כלים

משרד התמ"ת מגבש הצעת חוק המעניקה פרסי הוקרה, הטבות ומענקים למעסיקי בעלי מוגבלויות אשר זכו ל"תו תקן חברתי"

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת בחן את השימוש בתו חברתי לעידוד העסקה של אנשים עם מוגבלות בקרב מדינות מערביות שיעסיקו בעלי מוגבלות. הצעת החוק תועבר להמשך תהליך הגיבוש והחקיקה בכנסת בחודשים הבאים.

שר התמ"ת שלום שמחון: "קידום הצעת החוק נעשה במסגרת מאמצי המשרד להגביר שילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. מדובר בציבור של כמיליון עובדים ושילובם בשוק העבודה יתרום לא רק להם באופן אישי, אלא גם לכלכלת המדינה, הן באופן ישיר והן כתוצאה מצמצום בתשלומי הביטוח הלאומי להם זכאים בעלי המוגבלויות."

משרד התמ"ת מקדם הצעת חוק למתן הטבות, מענקים ופרסים למעסיקי עובדים בעל מוגבלויות.

טיוטה של הצעת החוק הועברה לעיונם של משרדי ממשלה רלבנטיים. היוזמה, באה בעקבות סקר שנערך במטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת בנושא: השימוש בתו חברתי לעידוד העסקה של אנשים עם מוגבלות בקרב מדינות מערביות (בריטניה, ארה"ב ואוסטרליה) וסקר את הניסיון של מדינות מערביות שונות בהפעלת "תו חברתי" כמנגנון בקרה הממריץ מעסיקים לשלב ולקדם העסקת אנשים בעלי מוגבלות.

במסגרת הסקירה נעשו פניות ללמעלה משישים ארגונים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בתחום בעשר מדינות שונות וכן נסקרו מחקרים וממצאים המתייחסים למנגנון זה, על יתרונותיו וחסרונותיו השונים.

עיקרי הממצאים:

בשלוש מדינות (בריטניה, ארה"ב ואוסטרליה), אותר שימוש בשלושת מנגנוני הבקרה הבאים, שמטרתם לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים עם מוגבלות:

תו תקן חברתי – מנגנון בו נדרש מחברה לעמוד בקריטריונים מסוימים בתמורה לקבלה ושימוש בלוגו של התו. יוזמה זו זוהתה רק בבריטניה, בה נכון להיום הוענק התו לכ- 4,720 מעסיקים אשר עמדו בהצלחה בחמישה קריטריונים המבטאים מחויבויות לגיוס, העסקה ופיתוח קריירה של אנשים עם מוגבלות.

חמשת הקריטריונים הם:

(1) לראיין כל אדם עם מוגבלות שפונה אליהם העומד בקריטריון מינימלי ולשקול את יכולותיו;

(2) לדון עם עובדים בעלי מוגבלות, לפחות פעם אחת בשנה, לגבי פיתוח יכולותיהם;

(3) לעשות כל מאמץ כאשר עובד הופך לבעל מגבלה על מנת לאפשר לו להישאר עובד בחברה;

(4) לנקוט בפעולות על מנת להבטיח שכל העובדים יפתחו רמה ראויה לנושא המוגבלות;

(5) לחזור על המחויבויות הללו מדי שנה – להעריך מה שהושג, לתכנן דרכים לשיפור ההישגים ולעדכן את העובדים על ההתקדמות והתוכניות לעתיד.

סטנדרט חברתי - הינו כלי ניהולי המאפשר לחברות המעוניינות בכך לעבור תהליך בקרה עצמית ובאמצעות כך לאמוד את מצבן בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלויות וכן קבלת ייעוץ לקידום הנושא. בבריטניה השתתפו ביוזמה זו עד כה כ-200 עסקים שונים.

מתן פרסים – מתן הוקרה למעסיקים המצטיינים בהעסקה של אנשים עם מוגבלות. כך למשל, באוסטרליה ניתן למצוא מספר יוזמות לאומיות שכאלו, כאשר הגדולה והמקיפה מכולן היא זו שמעניק ראש הממשלה. במסגרת יוזמה זו, מוענקת הוקרה למספר מצומצם של מעסיקים אשר עמדו בסטנדרטים שונים של העסקת אנשים עם מוגבלות.

שלושת הכלים הללו שונים זה מזה, כאשר השימוש בהם נעשה לעיתים בערבוביה. הדגש בתו חברתי הינו על מעורבות חיצונית של סביבת הארגון והפעלת לחץ של בעלי עניין, בעוד שסטנדרט נובע מהתחום של יעוץ ארגוני ונועד לסייע לארגון לעבור תהליך מסודר של שינוי ארגוני, לעיתים לגמרי באופן פנים-ארגוני בכדי לשפר את ביצועיו בתחום ההעסקה של אנשים עם מוגבלות.

בניגוד לשני הכלים הללו, פרס הינו כלי פשוט יותר, אשר אינו דורש מנגנון ודרישות מובנות מהסוג הנדרש משני הסטנדרטים הקודמים.

על אף השוני הרב בין המנגנונים ויישומיהם השונים, ניתן להצביע על מספר מאפיינים מרכזיים, ובהם:

1. הקריטריונים בבסיס כל המנגנונים הללו מתייחסים למכלול היבטים תעסוקתיים, ביניהם גיוס לעבודה, יציבות תעסוקתית וקידום, ואינם מתייחסים רק לעצם השמת האדם עם המוגבלות בעבודה.

2. מלבד מנגנון הסטנדרט החברתי ומספר יוזמות מקומיות של מתן הוקרות, יוזמי ומפעילי המנגנונים הינן רשויות ממשלתיות ו/או מוניציפליות.

נידונו בסקירה היתרונות והחסרונות הפוטנציאלים לשימוש במנגנוני הבקרה השונים, זאת, בין היתר, על בסיס הניסיון הרב של מנגנוני בקרה בתחומים חברתיים אחרים (כגון: סביבתיים).

בתוך כך הודגשו מרכיבים מרכזיים העלולים להשפיע על הצלחת השימוש במנגנונים אלו. כך למשל, הודגש הצורך והמחויבות לשתף ולהיוועץ עם ארגונים יציגים של אנשים בעלי מוגבלות במסגרת תהליך פיתוח מנגנון הבקרה.

בני פפרמן, מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד התמ"ת, מבהיר כי סקירה זו, שעיקרה לימוד הניסיון הבינלאומי, הינה תהליך התחלתי לקראת קידום ההפעלה של שלושת מנגנוני הבקרה שצוינו לעיל בישראל.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS

עדכונים אחרונים

ברוך עטאלי, ברוך עטלי

דרכו של ברוך עטאלי

זכויות האדם