בית המשפט העליון קבע כי יש להוכיח קשר סיבתי בין אירוע לחימה לבין נזק פרטני שנתבע מקרן הפיצויים. העליון קיבל את ערעור מס רכוש ופסק כי תביעות חקלאי גוש קטיף אינן עומדות בנטל להוכחת נזק ממשי

כלים

בית המשפט העליון קיבל (13.12.15), ברוב דעות, את הערעור של קרן הפיצויים וקבע כי יש להוכיח קשר סיבתי בין הנזקים הנתבעים מקרן הפיצויים לבין המצב הביטחוני והדרך היחידה לעשות זאת, היא באמצעות הוכחת הנזק כנקבע בחוק. משכך, בהיעדר ראיות מספקות, כמו בתביעות נזק עקיף של חקלאי גוש קטיף לשעבר בנוגע לאינתיפאדת אל-אקצה, אין זכאות לתשלום פיצויים.

מאז פרוץ האינתיפאדה, בשלהי שנת 2000 ועד להתנתקות באוגוסט 2005, שרר בגוש קטיף מצב ביטחוני רעוע, שפגע ביכולתם של החקלאים לעבד את אדמתם באופן סדיר. בפניהם עמדה האפשרות להגיש תביעות לפיצויים פרטניות, יחד עם זאת, משרד האוצר וחקלאי גוש קטיף הגיעו להסכמה לפיה יוענק להם "מענק שנתי" אד הוק, בגין הנזקים בעונה החקלאית 2000/2001 מבלי להידרש לדרישות הקבועות בחוק.

המענק חושב על בסיס חוות דעת כללית וללא בדיקה פרטנית של נזקי החקלאים. משרד האוצר העניק, לפנים משורת הדין, במשך מספר עונות חקלאיות, באמצעות קרן הפיצויים ולא על פי חוק מס רכוש, את ה"מענק השנתי" ובשנת 2005 הודיע על הפסקתו.

החקלאים עתרו לבג"צ בגין הפסקת המענק והוסכם כי תינתן להם האפשרות להגיש תביעות לפיצויים, במסגרתן יוכיחו את נזקיהם, כנדרש בחוק. 156 החקלאים הגישו תביעות, שהסתמכו על חוות הדעת ולא סיפקו הוכחות פרטניות ולאחר שניתנה להם אפשרות נוספת להבאת ראיות ואלו לא הובאו, נדחו תביעותיהם.

לפיכך הוגשו לוועדת הערר מחוז מרכז, עררי החקלאים. ועדת הערר, לאחר ששמעה את עמדת קרן הפיצויים, שהוצגה ע"י עוה"ד דרור שלו ויעל אסיף ממשרד שלו, סטוקהולם –כהן, את נציגי החקלאים ואת השמאי שהכין את חוות הדעת, דחתה את העררים וקבעה כי חוות הדעת אינה עומדת בדרישות הראייתיות של החוק, הואיל והיא מבוססת על הערכות קולקטיביות ואינה מוכיחה שאירועי הטרור מנעו מכל אחד מהחקלאים באופן פרטני לנצל את נכסיהם.

הוועדה אף דחתה את טענת החקלאים להסתמכות על המענק וקבעה כי אין בכך הצדק לאי שמירת מסמכים. יחד עם זאת, הוועדה פסקה כי 5% מהנזקים לעונה החקלאית 2003/2004 המופיעים בחוות הדעת הם בגדר נזק עקיף, שיש לפצות בגינם.

החקלאים ערערו לבית המשפט המחוזי וכב' השופט אורנשטיין קבע כי אומנם המענק שולם לפנים משורת הדין, אולם חוות הדעת כללה בדיקות מספקות ועל כן היא עומדת ברמת ההוכחה הנדרשת וכי נגרמה לחקלאים הסתמכות המצדיקה קבלת התביעות, בנוגע לעונה החקלאית 2003/2004. בעקבות החלטה זו, פנתה קרן הפיצויים, באמצעות פרקליטות המדינה, לבית המשפט העליון, בבקשה לרשות ערעור.

כאמור, בית המשפט העליון ברוב דעות (כב' הנשיאה מ' נאור וכב' השופט צ' זילברטל ודעתו החולקת של כב' השופט נ' הנדל) פסק כי הוכח עובדתית במסגרת חקירת עורך חוות הדעת והחקלאים בוועדת הערר, כי לא בוצעו בדיקות פרטניות לנתוני החקלאים ולנזקים הנטענים על ידם, לפיכך חוות הדעת אינה עומדת בדרישת החוק להוכחה פרטנית של נזקים.

לדעת כב' הנשיאה מרים נאור אין מקום לבסס תביעת פיצוי על "ראיות קולקטיביות" ושומה היה על כל אחד מהמשיבים להציג ראיות פרטניות לעניינו, על מנת שתושג הכרעה פרטנית, וכלשונה "הדרך היחידה שבאמצעותה היה באפשרותם של המשיבים לזכות כל אחד בנפרד בפיצוי לפי החוק היא הוכחתם של התנאים המותווים בחוק לקבלתו של הפיצוי. בהעדר ראיות מספקות – אין הם זכאים לכל פיצוי".

רע"א 6948/13 מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים נגד קטיף מושב שיתופי בע"מ 155 אח'

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS