כלים

פחד נטישה, בריחת שתן, חרדות, אגרסיביות, שינה אי סדירה, חוסר תיאבון ופחד להישאר לבד בחדר הם רק חלק מהטראומות שחווים הילדים כתוצאה ממצב של מלחמה. כיצד הדבר משפיע על התנהגות הילדים? האם קיים קשר ישיר בין גיל הילד לסוג הטראומה? איך ניתן לטפל בבעיות הללו? באילו שיטות? וכיצד ניתן לעצב את חדר הביטחון בכדי שיהיה פחות מאיים?

המצב הביטחוני בסופ"ש האחרון באזור הדרום משפיע על המבוגרים והילדים כאחד. בדיווחים השונים בכלי התקשורת, מיד לאחר נפילתו של טיל גראד או קסאם, אנו עדים למקרים של נפגעי חרדה. ומי נפגע יותר מכל ממצבים אלו? התשובה היא ילדים. הילדים נבהלים מרעש האזעקות, קולות הנפץ והריצות הבלתי פוסקות אל עבר חדרי הביטחון.

מצבים אלו מכניסים לא אחת את הילדים למצב של טראומה, חרדות ודיכאון בלי שאף אחד שמע על כך ויכולים להשפיע אף לטווח ארוך. התוצאה: אלימות, הרטבה בלילה, פחד נטישה, אגרסיביות וכיו"ב.

לדבריה של אתי קגן המתמחה בטיפול באמצעות הרפואה האלטרנטיבית והבעלים של אתי קגן - מרכזים לרפואה משלימה: "הטראומות הנפוצות ביותר בקרב ילדים כתוצאה ממצב של מלחמה הם, בין היתר; פחד נטישה, בריחת שתן, דיכאון, חרדות, אגרסיביות -הילדים הופכים לאלימים, שינה אי סדירה, חוסר תיאבון ופחד להישאר לבד בחדר".

קגן מסבירה כי "לרוב, תינוקות פחות רגישים למצב זה, מפאת גילם הצעיר, גילאים 0-1, בו הם עדיין לא מבינים בדיוק את המתרחש סביבם גם אם מסבירים להם. הורים לילדים בגילאים הללו חרדים יותר מילדיהם, באופן טבעי, כיוון שמפחדים עליהם ויותר מכל מפחדים שהילדים ייבהלו.

בהתייחס לגילאים אזי פעוטות (2-3 שנים) רגישים יותר מכולם למצבים של מלחמה. תופעות הלוואי הם בעיקר פחד מנטישה ובכי. לא נעים לומר אבל הילדים הופכים ל'דבק'. תופעה נוספת הינה שינה אי סדירה כתוצאה מאזעקות בשעות הלילה המאוחרות ומחסור בשעות שינה רצופות. מומלץ להקפיד להשלים שעות שינה ולשמור עד כמה שניתן על שעות המנוחה בצהריים".

ש' (32), תושבת אשדוד, אמא לילדה בת שנתיים וחצי, מספרת כי בתה נורא מפחדת מהאזעקות. "ברגע שנשמעת אזעקת אמת הילדה ישר רצה אליי ומחבקת אותי חזק. היא ממש מפחדת ולא עוזבת אותי במשך זמן מה. לרוב גם אחרי כמה שבועות או אפילו חודשים אם היא תשמע סירנה של אמבולנס או משטרה היא תרוץ אליי ותפחד, לדעתי זה בגלל שזה מזכיר לה את האזעקות. היא אמנם לא באמת מבינה מה קורה, אבל אני מנסה להסביר לה שצריך ללכת לחדר השני איפה שהמחשב ולשבת קצת שם".

קגן מתייחסת גם לילדים מבוגרים יותר בגילאים של גן חובה ומעלה. "באשר לגילאים מבוגרים יותר 5+, אזי כתוצאה ממצב של מלחמה יכולות להופיע תופעות לוואי של אלימות. למעשה, החרדה יכולה להפוך למצב של אגרסיות, הילד נהיה אלים יותר, הוא ישן פחות טוב ומנסה להתרחק מכולם ותוקפני כלפי הסביבה. נוסף, גם מצב של הרטבה בלילה. כתוצאה מהחרדה והפחד הילד לא שולט על צרכיו".

במצבים של טראומה וחרדה אתי קגן ממליצה על מספר טיפולים, חלקם משולבים, לילדים ולהורים גם יחד, מאחר ובמרבית המקרים חווים יחד פחדים וחרדות, לרבות דיקור סיני, טיפולי רפלקסולוגיה בשילוב עם פסיכותראפיה (ריפוי באמצעות משחק)

"טיפולי הרפלקסולוגיה הינם טיפולים בכפות הרגליים כאשר על ידי לחיצות, חימומים והנעות של אזורים מסוימים בכף הרגל, ניתן לטפל במצבים של חרדה, פחד ודיכאון. ניתן לטפל בכל שכבות הגילאים, החל מתינוקות שפתאום בוכים ללא סיבה ברורה, ילדי גן שכתוצאה מטראומה סובלים מבעיה של הרטבה בלילה".

שיטת טיפול נוספת הינה ארומתרפיה ריפוי באמצעות ריח. "השמנים מעבירים לגוף את התכונות המרפאות של הצמחים באמצעות חוש הריח דרך הריאות, אוסמוזה באמבט מים, מריחה על העור, וחדירה למחזור הדם ולכן מומלצת הן לילדים באמבט או במבער והן למבוגרים בשילוב עיסוי. גם דיקור סיני יכול לעזור להפגת מתחים, אולם טיפול זה מומלץ למבוגרים ופחות לילדים עקב חשש שילדים יירתעו ממראה המחטים" מציינת אתי קגן.

להורים וילדים שעוברים יחדיו ימים לא קלים עם רעש אזעקות וריצות לחדרי הביטחון מומלץ:

• להפוך את המרחב המוגן לחדר משחקים.

• להשתמש באזעקה כאות לתחילת משחק "הצופרים קוראים".

• לשמור על קור רוח מול הילדים כדי שלא ילחצו מתגובת ההורים.

• לשים במבער שמן לוונדר מרגיע, בפינת החדר.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS