לדברי עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה, מתיחויות רבות נוצרות סביב העזרה בהכנות לחג, בהסדרי הראיה של הילדים, בוויכוח התמידי אצל מי עושים השנה את הסדר, ובשוני בין מסורות ישראל, בעיקר סביב כשרות ואכילת קטניות.
סכסוך רווח לדבריו סב סביב הסדרי הראיה כאשר הפסח חל ביום שישי או שבת. במקרה כזה נשאלת השאלה מה קודם למה - שבתות או חגים, אם בכלל?
מוקד מתיחות נוסף מתבטא בלילות הסדר אצל אב או אם המשפחה שהתאלמנו. לדברי עו"ד שיפמן, המתיחויות סביב מאבק הירושה העתידי מתבטאים לעיתים קרובות בשתיקה רועמת, אך לעיתים בהתפרצויות זעם, על רקע השתייה המרובה – והיו פעמים בהן רק המשטרה יכלה להפריד בין הנצים, להחזיר את השקט על כנו.
על החג המשפחתי הכי מתוח במסורת היהודית – בכתבה הבאה.
לדברי עו"ד מיקי שיפמן, לא חולף חג פסח אחד שלאחריו לא מגיעים למשרדו לפחות גבר או אישה אחת סביב סכסוך לו הוא קורא 'גירושי קטניות'.
מסתבר שזוגות דתיים ושומרי מסורת רבים, בעיקר כשהבעל בהם אשכנזי והאישה מזרחית, גולשים פעם אחר פעם למריבות סביב אכילת קטניות. לדברי עו"ד שיפמן, על פי המסורת, כאשר בני הזוג הם בני עדות שונות, שלהן מנהגים שונים, ההלכה קובעת כי יש ללכת על פי עדת הבעל.
חרף כך, זוגות דתיים רבים מבלים את החג פעם אצל משפחת האב, ופעם אצל שולחנה של החותנת. לדברי עו"ד שיפמן, מריבות רבות פורצות דווקא על רקע זה, כאשר הבעל מסרב ללכת לסדר אצל הורי האישה, "מפני שאוכלים שם קטניות" – וכך נוצר משבר משפחתי שלעיתים מוביל לגירושין.
"הפסח – מלחמת התשה בין בני זוג גרושים"
אך זוהי אולי נקודת החיכוך הפעוטה ביותר סביב שולחן הסדר הישראלי. היות ומחצית מהזוגות החילונים מתגרשים, וכשליש מכלל הזוגות בישראל מגיעים לרבנות שלא בטוב – הפך הסדר למוקד לוהט לוויכוחים וסכסוכים בין זוגות גרושים. שאלות כמו, איפה יבלו הילדים את החג? האם עושים את הסדר במשותף או בנפרד? מה קורה כשהסדרי הראייה מבלבלים? איך מתמודדים עם צווי הרחקה בין בני הזוג? כל אלה מהווים נקודות חיכוך לוהטות, שלא פעם בית המשפט נקרא להכריע בהן.
מוקד חיכוך רווח נסוב סביב הסדרי ראייה בין בני זוג גרושים – כאשר ליל הסדר נעשה בשישי או בשבת. על פי רוב, הסדרי הגירושין בין בני הזוג עורכים חלוקה שווה בשווה של השבתות בין הצדדים. כמו כן מחלקים ההסכמים הללו את החגים והחופשות – כך שאף צד לא יצא מקופח. אך מה קורה כאשר ליל הסדר של האימא נופל בדיוק על השבת של האבא – או להיפך?
לדברי עו"ד מיקי שיפמן, החוק בישראל קובע נחרצות כי במקרה כזה החג חזק יותר מהשבת – ועל כן, יש להתיר להורה של החג לקחת אליו את הילדים, והשבת תושב להורה המקופח לאחר מכן.
מה קורה במקרה של צווי הרחקה?
סכסוכי זוגות רבים, גם כאלה שטרם הגיעו לכדי גירושין, כוללים בתוכם הוצאת צווי הרחקה, בשל אלימות, או חשש מאלימות של אחד הצדדים. לדברי עו"ד שיפמן, היד על הוצאת 'צווי ההרחקה' או 'צווי ההגנה' מאד קלה, ובתי המשפט והמשטרה ממהרים להוציא אותם, על מנת למנוע מצב בו תפרוץ אלימות.
כתוצאה מכך, בני זוג נורמטיביים רבים מוצאים את עצמם מורחקים זה מזו – כאשר נאסר עליהם במפורש להימצא ברדיוס של מאות מטרים זה מזה ללא פיקוח רשויות החוק או הרווחה. לדברי עו"ד שיפמן, זוגות גרושים רבים מקפידים, חרף הסכסוך, לחגוג יחדיו את ליל הסדר, אך בהימצא צו הרחקה – הדבר כמובן לא יכול לצאת לפועל.
במקרים מסוימים פונה האב, שהוא על פי רוב המורחק – אל סעדו של בית המשפט בבקשה לבטל זמנית את צו ההרחקה, רק לליל הסדר, כשהוא מנמק את בקשתו בכך שלא ייתכן כי יפגע בבת זוגו לעיני משפחתו – אך בקשות כאלה נשקלות מאד בזהירות, ועל פי רוב בתי המשפט לא ששים לאשרן.
מאבקים סביב ניקיונות ובישולים
לדברי עו"ד שיפמן, ליל הסדר מכניס את בני המשפחה למרחב נפיץ מאד, שיש בו הרבה פעמים ריבוי חזיתות, ולעיתים, רק בשל כך – פורצים סכסוכים על עניינים פעוטים – שהופכים, בשל הפומביות שלהם – לסכסוכי גירושין מרים.
כך קרה למשל, במקרה בו טיפל עו"ד שיפמן, כאשר אישה שהייתה מסוכסכת קלות עם בעלה, החליטה "לעשות שביתה", ולא לעזור בסידורים לחג, בבישולים ובהגשה. הדבר יצר מרמור רב בקרב בני משפחת הבעל, והבעל העיר לאשתו, וביקש ממנה לעזור , דבר אשר גרר סכסוך מכוער וקולני בשולחן החג, שמיד לאחר החג הפך כמובן לסכסוך גירושין רשמי.
סכסוך הירושה פרץ מעל שולחן הסדר
לדברי עו"ד שיפמן, המתיחויות בין אחים ובני משפחה פורצים פעמים רבות, לאחר שאחד ההורים הולך לעולמו, או כאשר ההורים הופכים לתלויים ולסיעודיים. הסכסוכים נסובים סביב סיוע להורים, סביב כתיבת צוואה, או סביב רכוש שעשוי להתחלק שלא שווה בשווה בין האחים – על רקע צוואה שנחשפה.
לדברי עו"ד שיפמן, לא פעם דווקא בשולחן הסדר, פורצים סכסוכי אחים קשים, כאשר מתיחויות והתחשבנויות שונות סביב הירושה עולות במפגיע על השולחן. לדבריו, לא תמיד רכוש רב של ההורים הוא המתכון לסכסוכים קשים. הרבה פעמים, סכסוכי אחים סביב נחלת הורים צנועה, או אפילו דירת שיכוןקטנה– עלולים לעבור אסקלציה, דווקא בשל הישיבה בכפיפה אחת סביב שולחן החג, ולא פעם, המתיחויות הללו מתדרדרות עד כדי תגרת ידיים, שרק המשטרה שנקראת למקום מצליחה להפריד בין הנצים.
לדברי עו"ד שיפמן, השתייה המרובה, ההיסטוריה המשפחתית, העוולות, המתיחויות, העלבונות והחשבונות - עולים כולם סביב שולחן הסדר - וגורמים לחג המשפחתי הזה להפוך לשדה קרב משפחתי וזוגי, במקום להיות מגבש ומלכד – כפי שהתכוונו לכך אבות אבותינו. לדבריו, "מדובר באבסורד – אבל אפילו אני כאדם דתי, ממליץ הרבה פעמים לאנשים שלא להגיע לליל הסדר בהרכב משפחתי מלא – כדי לשמור על אחדות המשפחה ולהימנע מסכסוכים קשים במהלך החג".
