השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2015, הוגש הבוקר לנשיא המדינה ורעייתו. נשיא המדינה בהתייחסות לפיגוע שאירע אתמול בירושלים: "לדאבון לבנו אתמול הצטרפו עוד ילדות וילדים למעגל האיום של היתמות והכאב- אנו מבכים את לכתם ואובדנם של שניים שהם פניו היפות והטובות של העם החזק הזה - רוחנו לא תשבר, גם בתוך הצער הנורא הזה, העם בישראל, מדינת ישראל, אנו נמשיך לעמוד איתן". נשיא המדינה בהתייחס לשנתון: "אסור להתעלם ממעגלי עוני, מצוקה וסיכון, במיוחד בחברות סגורות- ילד עני הוא ילד עני, ילד רעב הוא ילד רעב, ולא משנה אם הוא חרדי, ערבי, או חילוני״

כלים

מנתוני השנתון: כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני - חלה עליה בשיעורי העוני בקרב ילדים- בשנת 2014 רק 4.0% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני לעומת 10.5% בשנת 2000

השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2015 הוגש הבוקר, יום חמישי, י"ב טבת, 24 בדצמבר, לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו, הגברת נחמה ריבלין בבית הנשיא.

את השנתון הגיש לנשיא ורעייתו הד"ר יצחק קדמן, מייסד ומנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. במהלך האירוע הציג הד"ר קדמן לנוכחים תמצית מנתוני השנתון. השנתון, המתפרסם זו השנה העשרים וארבע, מאגד בתוכו נתונים על ילדים עד גיל 18 מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, על מגוון תחומי חייהם.

לאחר קבלת השנתון לידיו, נשא נשיא המדינה דברים והתייחס לפיגוע הדקירה שאירע אתמול בירושלים, ואמר: "בפתח דברי, אני רוצה לומר מספר מילים על פיגוע הדקירה הקשה אמש. רק השבוע חגגתי כאן, בר ובת מצווה לילדים ממשפחות נפגעי פעולות איבה. לדאבון לבנו, אתמול הצטרפו, עוד ילדות וילדים למעגל האיום הזה של היתמות והכאב. אלה ילדים, שלא זכו להיפרד מאבא שיצא למקום עבודתו, ועכשיו צריכים להמשיך חיים שלמים בלעדיו. רק לפני כמה שנים, עלו הרב ראובן בירמכר ז״ל ואשתו ארצה מארגנטינה, מותירים את משפחתם והוריהם מאחור, מתוך רצון לבנות כאן את חייהם. עופר בן ארי ז"ל יצא מרכבו כשהבחין במתרחש כדי לעזור ולהציל חיים. אלה האנשים הטובים והמיוחדים שאיבדנו אתמול. פניו היפות והטובות, של העם החזק הזה. הכאב הוא גדול. האובדן הוא עצום. יחד עם המשפחות הכואבות, אנחנו מבכים את לכתם ואת אובדנם. רוחנו לא תשבר, גם בתוך הצער הנורא הזה, העם בישראל; מדינת ישראל; אנחנו נמשיך לעמוד איתן. בשעה האחרונה, התבשרנו על פיגוע נוסף באריאל ומחשבותינו עם הנפגעים המטופלים ברגעים אלו. אני מחזק את ידיהם של כוחות הביטחון העוסקים יום יום במלאכה. ליבנו ותפילותינו עם המשפחות והפצועים."

בהמשך דבריו התייחס הנשיא לנתוני השנתון וציין כי חשיבות פרסום הדו"ח מהווה כלי משמעותי למדינה בהפקת נתונים והתווית מדיניות בכל הנוגע לילדי מדינת ישראל, ואמר: "בדברים שהצגתם, ישנן נקודות חיוביות רבות, כמו הירידה בעבריינות נוער אך יש גם דברים שצריך לתקן. אל לנו לשכוח שהילדים של היום, הם האזרחים של המחר, הם קובעי המדיניות של המחר, הם אנשי החינוך, אנשי ההיי-טק, המשפטנים, תלמידי החכמים, ומנהיגי העתיד."

"ילדינו הם עתידנו. עלינו להעניק לילדים משאבים חומריים ורגשיים, חינוכיים ומשפטיים ולהוות עבורם מגן ומשען בעולם שעדיין זר להם", המשיך הנשיא ואמר: "מדינת ישראל מתאפיינת באוכלוסייה צעירה יחסית לשאר מדינות העולם המפותח. ודווקא בשל כך אסור להתעלם ממעגלי עוני, מצוקה וסיכון, במיוחד בחברות סגורות. ילד עני הוא ילד עני, ילד רעב הוא ילד רעב, ולא משנה אם הוא חרדי, ערבי, או חילוני."

בסיום דבריו הדגיש הנשיא את הצורך להגדיל את כוח האדם האמון על שלומם של הילדים בהתאם לגידול במספרם באוכלוסייה, ובירך את המועצה לשלום הילד: "תוצאות פעילותכם אינה רק הרווח שלכם, זהו רווח לאומי וחברתי לכולנו."

בהמשך המפגש נשאה דברים גם רעיית נשיא המדינה, הגברת נחמה ריבלין: "יאנוש קורצ'אק, המחנך האגדי טען, שלא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם כבני אדם, להעניק להם את אותם הזכויות, הכללים, והתחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים. אני מאמינה כי המבט על הילד כאדם משנה באופן מהותי את אופן ההתייחסות שלנו, המבוגרים - אל הילד והבנתנו - את האתגרים והקשיים העומדים בפניו. אבל, איננו יכולים להסתפק בלהסתכל על הילד כאדם. אנחנו צריכים לבחון איך הילד מסתכל עלינו, לבחון איך הוא בוחן אותנו, ומה הוא מצפה מאתנו. ילד המקבל תגובות חיוביות מהסביבה יהיה לו יותר קל לתת אמון בעצמו, והוא גם יצמח לבוגר, מאושר יותר. בשנות השישים ואחריהם היה מדריך הורים, נפוץ מאד, של ד"ר ספוק. המדריך הזה הדריך דורות שלמים, איך לגדל את ילדיהם. אני חושבת שהדו"ח שלכם, הוא מדריך ההורים, במדינת ישראל. הדו"ח שלכם מלמד אותנו, מה צריך לשפר, ומבחינה זו הוא עבורנו מדריך ההורים העדכני ביותר."

מדברי ד"ר יצחק קדמן, מייסד ומנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד: "ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד וכשדורכים במקום נותרים מאוחר. לא הורדנו את שיעור הילדים העניים, לא העלנו את שיעור הזכאים לבגרות, לא צמצמנו פערים בין ילדים, לא הפחתנו את המספר העצום של תאונות הילדים, לא צמצמנו את ההתעללות בילדים, אך גם לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מידי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים. בארבעים השנה האחרונות גדל מספר הילדים ב120% האם גדל מספר העובדים הסוציאליים, היועצים בבית הספר, רופאי הילדים, עובדי קידום נוער, אחיות בתי ספר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא לא. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".

כמה מהנתונים שפרסמה המועצה לשלום הילד בשנתון שהוגש לנשיא:

·מגמה בולטת לאורך השנים האחרונות בירידת עבריינות הנוער לסוגיה. ב-2014 אחוז התיקים הפליליים הנוגעים לעבירות כנגד ילדים בתוך המשפחה ואשר נסגרו היה הקטן מאז שנת 2000. (59.8% לעומת 70.1% בהתאמה)

·מגמת ירידה במספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים. בשנים 1991-2014 קטן בהתמדה שיעורם לאלף של הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים, מ-323.8 לאלף ב-1991 ל-151.2 לאלף ב-2014.

·כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. חלה עליה בשיעורי העוני בקרב ילדים. בשנת 2014 רק 4.0% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 10.5% בשנת 2000.

·נמשכת העלייה במספר הילדים נפגעי התעללות. מאז 1990 מספר הנחקרים בידי חוקרי ילדים הולך וגדל בהתמדה: בשנת 2014 נחקרו בידי חוקרי ילדים 10,169 ילדים בגיל 0-14 שנפגעו מעבירות מין ואלימות. זאת לעומת 8,654 בשנת 2010, 6,013 בשנת 2000, 4,218 בשנת 1995 ו-1,647 ב-1990.

·המשך העלייה במספר הנפגעים בתאונות בית וחצר. ב-2014 מתוך 124,284 הפניות של ילדים עקב תאונות בית וחצר (פגיעות לא מכוונות) לחדר מיון: 82.6% היו על רקע נפילה, 4.8% היו עקב חדירת גוף זר, 1.4% היו עקב כוויה ו-0.8% עקב הרעלה

·47.3 אחוזים מכלל ילדי השנתון לא זכאים לתעודת בגרות.

·46.0% אחוז מבני הנוער בגיל 12-17 גולשים ברשת האינטרנט 4 שעות ויותר ביום, ויותר מהם נחשפים לתכנים שליליים ומסוכנים. (גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון, כולל גלישה ברשתות חברתיות, ווטסאפ, אינסטגרם, אתרים)

·מאז 1970 ועד 2014 - תוך ארבעה עשורים גדל מספר הילדים בישראל פי 2.3 (עליה ב-131.5%), אך כמות כוח האדם והשירותים הניתנת לילדים לא גדלה בהתאם.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS