ביום ראשון הקרוב (20.3), ועדת שרים לחקיקה תדון בהצעת החוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תיקון - פגיעה עקיפה וממושכת, של ח"כ חיים ילין (יש עתיד). הצעת החוק מבקשת לעשות צדק לאותם אנשים שצבר האיומים הביטחוניים המתמשכים, פגעו במרקם הנפשי ובשחיקת חוסנם. כיום, החוק מעניק סיוע לאדם שנפגע באירוע חד פעמי, אך אין הוא מעניק את התמיכה החיונית למי שהפגיעה בו ארעה לאורך תקופה ממושכת ובצורה עקיפה.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל-1970, חוקק בכדי להגדיר מיהו נפגע איבה ומהם הזכויות של אותם נפגעים. משנת 1970 ועד היום ניתן לראות כי פעולות האיבה שינו אופיין ונעשו תכופות יותר ולכן נדרשת הגדרה עדכנית של "נפגע איבה" כפי שמוגדר בחוק ובעיקר התייחסות לפגיעה הנפשית אשר מופיעה לעיתים בעקבות הפעולות הללו. בעקבות ריבוי מצבי החירום בעוטף עזה, ובהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית, ניתן לראות מצבים שבהם אדם אינו שותף פעיל באירוע ספציפי של איבה, אולם סדרה של פעולות איבה לאורך זמן, בקרבתו או בקרב מי מבני משפחתו עלולה להשפיע על בריאותו הנפשית.
בין השנים 2005-2014 שוגרו 12,150 רקטות ו-6,839 פצמ"רים מרצועת עזה אשר גרמו למותם של 59 בני אדם ופציעתם הישירה של 1,495 בני אדם. למרות זאת, ניתן למצוא נפגעים עקיפים רבים אשר סובלים מפוסט-טראומה ואינם מוגדרים כנפגעי פעולות איבה ומקבלים טיפול מהמדינה.
כיום, אדם אשר נפגע נפשית מאירוע או מסדרת אירועי איבה באופן עקיף ומגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי להכרה בנכותו נענה בשלילה מכיוון שהוא אינו יודע לנקוב באירוע האיבה הספציפי, בהתאם לחוק כיום, אשר גרם לנכותו. תיקון זה יאפשר להרחיב את ההגדרה של "נפגע איבה" ויאפשר להכניס למעגל אנשים שנפגעו בצורה עקיפה.
חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה, מראה כי בערים שדרות ואופקים קיימת עלייה במקרי הפוסט-טראומה אשר מתאפיינים בתופעות חרדתיות ודיכאוניות. בחוות הדעת נקבע כי סימפטומים פוסט-טראומתיים עלולים להתפתח גם כתוצאה מהצטברות אירועים חוזרים ולאו דווקא מאירוע מובחן בודד. בנוסף, תסמונת פוסט-טראומתית איננה מתפתחת אך ורק במקרים של איום מוות ישיר על האדם, אלא מספיק כי היה עד לאירוע מסוג זה או שמי ממקורביו היה שותף לאירוע מסוג זה או כי היה עד שמיעה לאירוע מסוג זה באופן תכוף.
מחקרים בתחום הטראומה מצאו קשר ישיר בין החשיפה הממושכת וסיכונים ישירים ועקיפים, לבין שחיקה בחוסן הנפשי. חלק מהתושבים בעוטף עזה (לרוב אילו שגם אין להם מערכי תמיכה), אשר נחשפו לאורך זמן לפעולות איבה, מגיעים לכדי מצב של פגיעה נפשית :PTSD.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "מדינת ישראל נמצאת בעימות עם מדינות וארגוני טרור אשר לא בוחלים באמצעים בכדי לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. בעוטף עזה בכלל ובשדרות בפרט אנו עדים בשנים האחרונות לאנשים רבים, ובעיקר ילדים, אשר סובלים מפוסט-טראומה בשל המצב הביטחוני המעורער ובשל ריבוי אירועים ביטחוניים שקרו בסביבתם, גם אם ללא השתתפותם. למדינה יש מחויבות לעזור ולסייע למי שנמצא פגוע מהתקפות טרור רצחניות. אישור הצעת החוק תביא מזור לילדים ומבוגרים, שנושאים בנטל בלתי סביר, בלא שניתן לכך מענה הגון."
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי (ליכוד) קורא לחברי ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק על מנת שלא יהיה מי שיפול בין הכיסאות:"למעלה מחמש עשרה שנה העיר שדרות נתונה למצב מתמשך של טילים, אזעקות, מנהרות ומבצעים. התושבים נבהלים גם מירי חיילי צה"ל לתוך הרצועה וחשופים למצב של לחץ וחרדה בידיעה כי תוך 15 שניות הם חייבים למצוא מחסה לולי כן חייהן בסכנה. לצערנו יש בקריבנו תושבים אשר השחיקה המתמשכת הביאה אותם להתמודדות נפשית המצריכה טיפוליים נפשיים ונטילת תרופות והם אינם יכולים לחזור לפעול כמו אתמול שלשום. חוק זה נותן מענה מחבק ותומך במתמודדי הנפש שלנו אשר נפגעו מהפגיעות המתמשכות."
ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה (יאיר פרג'ון ראש המוא"ז חוף אשקלון , תמיר עידאן ראש המוא"ז ששדות נגב, אלון שוסטר ראש המוא"ז שער הנגב וגדי ירקוני, ראש המוא"ז אשכול), פנו במכתב אל שרת המשפטים ושר הרווחה בבקשה לתמוך בהצעת החוק: "המציאות בה המתח הביטחוני הינו קפריזי, מתמשך ומכה בגלים חסרי פשר ונעדרי אופק לסיום, גובה מחירים כבדים מעם הילדים, הנשים והגברים שגדלים כמעט דור תחת איומי הרקטות והמרגמות, טילי הנ"ט והצליפות, אימת הטרור מהמנהרות, מהים ומהיבשה.הצעת החוק המדוברת מבקשת לעשות צדק ואנחנו מבקשים מכם השרים לתמוך בהצעה."
מנהלת מז"ח -מרכז זכויות חברתיות בשדרות, עו"ד בקי כהן קשת: "הצעת החוק באה לתקן עוולה ולממש את זכותם של אותם תושבים מתמודדי נפש כתוצאה מחשיפה ממושכת לטילים ואזעקות - להכרה כנפגעי איבה. ההצעה נולדה בקרב קבוצה מתושבי עוטף עזה שזכו ללמוד על זכויות חברתיות והגיעו להכרה כי על המדינה ליטול אחריות לתוצאות של המצב הבטחוני, בתיקון החוק. הצעת החוק היא תוצאה של השמעת קולם של מי שחי בפריפריה החברתית וגיאוגרפית של מדינת ישראל ותקוותינו כי נווכח ביום ראשון שבממשלה יש מי ששומע את קולם וזעקתם של מי שעומד וחי שנים רבות על הגבול".
