"החלטת מועצת הרבנות הראשית, המצרפת נשים למעגל החיוב בתשלומי מזונות, היא אומללה וזועקת לשמים" טוענת תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה".

כלים

"המשמעות של ההחלטה הזאת, יחד עם הניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך, היא פגיעה ממשית, חמורה ומידית בנשים ובילדים כאחד. זהו ניצול ציני ומדכא של מצב כואב ושל כאוס משפחתי בעת פירוק המשפחה ומסגרת הנישואין". טוענת יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה.

התחשבות ב"יכולת הכלכלית של האם", כפי שהיא מוצגת, אינה אלא שימוש במושג אמורפי ומשתנה, חסר יציבות וודאות משפטית, והוא בא רק כתירוץ לא מוצלח להחלטה אבסורדית. אצטלת השוויון, שבה מתעטפת הרבנות הראשית, רק תוסיף לעימותים הפוטנציאליים ולהתדיינויות המתמשכות בין בני הזוג. לפני שמתעטפים בה ומסתתרים תחתיה, טוב הייתה עושה הרבנות, אם הייתה עורכת בדק-בית פנימי, מסבירה פנים ומגינה על זכויותיהן של נשים המתדיינות בפני בתי הדין, וכן דואגת לשלבן בתפקידי מפתח.

"מי שרוצה באמת לקדם שוויון בין נשים לבין גברים, מוטב שלא ירתום את העגלה לפני הסוסים, אלא שיטפל בהסדרה מושכלת וכוללת בתחום דיני המשפחה, ויתאים אותה למציאות, במקום להטליא טלאים של הצעות חוק פרטיות ושל תקנות, שרק מזיקות לעניין" דברי ליאורה מינקה, יו"ר "אמונה".

פרופ' אביעד הכהן, דקאן "המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט", התייחס הבוקר להחלטת הרבנות שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות ילדים, ולא רק האבות כפי שנהוג היום.

לדברי פרופ' הכהן: "מדובר בהחלטה חשובה ביותר שמתאימה למציאות החיים ותגביר את השוויון בין בני הזוג. עם זאת, יש להרחיב את יישום עקרון השוויון והחלוקה הצודקת לא רק ביחס למזונות אלא בשאר תחומי החיים שבהם ההלכה מאפשרת זאת. כך, במיוחד, בצורך הדחוף למצוא פתרונות הולמים, במסגרת ההלכה, לחוסר השוויון שבין האיש והאישה במקרים של עגינות וסרבנות גט".