שטיח פרסי בן 200 שנה שעיטר את ריצפתה של משפחה חיפאית, יוצג כקולקציית תכשיטים במוזיאון Marzee לתכשיטים מודרנים בהולנד. את הקונספט הייחודי של הפיכת שטיח לקולקציית תכשיטים, הגתה נועה פרבשטיין, בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים במכללת שנקר. בעזרת אינטואיציה, זיקה משפחתית וראייה עיצובית יוצאת דופן, יצרה פרבשטיין קולקציית תכשיטים המורכבים למעשה מפיסות השטיח מבית הוריה, בשילוב כסף או מתכת אלפקה, שהוגשה כעבודת הגמר שלה והוצגה בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר.
"השטיח העתיק נקנה על ידי סבא וסבתא שלי שהייתי ילדה קטנה", מספרת פרבשטיין. "מדובר על שטיח יוצא דופן, עבודת יד עם דוגמת שושנים ייחודית ונדירה. השטיח הנדיר התגלגל לידיהם כי מלכתחילה לא היה במצב חדש. עם השנים הוא התבלה אך נשארו בו המון חלקים צבעוניים. לשמחתי רגע לפני שהושלך לפח מצאתי בו אוצר ואת הרעיון לפרוייקט הגמר שלי. אמי שקיבלה את השטיח בירושה הסכימה שישמש כחומר הגלם לתכשיטים שלי. הרעיון מאחורי הפרוייקט משלב את הסיפור המשפחתי שלי בתוך היצירה האישית שלי ואני מרגישה שאני יוצקת את החום והאהבה שקיבלתי בבית אל תוך התכשיטים שיצרתי".
גלרייה Marzee בהולנד, אחת מהנחשבות בעולם, מציגה בכל שנה גם פרוייקטי גמר של סטודנטים לעיצוב תכשיטים מרחבי העולם. השנה בחרה הגלרייה בסטודנטית ישראלית שתציג את עבודתה המקורית בין כותלי הגלרייה, החל מה- 23 לאוגוסט.
המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר נוסדה לפני כ-15 שנה מתוך חזון ומטרה לגשר על הפער שבין אמנות לתעשייה. תכנית הלימודים במחלקה כוללת מגוון פרויקטים עם התעשייה, בהם נדרשים הסטודנטים לכוון את עבודתם ללקוח מסוים, כמו גם השתתפות בסדנאות בהנחיית אמנים חזותיים בולטים מהארץ ומהעולם, בהם היבטי העבודה חופשיים לחלוטין. לשיטת המחלקה, המושגים "אמנות" ו"תעשיה" אינם מנוגדים במהותם אלא משלימים זה את זה: אסטרטגיות של ייצור המוני ושכפול משחקות תפקיד מרכזי באמנות, והגבול בין תרבות מסחרית ואמנות "גבוהה" מיטשטש, עד כי ספק אם ניתן כלל להגדירו.
