במשך עשורים פעלו ארגונים כמו חיזב א-תחריר לפי נוסחה פשוטה: לשמר ניכור מוחלט בין מוסלמים ליהודים, להציג כל ישראלי כאיום קיומי, ולתייג כל ערבי או מוסלמי שמעז לדבר על דו-קיום כבוגד. כשהנוסחה הזאת מתחילה להיסדק – התגובה צפויה, וגם חושפנית.
וגנר, שבונה מזה שנים ערוצי שיח שקטים ברחבי המזרח התיכון, קיבל לאחרונה לידיו חיבור מפורט בערבית שחיבר הסניף התוניסאי של הארגון. המסמך, שכותרתו "התנועה האברהמית: מהסכמי נורמליזציה לפרויקט לעיצוב מחדש של המזרח התיכון", מנסה לצייר את רשת הדיאלוג האברהמי המתרחבת כמזימה מתוחכמת ל"הנדסה מחדש של התודעה הפוליטית והתרבותית". עצם העובדה שרשת אסלאמיסטית חוצת-גבולות מרגישה צורך לפרסם תחקיר פומבי ארוך נגד יוזמת דיאלוג אזרחית – היא אולי העדות החזקה ביותר להשפעתה של אותה יוזמה.
מי הוא תום וגנר?
תום וגנר אינו דמות מסתורית. הוא איש ציבור ישראלי ותיק ששימש דובר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, יועץ תקשורת לשר הביטחון עמיר פרץ ודובר מרכז פרס לשלום בתקופתו של שמעון פרס. בשירותו הצבאי ריכז את הקישור בין צה"ל למשטרה הפלסטינית באזור יריחו. בתחילת 2024 ייסד את מרכז המזרח התיכון – התנועה האברהמית, פלטפורמה המחברת ישראלים עם שותפים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי באמצעות מפגשי זום, שיח ברשתות החברתיות וקבוצות קהילתיות. כיום פועלים סניפים ושותפויות של התנועה ביותר מעשרים מדינות וקהילות, בהן מרוקו, עיראק, סוריה, פקיסטן, גאנה, סומלילנד, עזה והרשות הפלסטינית. ספרו הבא, "הקודקס האברהמי", נכתב יחד עם אנשי רוח מוסלמים לבקשת ידיעות ספרים, ויראה אור בעברית, באנגלית ובערבית.
מה המסמך באמת חושף
מחבר התחקיר, "המהנדס וִיסאם אל-אטרש" מטעם לשכת התקשורת המרכזית של הארגון, משקיע מאמץ רב בקשירת התנועה האברהמית להסכמי אברהם, להצהרות של הנשיא טראמפ ולדיוני ביטחון אזוריים. אבל מה שמטריד את המחברים באמת אינו הנורמליזציה המדינית, אלא הניסיון לבנות נרטיב תרבותי משותף המושתת על המורשת המשותפת של יהודים, נוצרים ומוסלמים. במילים אחרות: הרדיקלים מבינים היטב שברגע שאנשים מן השורה יתחילו לראות זה בזה צאצאים של אברהם ולא אויבים נצחיים – כל ארכיטקטורת הסירוב תקרוס. המסמך אף מודה שפעילות התנועה בעיראק עוררה "תגובות חריפות מצד כוחות עיראקיים מתנגדים" – הודאה מרומזת בכך שאזרחים מקומיים אכן נענים לרעיון הדיאלוג.
למה המתקפה הזאת דווקא מעודדת
בניגוד לתמונה הקונספירטיבית שמצייר חיזב א-תחריר, הפעילות הפומבית של התנועה האברהמית מורכבת משיחות שקופות ומשודרות בין רבנים לאימאמים, שיתופי פעולה עסקיים, חילופי תרבות וקהילות דיגיטליות. תנועות רדיקליות אינן מבזבזות דיו על דברים חסרי חשיבות: כשארגון כזה טורח לפרסם תחקיר רב-עמודים נגד יוזמה אזרחית, זה קורה כי היא מצליחה במקומות שהרדיקלים אינם שולטים בהם – קבוצות וואטסאפ, חדרי זום, קמפוסים וסלונים ביתיים מרבאט ועד בגדאד. וגנר מסר כי בכוונתו לפרסם בקרוב תגובה מלאה. עד אז, התחקיר של חיזב א-תחריר עומד כעדות בלתי מכוונת: מכונת הרעל משתבשת, כי יותר מדי אנשים משני צידי קווי העימות הישנים פשוט התחילו לדבר.
