבל יהיו מדי שנה נקודות עצירה שבהן אפשר יהיה לחשב אותו מחדש ולהתאים אותו למצב התקציבי. זאת, כדי שלא ניקלע שוב למצב של גירעון".

בונים 2,600 דירות ציבוריות וקונים 700

מרבית דבריו של לוי הוקדשו לנושא כנס מכון גולדה – הדיור הציבורי: "חלק גדול מאי-השוויון קשור לדיור. יש בישראל אי-שוויון בנכסים שהוא יותר גדול מאי-השוויון בהכנסות, וחלק גדול מזה קשור לדיור, והעלייה במחירי הדיור משרתת אותו. הדירות מתייקרות בגלל שמי שיש לו הון פנוי, סביבה של ריבית נמוכה, מאפשרת למי שיש לו יותר כסף להגדיל את הונו בקלות באמצעות רכישת דירות. העושר הממוצע של משקי בית שבבעלותם דירה גדול פי 15 מזה של משקי בית שאין להם דירה בבעלותם. יש שיח שאומר שכאילו רוצים שמחירי הדיור ירדו. אבל יש שכבה שלמה באוכלוסייה שנהנית מהתייקרות הדיור, בנוסף למגזר שלם של קבלנים ויזמי בנייה שמרוויח מהם. זאת, בגדול הסיבה שיש צורך בפתרונות ציבוריים למצוקת הדיור, שאחד מהם הוא דיור ציבורי. אנחנו פועלים לצמצום מצוקת הדיור באמצעות כמה כלים שונים – הגדלת היצע הדירות באמצעות הגדלת היקפי הבנייה, מכרזים לדיור ארוך טווח להשכרה, מיסוי שמקטין את הביקוש לדיור מצד משקיעים, ומכרזי מחיר למשתכן כדי לסייע לאוכלוסיות חלשות לקנות דירה.

פתרון נוסף שבא לידי ביטוי בתקציב האחרון הוא בנייה של 2,600 יחידות דיור קטנות במימון ממשלתי בשיתוף הסוכנות היהודית, באמצעות חברות אאוטסורסינג אבל במימון ציבורי מלא, ורכישה של 700 דירות. זאת, כדי לקצר את התורים הארוכים של הזכאים שממתינים לדיור ציבורי. יש צורך הולך וגדל בדיור ציבורי כי האוכלוסייה בישראל מזדקנת, ויש יותר ויותר קשישים שפתרון הדיור היחיד בשבילם הוא דיור ציבורי. אף פעם לא היינו נגד דיור ציבורי. אבל אנחנו חושבים שהממשלה צריכה להיות מי שמתכננת ומובילה את המדיניות ולא מי שמבצעת.

אבל מכיוון שיש מי שמרוויח מההתייקרות, יש מי שתוקף את מי שמנסה לפתור את הבעיה. כשאתם קוראים בעיתון על כנסים שבהם מצהירים מראש שכל הפתרונות נכשלו, שדיור בר השגה נכשל ודיור במחיר למשתכן נכשל והשיקום של הדיור הציבורי נכשל, תזכרו שיש מאחורי הביקורת אנשים שהפתרונות הללו עלולים לפגוע בהכנסות וברווחים שלהם. אנחנו נתמודד עם קבוצת הלחץ הזאת כמו שהתמודדנו עם קבוצות לחץ אחרות בעבר, אם זה בנמלים ואם זה בשוק הסלולר".

מכון גולדה מאיר לחברה ומדיניות מקיים היום כנס גדול בבצלאל בהשתתפות חברי כנסת, פקידי ממשלה, אדריכלים, מומחים ופעילים חברתיים. משתתפי הכנס דנים באתגרים הניצבים כיום בפני הדיור הציבורי ובאפשרות להחזיר את הדיור הציבורי, שהוזנח במשך עשרות שנים, למקום המרכזי שהיה לו במדינת ישראל בתקופה שבה גולדה מאיר הובילה בנייה של מאות אלפי דירות ציבוריות.