במסגרת הפרויקט, יוקמו בשלב ראשון, שישה מועדונים, בתקציב של 6 מיליון ₪, אשר נתרמו על ידי תורמים בבריטניה. הכספים גויסו בעקבות קמפיין של השגריר גולד בקרב יהודי בריטניה.
המועדונים הראשונים שיפעלו יהיו בבני ברק (אחד לנשים ואחד לגברים), גבעת אולגה, גליל עליון, באר שבע, מ.א. אשכול, קרית ביאליק ומגדל העמק וישרתו כ - 700 ניצולי שואה. בעתיד צפויים לקום מועדונים נוספים, כל זאת בתוספת למועדונים דומים המופעלים כבר ע"י משרד הרווחה.
משרד הרווחה מפעיל מועדונים חברתיים ותכניות טיפוליות נוספות שהן ייחודיות לניצולי השואה ב-100 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. ניצולי השואה מדווחים לעובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה המקומיות כי הם חשים צורך עז בפעילות ייחודית זו, בה הם "מרגישים כמו בבית, לפעמים יותר מאשר בבית". הם שואבים כוחות ותמיכה מניצולי השואה האחרים, המתמודדים עם אותן בעיות של סיוטי- לילה, חרדה גבוהה, בדידות ועוד.
המשרד פועל להרחבת הפעילויות הללו ע"י הקצאת משאבים ושיתופי פעולה עם עמותות העוסקות בתחום זה.
השגריר גולד הסביר: "כשהגענו לישראל, סיליה ואני היינו נחושים לעשות משהו כדי לסייע לניצולים כאן. מהר מאד מצאנו שהבעיה הגדולה ביותר שהם עומדים מולה היא בדידות. וזו הסיבה שפניתי לקהילה היהודית בבריטניה כדי לסייע להקים רשת של מועדונים. הודות לנדיבות של הקהילה, גייסנו כמעט חצי מהסכום שהצבנו כמטרה, 2 מיליון ליש"ט. הודות לעבודה הקשה של השותפים הישראלים שלנו, כולל את הקרן לנפגעי השואה בישראל ומשרד הרווחה, המועדונים הללו מוקמים. מאד שמחנו לראות את המועדון הראשון בפעולה בגבעת אולגה. השמחה והנחת שהמועדון מביא לניצולים ניכרים. אנחנו מצפים בכליון עיניים לראות מרכזים נוספים נפתחים."
מטרות פעילות המועדונים הינן: הפגת בדידות הניצולים, הרחבת מעגל המכרים, תמיכה חברתית ומקצועית, מקור להנאה ושמחה, הנגשת שירותים טיפוליים נוספים כגון עו"סים היכולים לסייע בעוד תחומי חיים, תיעוד סיפורי חיים, מיצוי זכויות וטיפול רגשי וכו'.
אלעזר שטרן יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה: "אחת הבעיות המרכזיות של ניצולי השואה במדינת ישראל של 2012 מעבר לצרכים החומריים של משאבים ותקציבים היא הבדידות. מדובר באנשים מבוגרים, שחלקם עריריים והבדידות היא מצוקה אדירה שחונקת את רובם. מועדוני הרווחה מהווים עוגן גדול בחייהם של ניצולים רבים שכן לחלקם זוהי הזדמנות יחידה לפגוש אנשים ולצאת מהבית. מדובר ביוזמה חשובה מאין כמותה".
העקרונות המנחים בהקמת המועדונים
· שמירה על כבוד הניצול – יחס אמפטי ומכיל מצד צוות המועדון. הפעילויות במועדון יותאמו למצב הפיזי והקוגנטיבי של הניצולים. כמו כן, הסביבה הפיזית במועדון תהיה נעימה, ידידותית ומונגשת לניצולים המרותקים לכיסאות גלגלים.
· העצמת הניצולים – הניצולים יהיו מעורבים בבניית התוכנית ובקביעת הפעילויות במועדון, ואף יהיו שותפים בהעברתן.
· עידוד התמדה של ניצולים – קיימת חשיבות רבה להגעה סדירה למועדון והשתתפות בפעילויות השונות.
· שילוב בקהילה – שיתוף מתנדבים שונים מהקהילה בה ממוקם המועדון (תלמידים, עובדי מפעל וחברות מקומיות) וקיום פעילויות במיקומים שונים בקהילה. לעקרון זה חשיבות גדולה לניצולים עצמם ולסביבתם, שכן יוכלו להיתרם זה מזה. בין הפעילויות המשותפות, שירים וריקודים, הרצאות, טיולים, תיאטרון, תיעוד סיפורי חיים, מיצוי זכויות וכו'.
· הגעה למספר גדול ככל האפשר של ניצולים – ניסיון למצות את פוטנציאל המשתתפים בכל מועדון ולהגיע גם למוגבלי התנועה שביניהם.
הדגשים שהושמו בפרישת המועדונים החדשים
תוספת משמעותית של פעילויות בפריפריה או במקומות בהם יש צורך בתוספת של פעילות זו. כמו-כן, השגריר התווה מימון הסעות לניצולים, בכלל זה למרותקי בית/כסאות גלגלים, בכדי לאפשר הגעה גם לאלו שאינם מגיעים לכל פעילות חברתית אחרת.
המועדונים השונים יפעלו במתכונת רשתית ויקיימו שיתופי פעולה ביניהם. בנוסף, במסגרת זו צוות המועדונים והמתנדבים יערכו מפגשי הדרכה וסדנאות משותפים בנושאים רלוונטיים שונים.
כמו כן, הקרן לרווחה לניצולי שואה תעניק שירותים נוספים כגון: עמדה למילוי טפסי מענקים, סיוע משפטי על ידי סטודנטים מהקליניקה לסיוע משפטי, איתור ניצולים הזקוקים ל"ניידת השיפוצים" ו/או מחשב אישי ועוד.
תמיכה טכנולוגית תתאפשר על ידי פורום שיוקם באתר האינטרנט של הקרן, בו יוכלו אנשי המקצוע והמתנדבים לשתף בחוויות, להייעץ בסוגיות שונות ולקבל מענה מקולגות ומרכז המועדונים.
שיווק ופרסום - הגוף המפעיל של כל מועדון ישווק אותו על ידי שליחת מכתבים לניצולים, ביצוע שיחות טלפוניות אליהם, פרסומים דרך מחלקת הרווחה, בעיתונות המקומית ובאינטרנט.
התורמים יקבלו דיווח פעמיים בשנה: דיווח כספי אודות פעילויות המעודונים ודיווח נרטיבי, הכולל סיפורים אישיים, תמונות ומכתבי תודה. טקסי "אבן פינה" יתקיימו בכל אחד מהמועדונים שיוקמו, אליהם יוזמנו התורמים, השגריר הבריטי וגורמים ממשלתיים נוספים.
