החל משנות השבעים, קבעו ברשויות את מספר הדירות על אותו מגרש, לדוגמא: אם רכשנו מגרש שמותר לבנות אלף מטר, ברשויות נקבע, לדוגמא, שמותר לחלק אותן בלא יותר משבע דירות ואז נאלצנו לבנות שבע דירות בשטח של 140 מ״ר וכתוצאה מכך נעלמו דירות שלושה חדרים כי לקבלנים לא כדאי להפסיד זכויות בניה.
היום, באזור חולון, בת-ים, כפר סבא ורעננה ממוצע מחיר של דירת שלושה חדרים כמיליון ₪ וארבעה חדרים - כמיליון וחצי ש"ח. הפער ענק וזוג צעיר שיכול להתחיל ולגדל שני ילדים בשלושה חדרים נאלץ לקנות ארבע חדרים שהוא עדיין לא צריך והוא נאלץ להיכנס לחובות ומשלם עבור החדר הנוסף שהוא עדיין לא צריך.
להערכתי, בני הזוג יצטרכו את החדר הרביעי רק כעבור עשר שנים, כי הם יכולים לגדל שני ילדים בחדר הרביעי. היום, קיימות אלפי דירות חדשות שהחדר הנוסף אינו בשימוש בהן אך משלמים בגינו משכנתא וארנונה. הרבה זוגות מבוגרים שחיתנו את הילדים וגרים בדירות גדולות מעוניינים למכור את הדירה ואת הכסף להעביר לטובת ילדיהם אך הם אינם יכולים כי לא בונים עבורם דירות שלושה חדרים וההיצע הקיים בשוק שייך רק לבנייה הישנה, בבניינים בהם אין מעלית ומבוגרים מתקשים לעלות במדרגות... וכך אותה הבעיה נוצרת – גם אצל זוגות מבוגרים קיימים אלפי חדרים ריקים לא בשימוש!
וכאן הבעיה - אף אחד לא מדבר על זה! אומרים שיחייבו לבנות דירות קטנות אבל לא אומרים שיאפשרו לבנות במקום דירת חמישה חדרים שתי דירות קטנות. אומרים שבמקום דירות חמישה חדרים יבנו שלושה חדרים וזאת טעות, לדעתי, כשאני קונה קרקע עם זכויות לחמישה חדרים ומחויב לבנות עליה דירת שלושה חדרים, אני מוכרח להכניס את עלות הקרקע של דירת החמישה חדרים בהשוואה למחיר הקרקע כולו ואז נוצר הפסד בעייתי שיש לתת עליו את הדעת...
