תימן שקועה מזה כמעט חודש במה ש-CNN הגדירה כ"שלב הבא במערכה" של החות'ים: מתקפה קרקעית רב-חזיתית שמטרתה להשלים שליטה על החוף המערבי של המדינה ועל הגישה למיצר באב אל-מנדב – אחד מצווארי הבקבוק המסחריים החשובים בעולם. הקרבות, שהחלו להתלקח באוגוסט והחריפו בחדות בספטמבר, כבר גבו לפי הערכות שונות מאות הרוגים והותירו עשרות אלפי עקורים.
רקע: ממי מורכבת התנועה שמאחורי המערכה
כדי להבין את ההסלמה הנוכחית, שווה להזכיר מאיפה הגיעה התנועה שמנהלת אותה. שורשי החות'ים נטועים בשנת 1991, אז הקים בדר א-דין אלחות'י, מלומד זיידי בכיר ממחוז צעדה שבצפון תימן, את ארגון "א-שבאב אלמאמן" ("הנוער המאמין"). בשנת 2000 הקים בנו חסין אלחות'י זרם חדש בשם "אנצאר אלאסלאם", שנודע מאוחר יותר כ"אנצאר אללה" – השם הרשמי שהתנועה נושאת עד היום, בעוד הכינוי "החות'ים" מקורו בשם המשפחה המייסדת. האידאולוגיה של התנועה משלבת בין שורשי הזיידיה המסורתית – ענף בתוך האסלאם השיעי הקרוב יחסית לסונה – לבין השפעות מהזרם השיעי השנים-עשרי: מייסדיה למדו באיראן ואימצו טקסים כמו חג אלע'דיר ואבלות עאשוראא, אף שהתנועה מכחישה זהות שיעית מלאה.
המפנה הצבאי הגיע ב-2004, עם פרוץ "מלחמות צעדה" מול ממשלת תימן, שבהן נהרג חסין אלחות'י והנהגת התנועה עברה לאחיו עבד אלמלכ אלחות'י, העומד בראשה עד היום. בשנת 2014 צעדו כוחות החות'ים, בשיתוף פעולה עם כוחות נאמנים לנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח, לעבר הבירה צנעא וכבשו אותה, ובשנת 2015 השתלטו על מוסדות המדינה והציבו את הנשיא עבד רבה מנצור האדי במעצר בית – צעד שהצית את מלחמת האזרחים הנמשכת עד היום ואת התערבות הקואליציה בראשות סעודיה. מאז, ולמרות ביקורת פנימית וחיצונית על ריכוזיות המשפחה בהנהגה, החות'ים מיצבו את עצמם כשחקן הצבאי-מדיני הדומיננטי בצפון תימן, עם זרוע תקשורתית (ערוץ "אלמסירה") וזרוע צבאית שמקבלת נשק, אימונים וסיוע טכנולוגי מאיראן – אף שכפי שיפורט בהמשך, חוקרים מצביעים על כך שהתנועה כבר אינה פועלת כפרוקסי איראני קלאסי אלא מקדמת גם מטרות אזוריות משל עצמה.
השתלטות על האיים ואיום על המיצר
לפי דיווחי סוכנות הידיעות הקטארית "אל-ערבי", רויטרס ו-AFP, בבוקר ה-10 בספטמבר השלימו כוחות החות'ים השתלטות על שרשרת איים בפתח הדרומי של ים סוף: האי פרים (מימון) – הנקודה הקריטית ביותר במיצר באב אל-מנדב – וכן איי זוקר וחניש. לצד זאת השתלטו החות'ים על שטחים נרחבים בחוף המערבי, ובהם העיר-נמל אלמח'א (מוח'א). גורם ביטחוני שצוטט בדיווחים הזהיר כי השליטה הישירה באיים עשויה לאפשר לחות'ים לפקח מקרוב על תנועת הספינות במיצר, ולא רק לאיים עליה מרחוק באמצעות טילים כפי שעשו בשנים האחרונות. גנרל תימני שכוחותיו נסוגו מהאזור הודה בפומבי:
"שילמנו מחיר כבד"
גנרל בצבא תימן הממשלתי, בהתייחסו לנסיגה מאזור החוף
קרבות הרים על כהבוב, והלחימה בתעז
מאז נפילת האיים והחוף מנסים החות'ים לבסס אחיזה גם ברכס ההרים "כהבוב", הנמצא כ-40 ק"מ בלבד ממיצר באב אל-מנדב. לפי ניתוח שפרסמה אל-ג'זירה, הרכס משמש "קיר טבעי" שמגן על עורף הכוחות החות'יים לאורך החוף ומונע מכוחות הממשלה לחתוך את קווי האספקה שלהם מאחור, ובמקביל מקנה להם שליטה שמאפשרת "עומק אסטרטגי" מול המיצר. שליטה ברכס תאפשר לחות'ים גם להגביר את הלחץ על העיר תעז, המחברת בין השטחים הנשלטים על ידם בצפון ובין הדרום הנשלט על ידי הממשלה, כולל נמל עדן.
הלחימה בשטח ההררי מתקדמת לאט בהרבה מהפריצה המהירה בחוף. תיעוד שהופץ ברשתות מראה קרבות עזים על כל פסגה. באזור לחג' דיווחו כוחות "דרע אלוטן" (מגן המולדת) ו"אלעמאלקה" (הענקים) הנתמכים על ידי סעודיה כי בלמו את כל ניסיונות ההתקדמות של החות'ים לעבר כהבוב במהלך השבועיים האחרונים, תוך שהם ממשיכים בהפגזה. במקביל, ב-24 בספטמבר דיווחו כוחות ממשלתיים כי הדפו התקפה חות'ית מתואמת בג'בהת אלעלקמה-ראסן בתעז, תוך שהם מודים במותם של 13 לוחמים חות'ים ופציעת 12 נוספים בתוך 24 שעות בלבד – נתון המעיד על עוצמת הקרבות משני הצדדים.
לפי נתוני האו"ם וארגון הבריאות העולמי (WHO), מאז ה-6 באוגוסט נהרגו כ-674 בני אדם ונפצעו כ-3,000 נוספים בלחימה ברחבי תימן, כולל 164 הרוגים ו-516 פצועים רק בין ה-13 ל-18 בספטמבר. משרד זכויות האדם של האו"ם תיעד 32 אזרחים הרוגים, מתוכם 15 ילדים ושלוש נשים, מאז אוגוסט. גורמי או"ם מדווחים על לפחות 158,000 עקורים מאז החמרת הלחימה, ורשת "יורוניוז" בגרסתה הפרסית דיווחה כבר באמצע החודש על יותר מ-82,000 עקורים בעקבות ההתקדמות החות'ית וההתקפות על סעודיה.
חזית שלישית: הכיתור הממשלתי בצפון
בעוד תשומת הלב מופנית לחוף ולהרים, מתנהלת גם חזית שלישית בצפון-מזרח המדינה: לפי דיווחי "נזיב" (סוכנות חדשות המתמחה במפות קרב) שהתבססו על מרכז המדיה של צבא תימן וסוכנויות כמו אנאדולו, אל-ערבייה וא-שרק אל-אווסט, ב-9 בספטמבר התקדם צבא תימן הממשלתי, בסיוע כוחות "דרע אלוטן" והאזור הצבאי השישי, בחזית המזרחית של העיר אלחזם – בירת מחוז אלג'וף – במטרה לכתר כוחות חות'ים באזור. הדובר הצבאי החות'י, יחיא סריע, הכחיש טענות אלה וטען מנגד כי כוחותיו סיכלו את הניסיון וגירשו את הכוחות הממשלתיים מהר נֻעְמאן, והפילו שלושה כלי טיס בלתי מאוישים.
מה אומרים החות'ים בעצמם
בדיקה ישירה של הערוצים הרשמיים של התנועה – ובראשם ערוץ הטלגרם של הדובר הצבאי יחיא סריע (army21ye) וערוץ הטלוויזיה "אלמסירה" הרשמי – מציגה תמונה שונה במקצת מזו שמצטיירת מהדיווחים הממשלתיים. סריע מפרסם כמעט מדי יום "מבזק" על מספר תקיפות האוויר הסעודיות שהוא טוען שבוצעו: נכון לאמצע החודש דיבר על 760 תקיפות מצטברות מאז תחילת ההסלמה, ובתוך ימים ספורים עדכן את המספר ל-917 ומעלה, בהן שימוש במטוסי F-15 ו-Typhoon שהמריאו מבסיסי ח'מיס מושית וטאיף בסעודיה. באחת ההודעות הבולטות טענו החות'ים כי תקפו "מטרות רגישות" בריאד ואת מתקני חברת הנפט הסעודית ארמקו ביניע, באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים, וגרמו לשריפות – טענה שלא ניתן לאמת באופן עצמאי ושסעודיה לא אישרה. הערוץ גם מכחיש שיטתית פגיעה באזרחים, ומייחס דיווחים כאלה ל"כישלון מערכות ההגנה האוויריות הסעודיות".
לצד ההודעות הצבאיות, "אלמסירה" וערוצי טלגרם קשורים משדרים בעיקר תוכן גיוס ואבל: טורי "מלוויית ההבאיה" – טקסי הלוויה המוצגים כלוויות "שהידים" – מסעדה, צעדה וסנעא, קריאות ל"נפיר" (גיוס שבטי) באזור אלביצ'א לקראת "סיום התוקפנות והמצור", וסרטוני תעמולה דתית וחגיגות המולד הנבואי. שילוב זה של הודעות צבאיות, תעמולה דתית וטקסי אבל ממחיש כיצד המנגנון התקשורתי של התנועה משמש גם לגיוס תמיכה פנימית וגם ליצירת הרתעה כלפי חוץ – ולא רק לדיווח עיתונאי במובן המקובל.
מנגד, גוף המעקב הבלתי-תלוי "יֶמֶן מוניטור" איתר וספר, על סמך הודעות אבל שפרסמו התנועה וכלי התקשורת שלה עצמה, 422 הרוגים בשורות החות'ים בספטמבר בלבד – מתוכם 159 בעלי דרגות קצונה (כ-37.7%), ובהם שני "לואא" (אלופים), ארבעה "עמיד" (תת-אלופים) ו-25 "עקיד" (אלופי-משנה). היום עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר היה ה-19 בספטמבר, עם 64 שמות – יום שבו גם פרסם סריע את ההודעה על התקיפה הגדולה בריאד וביניע, מה שמרמז על קרבות עזים באותם ימים בחזית. רוב ההרוגים מיוחסים למחוזות צנעא (כ-100), ד'מאר (61) ועמראן (48) – כלומר בעיקר בקרבות פנימיים בתימן ולא במתקפות על סעודיה עצמה.
מועצת הביטחון של האו"ם מגנה, אך בלי שיניים
ההסלמה עוררה תגובה נדירה בעוצמתה במועצת הביטחון של האו"ם. עוד ב-15 בספטמבר הזהיר עוזר המזכ"ל, בהצגת דוח בפני המועצה, כי התקדמות החות'ים לעבר נקודת החנק המרכזית בים סוף "מגבירה את הסיכון להתלקחות רחבה יותר" באזור. שלושה ימים לאחר מכן, ב-18 בספטמבר, פרסמה המועצה הצהרה רשמית – נדירה בהיקף התמיכה הבין-לאומית בה – שבה "גינתה בחריפות רבה ביותר" את תקיפות החות'ים שפגעו באזרחים ובתשתיות אזרחיות, והביעה דאגה עמוקה מכך שלפחות 125,000 בני אדם נעקרו מבתיהם מאז תחילת ספטמבר בלבד.
המועצה דרשה מהחות'ים להפסיק לאלתר את ההסלמה, ותבעה את שחרורם המיידי וללא תנאי של 73 עובדי או"ם ואחרים המוחזקים על ידי התנועה – סוגיה שמכבידה זה שנים על יחסי החות'ים עם הקהילה הבינלאומית. לצד זאת אישררה המועצה את זכותה של סעודיה להגנה עצמית לפי המשפט הבינלאומי, וקראה לצדדים לשתף פעולה עם המאמצים המדיניים של השליח המיוחד של האו"ם לתימן, הנס גרונדברג, לקראת הסדר פוליטי. בפועל, ועל אף לשון הגינוי החריפה, ההצהרה – שאינה החלטה מחייבת – לא לוותה בסנקציות חדשות או במנגנון אכיפה, וגורמים דיפלומטיים מעריכים כי סיכויי ההיענות של החות'ים לקריאה נמוכים כל עוד הם רואים ברווחים הטריטוריאליים שלהם יתרון אסטרטגי.
המחיר הכלכלי: ביטוח שיט וזעזוע בשוק הנפט
מעבר לזירה הצבאית וההומניטרית, להסלמה יש כבר עכשיו תוצאות כלכליות מדידות במיוחד לגבי סעודיה. לפי דיווחים כלכליים מהשבוע האחרון, פרמיות ביטוח "סיכוני מלחמה" עבור מכליות המפליגות מנמל ינבע הסעודי בים סוף שולשו בתוך חודשים ספורים – מפחות מאחוז אחד מערך הכלי בתחילת יולי לכ-3% כיום. בנמלים דרומיים יותר כמו ג'יזאן קפצו הפרמיות עד לכ-7%, קרוב לרמות שנצפו במיצר הורמוז. במונחים דולריים, הפלגה בודדת מינבע עשויה לעלות כיום כשלושה מיליון דולר רק בפרמיות ביטוח, לעומת כמאה אלף דולר טרום ההסלמה – זינוק של פי 30 בערך.
"קל יותר כרגע לעבור דרך מיצר הורמוז... כי שם לפחות ארה"ב מספקת סוג של הגנה"
מנהל בענף הספנות, בהתייחסו לנתיב באב אל-מנדב
סעודיה מצדה סגרה ב-11 בספטמבר את צינור הנפט המזרח-מערב שלה בעקבות תקיפות כטב"ם, והשעתה בפועל חלק ניכר מהטעינות בנמל ינבע – מהלך שפוגע ביצוא של כארבעה מיליון חביות נפט ביום, כארבעה אחוזים מהיצע הנפט העולמי. אם המצב יימשך, כלכלנים מזהירים מהשפעה מדורגת על מחירי האנרגיה העולמיים ועל עלויות ההובלה הימית של סחורות רבות אחרות שאינן קשורות ישירות לסעודיה, בשל התייקרות גורפת של ביטוחי השיט באזור כולו.
ההקשר האזורי: איראן, ארה"ב וסעודיה
גורמים ערביים ופרסיים מציגים את ההסלמה הנוכחית כחלק ממערכה רחבה יותר שבה מעורבים איראן וגורמים הקשורים ל"ציר ההתנגדות", ובהם חזבאללה, במטרה להגביר לחץ על סעודיה, ארה"ב ואירופה באמצעות השליטה במיצר. אתר "אלערבייה פארסי" דיווח באמצע החודש כי גורם אמריקאי מסר שהנשיא טראמפ דחה בקשה סעודית לתקיפה אמריקאית ישירה נגד החות'ים. ב-25 בספטמבר קרא נשיא מועצת המנהיגות התימנית, רשאד אלעלימי, לתימנים:
"גיוס כללי והיערכות למלחמה"
אמר רשאד אלעלימי, נשיא מועצת המנהיגות התימנית
הקריאה היא סימן לכך שממשלת תימן מבקשת להציג את העימות כמערכה לאומית ולא רק כסכסוך גבול מקומי.
מה הלאה
בשלב זה נראה שאף לא אחד מהצדדים קרוב להכרעה: החות'ים ביססו אחיזה בחוף ובאיים אך נתקלים בהתנגדות עיקשת בהרי כהבוב ובתעז; הממשלה התימנית, בגיבוי סעודי, מנסה לפתוח חזית נגדית בצפון-מזרח אך גם שם הטענות סותרות. בינתיים ממשיך המחיר האזרחי לטפס – עשרות אלפי עקורים נוספים, מחסור בתרופות ואספקה בסיסית, ותשתית אזרחית שסופגת פגיעות משני הצדדים. כל עוד לא תתגבש עסקה מדינית, נראה שהמערכה על שער ים סוף צפויה להימשך, ועימה גם אי-הוודאות לגבי עתידה של אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם.
