עו"ד ענת קאופמן: המחקר בעניין הזיהום בחיפה וסביבותיה מעלה היתכנות לקבלת תביעות פרטיות וייצוגיות של חולים המתגוררים באזור. בעקבות ממצאי המחקר שחשף כי תינוקות באזור חיפה נולדים עם ראש קטן מהממוצע אומרת עורכת הדין ענת קאופמן מומחית בדיני נזיקין כי הדו"ח מעלה את סיכוייה של תביעה יצוגית של תושבי האזור להתקבל ולחייב את הגורמים האחראיים לפצות את התובעים. לדברי עו"ד קאופמן תביעה בסכום כספי גבוה ופגיעה בכיסם של המפעלים המזהמים, עשויה להביא סוף סוף את הגורמים המעורבים בעניין לבצע את השינויים הנדרשים כדי להסיר את הסיכון הבריאותי לחיי מאות האלפים המתגוררים באזור

כלים

עו"ד ענת קאופמןלפני כ-10 חודשים פורסם מחקר קודם שקבע כי מחצית ממקרי הסרטן בקרב ילדים תושבי חיפה נגרמו מזיהום אוויר. לדברי עו"ד קאופמן ברגע שיש מישהו חולה או שנולד עם בעיה רפואית ומתגורר באזור, נראה שיש עילה לתבוע. בעולם הנזיקין מוכרות תביעות בשל הקשר בין החשיפה למזיקין למחלות שונות.

עו"ד ענת קאופמן מסבירה כי מדובר בתביעה בגין מפגע סביבתי שנגרם על ידי מפעלים פרטיים, כגון חשיפה לזיהום אויר ומפגע בריאותי. הגורמים האפשריים לתביעה הם: הרשויות המקומיות, המדינה על משרדיה השונים כגון משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים וכמובן המפעלים המזהמים. עילות התביעה האפשריות הן: עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, מטרד לציבור (במקרה המתאים), מטרד ליחיד וכיוצא בזה.

לדבריה מדובר בתיקים לא פשוטים אך לא בלתי אפשריים גם בשל העובדה שהתובע לרוב הוא אדם פרטי, חסר ידע מספיק ואמצעים כלכליים מול חברות ענק, עתירות ידע, כסף וקשרים. כך למשל נדחתה תביעה שהוגשה נגד המועצה המקומית רמת חובב, לאחר שלא עלה בידי התובעים להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין מחלותיהם לבין חשיפה לזיהום אשר מקורו באתר רמת חובב. אך עם זאת התקבלה תביעה ייצוגית נגד חברת כרמל כימיקלים בע"מ בשל מפגעי ריח וסיכון בריאותי. שם דובר בפסק דין שניתן בתובענה ייצוגית של תושבי עתלית המתגוררים בסמוך למפעל המייצר חומרים פלסטיים, שרפים ודבקים, בגין נזקים הנגרמים מפליטת חומר בשם פורמלדהיד מהמפעל שגורם למפגעי ריח וסיכון בריאותי.

יצוין כי במקרים מסוימים אף ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילה של פגיעה באוטונומיה (עוגמת נפש בגלל שלילת היכולת לבחור) גם ללא הוכחת נזק, וכבר היו תקדימים לכך, למשל בפרשת תנובה בענין הסיליקון בחלב. שם נקבעה הקביעה העקרונית כי התובע לא נדרש להוכיח שהחשיפה גרמה או תגרום לו נזק כדי להצדיק מתן פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, ודי בזה שקיים ספק באשר להשפעות ארוכות הטווח של החשיפה לחומר. בית המשפט קבע כי אין בפגיעה באוטונומיה הכרוכה בחשיפה לחומר שהשפעותיו לא ברורות, משום זוטי דברים.

לקביעות אלה חשיבות רבה באשר לתביעות בגין חשיפה לזיהומים, שכן כאמור, קשה ביותר לתובעים בתביעות כאלה להוכיח כי הזיהום גרם להם נזק גוף, וכל שהם יכולים להוכיח במרבית המקרים הוא שקיים יסוד לחשש שהחשיפה תוליד נזק גוף כזה. הקביעה העקרונית בעניין תנובה מהווה תקדים ומאפשרת הגשת תביעה במצבים כאלה בגין פגיעה באוטונומיה למי שנחשפו בעל כורחם לחומר שהשפעותיו לא ברורות, לקבל פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלהם, גם אם לא לקו ולא ילקו בשום נזק גוף. יודגש, כי במקרים של נזק גוף ממשי, כגון מחלת סרטן שהתפתחה בעקבות החשיפה לזיהום, יש מקום לבחון אפשרות של הגשת תביעה עצמאית לכל נפגע ונפגע.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS