מכון ירושלים לחקר שווקים: יחד עם ההחלטה היום על בוררות חובה - הממשלה "מייבשת" את המוסד לבוררות: לא הפנתה אליו אף תביעה בשנים 2009-2010
למוסד לבוררות מוסכמת לא הוגשה אף תביעה בשנים 2009-2010, כך עולה מנייר עמדה המפורסם היום (10 ביולי 2011) על ידי מכון ירושלים לחקר שווקים. על רקע עיצומי הרופאים והאחיות, הנייר ממליץ על חיוב פנייה לבוררות על מנת לצמצם את נזקי השביתות והעיצומים במגזר הציבורי.
"הממשלה וההסתדרות ככל הנראה מעוניינות בהתדרדרותו של המוסד לבוררות מוסכמת, שהן בעצמן יצרו", אומר ירדן גזית, עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים שכתב את נייר העמדה. "המוסד, שטיפל בשנותיו הראשונות ב-12 עד 24 תיקים בשנה, לא טיפל אפילו בתביעה אחת בשנים 2009-2010, ולא בגלל מחסור בסכסוכי עבודה במגזר הציבורי".
עוד עולה מהנייר, כי על רקע השביתות המרובות 43% מהציבור סוברים כי לאיגודים המקצועיים יותר מדי כוח (לעומת 20.5% הסוברים כי יש להם פחות מיד כוח). זאת לאחר שבשנת 2010 אבדו למשק כ-170,000 ימי עבודה, כ-70% מהם במגזר הציבורי.
המכון מצא כי מדינות רבות מחייבות בוררות בסכסוכי עבודה בסקטורים מסוימים במגזר הציבורי, וביניהן דנמרק, נורווגיה, קנדה ואוסטרליה.
"בוררות חובה מאפשרת לקבוצות העובדים החלשות להשמיע את טיעוניהן ולזכות למענה, בעוד שהיא מצמצמת את הנזקים הנגרמים משביתות של קבוצות עובדים חזקות", אומר גזית. "האיגודים המקצועיים במדינות בהן ישנה בוררות חובה מתגאים ביכולתם לפתור סכסוכים בדרכי שלום, בעוד בישראל ההסתדרות מתנגדת לא רק לבוררות חובה אלא אפילו לבוררות בהסכמה".
המכון ממליץ על קביעת בוררות חובה בחקיקה או בהסכמים קיבוציים באופן הדרגתי, תחילה למגזרים חיוניים ואחר כך לכלל המגזר הציבורי. "אזרחי ישראל הנאנקים תחת עול השביתות והעיצומים – וכן העובדים המעלים דרישות לגיטימיות – ראויים למנגנון פתרון סכסוכים המונע את השביתות ונזקיהן לכל הצדדים", מסכם המכון.
