רפי אסולין, בן 34, משתכן ב-8 השנים האחרונות במערך הדיור בבית החולים השיקומי אלי"ן בירושלים.
כשהיה בן 10 חלה במחלת ניוון שרירים והחיים התגלגלו לכיוון אחר; המחלה החלה להשתלט על גופו ולאחר ניתוח שעבר הוא רותק לכסא גלגלים.
רפי חלם לתקלט מאז ומתמיד והתחיל לתקלט עוד כשהיה בן 17. תחילה, הוא תיקלט במקומות ובאירועים קטנים ובעיקר באירועים בבית הספר בו למד.
בהמשך הוא אף תיקלט באירוע של עמותת איל"ן ובאירוע התרומות השנתי של בי"ח השיקומי אלי"ן, הנקרא "מסע גלגלי אהבה", באירוע סיום של מול קהל של 300 איש.
בגיל 26 הגיע רפי ל"מערך דיור" באלי"ן; "כאן אני מרגיש בטוח. מבחינה רפואית אני יודע שאני במקום הכי טוב שאני יכול להיות. בריאותי לא התדרדרה לרגע ב-8 השנים שאני דייר כאן. יחד עם זאת, הקושי הפיזי הגדול ביותר של רפי הוא כשקר בחוץ: "אני סובל מקור, ובמיוחד האצבעות שלי- הן מאוד רגישות לקור".
השגרה של רפי מתבטאת בחוסר תעסוקה והוא אינו עובד: "אנחנו 14 דיירים במחלקת מערך דיור וחברים לכל דבר. אנו מעבירים את הזמן ביחד", הוא מספר.
רפי מרבה לצפות בטלוויזיה, אבל יותר מהכל הוא אוהב להתאמן באפקטים במוזיקה ולהכין מיקסים: "יש לי תוכנת מחשב מקצועית של די.ג'י ודרך התוכנה אני מתאמן". המוסיקה האהובה עליו היא מוסיקת טכנו והוא מרבה לשמוע אותה.
מארגני הפסטיבל וחברת "אריאל" ששמעו את סיפורו של רפי, החליטו לתת לו במה ולאפשר לו לתקלט לצד דיג'יי אייל בן שמעון במסיבת האוזניות בפסטיבל הצלילים בעיר העתיקה בירושלים:
"הרבה זמן לא תקלטתי ולכן אני מתרגש לקראת אירוע פסטיבל הצלילים. תקלוט זה האהבה הגדולה ביותר שלי, תחביב שאני מנסה להפוך למקצוע. אני רוצה שיותר אנשים יכירו אותי, ויראו מה נכים מסוגלים לעשות. יש גם קצת חשש ופחד, אבל אני לא יודע איך להסביר את זה".
סיפורו האישי והדרך שעבר עוד מילדות בעקבות התפרצותה של מחלת ניוון השרירים מהווה מקור השראה:
"נולדתי כילד רגיל, וגדלתי בבת-ים. בגיל 10 התחילה מחלת ניוון השרירים להשתלט עלי. עברתי ניתוח בתקופה הזו, אבל אחרי זמן-מה נאלצתי לשבת בכיסא גלגלים ללא יכולת לקום שוב", הוא מספר.
"למדתי בבי"ס היסודי סוקולוב, אך כשהתחילה המחלה נאלצתי לעבור בית ספר, משום שהוא לא היה נגיש לכיסא גלגלים. עברתי לבי"ס ארצפלד בחולון, ושם למדתי עד גיל 19. עד גיל 20 חייתי עם הוריי ולאחר מכן עברתי לגור במעון בקריות".
רפי מנגן באמצעות מכשיר מיוחד המאפשר לו לנגן באמצעות אצבעותיו בלבד- שהן למעשה האיבר היחידי בגופו שלא משותק לחלוטין וכך הוא מצליח לשלוט במחשב ובתוכנת המיקסים דרכה הוא מתקלט.
בפסטיבל הוא ניגן בעיקר מוזיקה אלקטרונית וטכנו והקפיץ את הקהל לצד דיג'יי אייל בן שמעון, שפירגן לו וקיבל אותו בברכה, כשהקהל האזין לאחד מבין שני ערוצי המוזיקה.
הקור הירושלמי לא הכניע את רפי למרות רגישותו לקור ובסיום הערב, הוא זכה לתשואות עצומות מהקהל הרב שהתאסף במקום. רפי נראה נרגש ביותר והודה למשתתפים.
