הוועדה לזכויות הילד, בראשה עומדת ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, קיימה היום סיור בדרום תל אביב, שם ביקרה בקמפוס ביאליק רוגוזין ובמרכז מסיל"ה. לסיור התלווה אורי שטיין, סגן מנהל מחוז ת"א במחלקת הכלכלה, טובה בן ארי, המפקחת על זכויות הילד במשרד החינוך, דניאלה כהן, המפקחת על אגף ילד ונוער במחוז ת"א וכן נציגה נוספת של משרד החינוך, נועה ויניק.
קמפוס ביאליק רוגוזין הוקןם בשנת 2004. במקום לומדים 1178 תלמידים בכיתות א'-יב' מ-51 מדינות שונות. 36% מהילדים במקום הם ילדים לפליטים ומבקשי מקלט (בעיקר מסודאן, אריתריאה ודארפור) ו-64% הם ילדים למהגרי עבודה. 43% מהילדים הם בעלתי תעודת זהות ישראלית, ואילו השאר בסטטוס של פליטים/מבקשי מקלט ומהגרי עבודה.
אלי נחמה, מנהל הקמפוס, סיפר במהלך הביקור: "אנחנו תמיד אומרים לילדים שנגן עליהם בכל דרך שהיא לגיטימית. המקום הזה הוא אופטימי, כאשר החזון שלנו הוא להוציא מכל ילד וילד את המקסימום ולפתוח בפניו הזדמנות לרכישת השכלה וכישורי חיים. הילדים פה בלי חלומות ואנחנו גורמים להם לחלום. המודל הזה הוא מודל ראוי ומצליח והלוואי והיו מאמצים אותו במקומות בהם יש אוכלוסיות מוחלשות. אם הוא היה מיושם בקהילה האתיופית, אולי לא הייתה לנו מחאה של הקהילה".
נחמה אף ציין במהלך הביקור כי בית הספר הוא ציבורי ונתמך על ידי עיריית תל אביב ומשרד החינוך. עוד הוסיף כי קיים קשר עם קהילת ההורים של ביה"ס וכי הוא פתוח אחה"צ לפעילות הורית. במוסד עצמו מציינים את החגים של כל הדתות, כאשר למעלה מ-340 מתנדבים, בעיקר חיילים וחניכי תנועות נוער, לוקחים חלק בעשייה של ביה"ס. הקמפוס אף זכה לקבל פרס חינוך ובלי קשר, אחוז הזכאים לבגרות בתיכון עומד על 92.
"בית הספר עובד על עיקרון הרצף", סיכם נחמה, "כאשר אנו מנגישים לילדים את כל השירותים, אם זה רפואה, הזנה, התפתחות ואבחונים. ילדים שהם פליטים מוגדרים מבחינתנו כטראומתיים או פוסט טראומתיים וככה צריך להתייחס אליהם. כל מי שלומד כאן מקבל ארוחת בוקר וארוחת צהריים ובקיץ המוסד פתוח גם לפעילות וחוגים, כאשר הפעילות מתאפשרת תודות לתרומות". עם סיום הביקור, המקהלה של בית הספר שרה לח"כ שאשא-ביטון שיר בעברית.
הוועדה המשיכה מבית הספר לסיור במרכז מסיל"ה. המרכז קם בשנת 1999, והוא בעצם מעניק שירותים חברתיים בדרום תל אביב, בעיקר למבקשי המקלט. מנהלת המרכז, מירי ברברו-אלקיים, ציינה כי בתל אביב יש אוכלוסייה זרה המונה 60 אלף בני אדם, מתוכם 30 אלף מבקשי מקלט והחצי השני מהגרי עבודה. נתון נוסף: בדרום תל אביב יש כ-6000 ילדי הקהילה הזרה בגילאי לידה עד 18 ו-3000 ילדים לומדים במוסדות של מערכת החינוך. הקהילה עצמה חיה בעיקר בשלוש שכונות – נווה שאנן, שכונת התקווה ושכונת שפירא.
בסיור עלה על הפרק גם מערך ה'בייביסיטרים', או כפי שהוא מוכר יותר בשמו 'מחסני ילדים'. סה"כ יש בדרום תל אביב כ-85 מסגרות כאלה, המטפלות ב-2500 תינוקות ופעוטות. "הילדים נמצאים במסגרות האלה מ-5-6 בבוקר ועד 7-8 בערב והמסגרות האלה קשות", סיפרה מנהלת מסיל"ה, "יש תינוקות ששעות לא ניגשים אליהם וזה מביא לעיכוב התפתחותי". עוד ציינה ברברו-אלקיים כי האתגרים של המרכז הם: מחסור במסגרות אחה"צ של ילדי הקהילה, גידול במספר הילדים בעלי צרכים מיוחדים, גידול בדיווחים על אלימות נגד נשים ומחסור בנגישות לשירותי בריאות.
היא הוסיפה כי "יש פה אחוז גבוה של אימהות חד הוריות וכל חודש אנחנו פותחים 250 פניות חדשות. מערך הילדים והנוער שלנו מונה 600 ילדים במצבי סיכון ועם צרכים מיוחדים. כל חודש אנחנו מאתרים 20 ילדים במצבי סיכון ופעם בשבוע לפחות אנחנו מקבלים טלפון על ילד בן 4 שמסתובב לבד בשכונה. לפני שבוע, כשנפלה פעוטה מהחלון בפתח תקווה, היה לנו ברור שמדובר במשפחה של מבקשי מקלט".
ח"כ שאשא-ביטון אמרה בשלב הזה של הדיון כי "נשמע אבסורד שקוראים למקום כזה 'מחסן ילדים', וצריך לשנות את השיח. שיח בונה מציאות ושינוי של הטרמינולוגיה הוא מאוד משמעותי". עוד אמרה יו"ר הוועדה כי תפעל ליישום החלטת הממשלה לאיוש ארבעה תקנים של מפקחים ובנייה של מעונות, זאת לצורך סגירה של אותם 'מחסני ילדים' והעברתם למסגרות חדשות. עם היציאה מהמרכז, פגשה ח"כ שאשא-ביטון נציגים מ"החזית לשחרור דרום תל אביב", שמוחים על הימצאות המרכזים בשכונותיהם. שאשא-ביטון שמעה את טענותיהם, ציינה שהסיור הינו סיור מקצועי, ואמרה שתשמח לארח אותם בוועדה בכנסת במטרה לשמוע את מה שיש להם להגיד בנושא. בהמשך, יצאה ח"כ שאשא-ביטון לסיור ב'מחסן ילדים'.
הסיור עצמו הסתיים במפגש עם אופירה בן שלמה, מנהלת פרויקט יוניטף, שאמרה: "יש 15 מסגרות שונות של יוניטף בדרום ת"א והמסגרת פועלת בארבעה מודלים. בסך הכל יש 8 אנשי צוות ישראליות על כל המסגרות, כאשר 20 אחוז מילדי יוניטף מסובסדים". שאשא-ביטון גם ערכה סיור במעון של יוניטף בתחנה המרכזית בתל אביב.
"התחלנו את הסיור הבוקר במקום אופטימי", סיכמה שאשא-ביטון, "קמפוס ביאליק רוגוזין הוא ביה"ס עם אתגרים, אבל הוא נותן לילדים מעטפת חמה, מחבקת, מכוונת ואוהבת, ורואים את ההשתלבות הנפלאה שלהם במוסד החינוכי. אם לפני הביקור במרכז מסיל"ה הייתי נגד השימוש במונח 'מחסני ילדים', לאחר ביקור באחד מהם, אני אומרת בכאב ובמועקה שאי אפשר להגדיר את זה אחרת. הבשורה הטובה היא שיש אופק למציאות הזאת, והאתגר הוא לראות איך האופק הזה אינו זמני, אלא חלק מתהליך שאנו בונים על מנת לתת לאוכלוסיית הילדים הזאת. בסופו ל יום מדובר בילדים, וכל ילד הוא עולם ומלואו".
