נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בירכה על הקמת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים של בר-אילן. בדברי ברכה לבאי כנס ההשקה של המרכז אמרה השופטת נאור: "יש הטוענים שערכיה של המדינה היהודית וערכיה של המדינה הדמוקרטית אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. אינני סבורה כך וזו אינה עמדת בית המשפט העליון לאורך השנים. יהדות ודמוקרטיה הם מושגים עשירים הטומנים בחובם עולם ומלואו.
נאור אמרה:
"האזנתי לדוברים השונים ואני נפעמת מכך שהפקולטה למשפטים בבר אילן כינסה דוברים בעלי דעות שונות, פלורליסטיות. אני חושבת שדברי הביקורת הנוקבים ששמענו מחלק מהמרצים היא חלק מגדולתו של הכנס הזה ותהיה גם חלק מהמרכז לשמו התכנסנו."
בהמשך אמרה נאור:
"בכך חשיבותו של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי - בקידומו של שיח שישמיע את הקולות השונים הקיימים בחברה הישראלית, למצוא את המשותף והמאחד בערכים היהודים והדמוקרטיים.
השיח הזה, שעליו ישקוד המרכז עשוי לאחות את הקרעים בחברה הישראלית תוך מתן ביטוי לעמדות השונות, לדתיות ולחילוניות. אם יעלה בידכם להשיג את המטרות האלה יהיה זה שכרנו של כולנו."
פרופ' שחר ליפשיץ דקאן הפקולטה למשפטים
"המרכז נועד לספק לחברה הישראלית פלטפורמה לדיאלוג בין קבוצות שונות בחברה וכן לפתח שיח משפטי חדש יהודי ודמוקרטי".
תפיסות שונות בנוגע ליהודית ודמוקרטית:
במושב הראשון של הכנס בהנחיית ד"ר אורי אהרונסון מן הפקולטה למשפטים הוצגו תפיסות הפוכות לגבי הגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הנשיא בדימוס ברק : "כשופט אני לוקח את הביטוי יהודית ודמוקרטית כנתון ועלי לפרשו. ברק הגיב לדבריה של שרת המשפטים איילת שקד בפורום ארוחת הבוקר של הפקולטה למשפטים וקבע " עמדתי לגבי פרשנות יהודית ודמוקרטית לא השתנתה".
פרופ' מני מאוטנר: יש לשלב בהגדרת המדינה לא את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית אלא גם את מעמדו של המיעוט הערבי.
פרופ' אמאל גמאל מאוניברסיטת תל אביב סבר כי קיימת סתירה מובנית בביטוי מדינה יהודית ודמוקרטית.
השופטת בייניש: "המחלוקת בוויכוח על משמעותה היהודית של המדינה לא תוכרע בבית המשפט"
את המושב השני בכינוס על יהדות ודמוקרטיה שעסק בניסיונות חוקתיים שנערכו בישראל, הנחה פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
השופטת דורית ביניש, נגידת האוניברסיטה הפתוחה, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון הצטרפה למברכים על הקמת המרכז.
" אני מצטרפת למברכי המרכז החדש ולאתגר הקשה מאוד. אני רוצה לדבר בזהירות.
הוויכוח לא החל גם בקום המדינה. כבר התנועה הציונית דנה בכך. מה שנקבע הוא שמדינת הלאום שתקום אינה מדינת הלכה. הרבנים הראשיים אפילו לא הגיעו לטקס הפתיחה של בית המשפט העליון. נפלה הכרעה שמשמעותה היא כי, יהודיותה של המדינה לא מוטלת בספק". אנחנו חברה מפולגת שחייבת למצוא שפה משותפת. אי אפשר להכריע בוויכוח הזה רק בתחום המשפט. בית המשפט לא יפתור את הבעיה.
פרופ' אמנון רובינשטיין, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה אמר כי המילה "יהודית" נותנת למושג "יהודית דמוקרטית" משמעות לאומית חברתית תרבותית ולא הלכתית. "קראתי שהמושג יהודי ודמוקרטי נולד מתוך פשרה ביני לבין נציג המפדל, הרב לוי. זה נכון באופן טכני. מבחינתי זו לא הייתה פשרה. אני חושב ששני מושגי היסוד כבר כלולים בהכרזת העצמאות. ו' החיבור מצדיקה את פרשנות בית המשפט העליון אך זו אינה פשרה.
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית שיבח את בר-אילן על הקמת המרכז.
"הצורך בהקמת המרכז מבטא צורך למתן ביטוי חדש ושונה לנוסחה יהודית-ודמוקרטית כפי שזו התפרשה ב25 השנה האחרונות בבית המשפט העליון, באקדמיה ובתקשורת.
הנוכחות המשמעותית של אנשי בית המשפט העליון היום ובעבר מוכיחה כי גם השופטים חשים שבנוסחה כפי שהובילה אותה ברבע המאה האחרונה הגיע זמן לתיקון ואיזון.
עד עכשיו האוניברסיטה פעלה באופן אפולוגטי ועתה הגיעה שעתה. הקמת המרכז מעידה שהאוניברסיטה הגיעה לנקודת איזון".
פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ פתח את הכנס. לדעתו, אין מתח ואין סתירה בין ההגדרה של מדינת ישראל כ'יהודית' לבין הגדרתה כ'דמוקרטית'. פרופ' הרשקוביץ מציע אף למחוק את ו' החיבור בין שתי ההגדרות. מדינת ישראל יהודית –דמוקרטית. הדמוקרטיה והיהדות שלובות זו בזו בזהותה של המדינה, אמר.
פרופסור מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר אילן אמרה כי "האתגר הוא לעשות חיבור חדש ולא מוכר", לדבריה ." אוניברסיטה היא המקום לעשות בו חיבורים כמו יהודי ודמוקרטי ולראות איך הם משתלבים. כזה הוא החיבור הנעשה בבר-אילן בין מורשת ישראל ומדע".
פרופ' פאוסט הוסיפה כי המקום שבו צריך לקום מרכז יהודי דמוקרטי הוא הפקולטה למשפטים בבר אילן ושיבחה את פרופ' ליפשיץ על הקמת המרכז.
