משרד התקשורת יאלץ את חברות הסלולר להתחלק באנטנות

הכנסות השוק הסלולארי הגיעו בשנת 2009 לכ- 18 מיליארד ₪ (וזאת מבלי לכלול את הכנסותיה של חברת מירס), הכנסות אלו מהוות יותר מ- 50% מסך ההכנסות של כלל שוק התקשורת. החדירה בשוק הסלולארי הגיעה בשנת 2009 ל- 9.5 מליון מנויים (יותר מ- 125% חדירה). שלוש מארבע החברות הסלולאריות, מחזיקות בלמעלה מ-94% מנתח השוק. לאור היקפו ומרכזיותו של שוק הסלולר בישראל רואה הממשלה חשיבות רבה בקידום והגברת התחרות בשוק זה, בין היתר באמצעות הכנסת מפעיל סלולרי חדש.

לכן, משרד התקשורת בוחן בימים אלה באמצעות שימוע האם וכיצד לחייב חברה סלולארית לאפשר שימוש באתרים סלולאריים שלה לחברה סלולארית אחרת, זאת בהתאם לסמכות שר התקשורת על פי סעיף 5 לחוק התקשורת בזק ושידורים, התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת").

בחינה זו מתקיימת בין היתר על רקע הצפי לפריסת רשת התקשורת החדשה של הזוכה במכרז המשולב, העתיד להתפרסם, למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש והרחבת רישיון סלולארי קיים, וכן על רקע הקשיים התכנוניים בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הקיימות.

בהמשך להחלטת הממשלה בעניין הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת, מינה שר התקשורת משה כחלון ועדת מכרזים למכרז משולב למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש והרחבת רישיון סלולארי קיים.

וועדה זו מגבשת בימים אלה את תנאי המכרז אשר במסגרתו יוקצו לזוכה תדרים בתחום ה- 2.1 גה"ץ. בהתאם לעקרונות המכרז המתגבשים, ומטעמים תחרותיים, צפוי כי יורשו להשתתף במכרז מפעיל חדש וחברת מירס תקשורת בע"מ וכי המפעילים הסלולאריים הקיימים האחרים לא יורשו להשתתף במכרז.

במסגרת תנאי המכרז המתגבשים צפוי עוד כי זוכה במכרז יידרש תוך פרק זמן קצוב לפרוס "רשת תקשורת">רשת תקשורת בפריסה כלל ארצית. לצורך כך יידרש זוכה במכרז להקים מתקני שידור רבים. להערכת המשרד, על-מנת שיעלה בידו לספק שירותים בכיסוי ובטיב בהתאם לדרישות שיקבע המשרד בעניין, ולאלה הניתנים על ידי החברות הסלולאריות הקיימות, יידרש הזוכה במכרז להקים "רשת תקשורת">רשת תקשורת סלולארית הכוללת כ- 2,100 אתרי שידור!

יש לציין כי בכוונת המשרד לאפשר לזוכה במכרז לעשות שימוש, לפרק זמן מוגבל, בנסיבות העניין, בנדידה פנים ארצית. זאת, על מנת שהזוכה במכרז יוכל לספק ללקוחותיו שירות מלא כלל ארצי עוד במהלך התקופה הנדרשת להשלמת הפריסה של רשת הגישה.

בשנים האחרונות, נראה כי ההסדרה הנוגעת להקמת מתקני שידור מהווה חסם משמעותי בפרישה, בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הסלולאריות, וזאת בשל הקשיים בכל הנוגע להקמתם של מתקני שידור. ראשית, מדו"ח הצוות הבין משרדי בנושא מתקן גישה אלחוטית עולה כי כ "בר היום">בר היום ישנם קשיים משמעותיים בהקמת מתקני שידור בהתאם לתמ"א 36 א', בפרט באזורים עירוניים, וכי הקמת המתקנים במסלול זה נותנת מענה חלקי בלבד לצרכי רשתות התקשורת. עוד נמצא כי ההליך לקבלת היתר בניה להקמת מתקן שידור נמשך בממוצע כ- 17 חודשים וכי במהלך השנים 2006-2008 אושרו פחות ממחצית הבקשות להקמת מתקני שידור בהיתר בניה באזורי בניה עירונית וכפרית.

בימים אלה מתקיימים מספר תהליכים מקבילים, על ידי גורמים מסדירים שונים, שבמסגרתם נדונה סוגיית הסדרת הקמתם של מתקני שידור סלולאריים אשר לדעת משרד התקשורת אף יכבידו יותר על הליך הקמתם של מתקני שידור אלה.

הקשיים הקיימים כיום בהקמתם של מתקני שידור ןאנטנות סלולאריות אינם צפויים לבוא על פתרונם הראוי בעת הקרובה, ונראה כי קשיים אלה עשויים אף להתעצם. שיתוף אתרים צפוי לקצר ולייעל את ההליכים הנדרשים להקמת מתקני שידור. השיתוף עשוי לצמצם את ההשפעות הנופיות-חזותיות כתוצאה מהקמתם של אנטנות סלולאריות, ולהקטין את רמות הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת מאתרי השידור ומציוד הקצה.

קושי נוסף בכניסתו של מפעיל חדש הנוגע בפרט להקמת רשת הגישה באזורים עירוניים כרוך בכך שבאזורים אלו מוקמים מתקני שידור לרוב על מבני תעשיה, מסחר, מלונות, ציבור וכו', אשר פריסתם מוגבלת. מסיבות אלו החליט משרד התקשורת לבחון אמצעים אשר יסייעו לחברות הסלולאריות בפרישה, בפיתוח ובשימור רשתות התקשורת הסלולאריות לשם אספקת שירותים לציבור.

המשרד קיים בדיקה ראשונית עם משרדי האוצר, הפנים, המשרד להגנת הסביבה והרשות להגבלים עסקיים בסוגיה שבנדון לאור ההיבטים השונים הכרוכים בשיתוף אתרים. מנכ"ל משרד התקשורת עדן "בר טל">בר טל הדגיש כי "למודל שיתוף האתרים ישנן השפעות סביבתיות חיוביות אשר יביאו לצמצום מתקני שידור, הפחתת הקרינה והפחתת הנזק האסתטי".

א. שיתוף באתרים: בסוג זה של שיתוף המפעיל החדש מקים מבנה ובו ציוד ייעודי וציוד נלווה, כגון מערכת חשמל ומיזוג אויר, משלו, תורן, אנטנות וציוד נלווה משלו באתר של המפעיל הקיים.

ב. שיתוף תרנים: זהו שיתוף באתרים, ובנוסף המפעיל החדש מתקין את האנטנות שלו על גבי התורן של המפעיל קיים, כאשר הציוד המתחבר אל האנטנה הינו נפרד .

ג. שיתוף במבנה: זהו שיתוף תרנים הכולל בנוסף שיתוף פיזי במבנה של המפעיל הקיים, בו יותקן הציוד הייעודי והציוד הנלווה של המפעיל החדש.

ד. שיתוף בציוד נלווה: זהו שיתוף במבנה, הכולל בנוסף שיתוף בציוד הנלווה (כגון מערכות חשמל, מיזוג אוויר, כאמור).

ה. שיתוף באנטנות: שיתוף מבנה הכולל בנוסף שימוש באנטנה משותפת הכוללת קורנים נפרדים לכל מפעיל. בשיתוף זה נדרשת גם שליטה על הנטייה (tilt) של הקורנים של כל מפעיל, על מנת שאזור הכיסוי של כל מפעיל ישלים את הכיסוי מהאתרים השכנים שלו.

שיתוף הכולל ציוד ייעודי (שיתוף אקטיבי)

א. שיתוף מלא בתשתיות האתרים: שיתוף זה כולל את כל המרכיבים החל מהאתר, תורן, ציוד נלווה, אנטנות וציוד הרדיו (Node B). באופן שיתוף זה ייתכן גם שיתוף בתדרים.

ב. שיתוף מלא של רשת הגישה: שיתוף זה כולל גם את התמסורת שבין תחנות הבסיס לציוד בקרת הרדיו Radio Network Controller (RNC) ואת מערכת התפעול ותחזוקת הרדיו (Operation and Maintenance for Radio). זאת, כאשר לכל מפעיל ישנה מערכת עצמאית משלו למיתוג דיבור ולמיתוג נתונים (רשת הליבה - Core Network).

ג. שיתוף מלא של כל מרכיבי הרשת: שיתוף זה כולל גם את רשת הליבה, אך אינו כולל מערכות עוטפות כגון רישום מנויים (Provisioning), חיוב (Billing) ואחרות.

כמו כן שוקל המשרד לאפשר ולעודד גם את מי שאינם בעלי רישיון סלולארי בשיתוף אתרים, לרבות באחד או במספר מהאופנים המפורטים במסמך השימוע. בנוסף וככל שיחליט המשרד לחייב שיתוף בתשתיות תקשורת, מבקש המשרד לבחון האם וכיצד ניתן לחייב שיתוף כאמור גם באתרים של צד שלישי, שאינו בעל רישיון סלולארי. ייתכן שאופני שיתוף אלה יתקיימו באזורים גיאוגרפיים מסוימים, בעוד שבאזורים אחרים לא יתקיים שיתוף וכל מפעיל יקים אתרים עצמאיים, או שרק למפעיל מסוים יהיו באזור מסוים אתרים והוא יספק באמצעותם שרות נדידה ארצית למפעיל אחר.

בטרם יגבש משרד התקשורת את עמדתו בעניין ולשם בירור מכלול הסוגיות הכרוכות בנושא, המשרד מזמין את הציבור ואת בעלי הרישיונות, מתמודדים פוטנציאלים במכרז, מומחים בתחום הכלכלה, הטכנולוגיה, המשפט ושירותי התקשורת, ארגוני צרכנים וכל גורם אחר להעביר את התייחסותם לסוגיות העולות כתוצאה מההחלטה, עד ליום 30.4.2010.