מחקר חדש מגלה: בעוד מספר תלונות השווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה גדל, מספר כתבי האישום דווקא ירד

מחקר: היקף תלונות השווא גדול מכפי שהיה ידוע עד כה
מחקר: היקף תלונות השווא גדול מכפי שהיה ידוע עד כה

מחקר חדש של ד"ר יואב מזא"ה, חוקר בפורום קהלת וראש מכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט בקריה האקדמית אונו, מגלה שבעוד מספר תלונות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה עלה בעשור האחרון, מספר כתבי האישום נגד מתלונני השווא ירד בצורה דרסטית.

במחקר מטעם פורום קהלת עומד ד"ר מזא"ה על היקף הפגיעה הנגרמת למי שהוגשה נגדו תלונת שווא, הוא מראה שלמרות שלמדינה יש כלים לטפל בתופעה (פיצוי לנילונים והענשת מתלונני השווא) היא עושה זאת בהיקף מאוד מצומצם. מחבר המחקר בוחן את התנהלותן של המשטרה והפרקליטות ומראה כי פעמים רבות המשטרה אינה מנהלת חקירה מהותית בנוגע למידת האמת שבתלונה ואילו הפרקליטות מגישה מעט מאוד כתבי אישום ביחס למספר תלונות השווא וגם בהם היא מבקשת ענישה מקלה מאוד.

מבחינת קביעות בתי המשפט עולה שלמרות סמכותם לחייב את המדינה והמתלונן, כאשר מתברר במהלך ההליך נגד הנילון כי מדובר בתלונת שווא, בתי המשפט בדרך כלל נמנעים מכך. ד"ר מזא"ה מתייחס לשאלה האם נכון לפרסם את שמות מתלונני השווא - הוא בוחן את הטענה שהטלת סנקציות על מתלונני שווא עלולה לגרום להרתעת יתר של מתלוננים ומגיע למסקנה שאין בה ממש.

המחקר מעמיד שורה של המלצות ונוסח לתיקוני חקיקה שאלה עיקריהם:

יש לבטל את הנחיה 2.5 להנחיות פרקליט המדינה ובמקומה יש לקבוע כי במקרים שבהם נמצא כי מתלונן הגיש תלונת שווא, או שיש חשד ממשי לכך, תגיש הפרקליטות כתב אישום בגין מעשים אלה, למעט במקרים חריגים שיאושרו על ידי פרקליט המדינה. אם הוגשה תלונת השווא עקב שידול מטעם עורך הדין של המתלונן, יוגש כתב אישום אף נגד עורך הדין

. יש לקבוע כי אדם המגיש תלונה על עברת מין או אלימות במשפחה, או מבקש צו נגד הנילון בעניינים אלה, יידרש להצהיר כי הוא מודע לכך שתלונת שווא היא עברה פלילית, ושאם יימצא כי מסר תלונת שווא יינקטו נגדו צעדים והוא יהיה חשוף לתביעה של הנילון בגין הנזקים שנגרמו לו.

יש לקבוע כי השתלמויות מקצועיות לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים יהיו מאוזנות ויציגו למשתתפים הן תופעות של עברות מין ואלימות במשפחה והן תופעות של תלונות שווא בנושאים אלה.

יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית משפט שאדם הגיש תלונת שווא, יהיה הנילון זכאי לפיצוי סטטוטורי מהמתלונן, ללא הוכחת נזק, בסכום שבין 70,000 ל-140,000 ש"ח.

יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית המשפט שמתלונן הגיש תלונת שווא, יפורסם שמו במרשם שיהיה פתוח לעיון הציבור ויכונה "מרשם מתלונני השווא".

יש לקבוע בחוק פיצוי של 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, שאותו יקבל הנילון אם המשטרה לא תמלא תוך זמן סביר את חובתה לבדוק את טענותיו.