השופטת סיוון סירבה לפסול עצמה, ובמקום לקבוע התיק להוכחות, מחקה את התביעה לחלוטין בצרוף 3,000 ₪ הוצאות.
מדובר בתיק שהוא ספיח של סכסוך הסדרי ראייה לקטין בן חמש אשר נמשך כבר שלוש וחצי שנים באולמה של השופטת סיון, ואיננו מסתיים. לטענת האב, ד, השופטת מטרטרת אותו אין ספור פעמים, מזמינה תסקירים על גבי תסקירים, שולחת את הצדדים ליחידת הסיוע ופקידות סעד במקום לבצע את מלאכת השפיטה, וכבר שנה שהאב אינו רואה את הילד.
התביעה הספציפית הוגשה נגד הסבתא מצד האמא להחזרת הכספים שמשפחתו הביאה לברית, ולתשלום הוצאות שכירת מטפלת אנטי-כישופים לביצוע פחוּר, כישופים אשר יש בהם לבטל את הטלת השחור. לטענת התובע, ביתה של הסבתא הנתבעת קיימה איתו שלושה מגעים מיניים כידידה בלבד, וסירבה לבצע הפלה משנכנסה להיריון.
משהועלתה טענת הפסלות בקדם המשפט, דחתה אותה השופטת סיון: "טענות הפסלות שהעלה התובע בתחילת הדיון אין מאחוריהן ולו דבר אחד מעבר לרצונו של התובע למשוך ההליכים בפני. טענתו הבסיסית היא שבית משפט זה אינו יכול לדון בתביעה מאחר ועל פי כתבה בעיתון, שהייתה לפני שנים, בימ"ש זה ביקר אצל נומרולוגית, ובכך פסול הוא לדון בטענותיו, בין השאר כלפי הנתבעת, שבשל כשפים כאלה ואחרים, או כוחות כאלה ואחרים, גרמה היא בעקיפין לעילת התביעה שלו שהיא כספית. כמובן שאין זו עילה מעילות הדין המוכרות והמבוססות היטב בפסיקת ביהמ"ש העליון... כאמור ניתן להעלות טענת פסלות נגד בית המשפט, כאשר יש חשש אובייקטיבי, ולא סובייקטיבי, כפי שעולה מדברי התובע לכך שדעתו של ביהמ"ש נעולה כך שלא יוכל לדון באופן מקצועי בתביעה שלפניו". בהמשך, למרות שהדיון היה קבוע לקדם משפט ולא הייתה מונחת כל בקשת מחיקה, מחקה השופטת את התביעה והטילה הוצאות בסך 3,000 ₪.
על פי כתב התביעה, הסבתא הנתבעת הזמינה את התובע ובני משפחתו למסיבת יומולדת הראשון של הקטין. במסיבה זו הגישה הנתבעת לתובע ובני משפחתו כנפי עוף שהיו מונחים על מגש ומצופים בזיגוג שצבעו מוזר. התובע ובני משפחתו חשדו שמדובר בחומר רעיל, אך בדיעבד הסתבר לתובע, שהנתבעת אשר הכינה את המאכל, משחה אותו בהפרשות טמאות שונות מתוך ניסיון להטיל טומאה וכישופים על התובע ובני משפחתו באמצעות "שחוּר".
רק לאחר מכן הסתבר לתובע, לטענתו, שהנתבעת וביתה עוסקות פעילות במאגיה שחורה, בין השאר מהז'נר הקרוי "שחוּר", כך שעל פי אמונתן, הנתבעת העבירה לביתה מטען גנטי שיש בו משום היכולות לעסוק בשחור, כשפים ועין הרע. בין שאר האמונות של העוסקים בשחור, קללות והטלת עין הרע מבוצעות ע"י העברת חומרים כגון הפרשות לאובייקט שעליו מוטלת הקללה.
התובע טוען כי אילו היה יודע כי הנתבעת וביתה עוסקות במאגיה שחורה, ושהתנהגותן איננה רציונלית, אלא מושפעת מהקלפים שהן פותחות, מעולם לא היה מסכים להכיר באבהותו או לשמור על כל קשר מכל סוג שהוא עם הנתבעת וביתה, והיה עומד על כך שתבצע הפלה. לאחר אותה מסיבת יום הולדת הודיעה האם לאב שהיא ואימה הטילו על התובע "עין הרע" ועל כן, בין השאר, היא מפסיקה לאלתר כל מגע בין התובע לבנו.
כמו כן דרש התובע החזרת הצ'קים והמתנות שניתנו לידי הנתבעת לאור הבטחותיה הבלתי משתמעות לשתי פנים, כי "הכרה בקטין תסב לתובע אך ורק אושר", לא יגרם לתובע כל נזק, הנתבעת והבת שלה לא יפריעו לתובע בניהול חייו כפי שימצא לנכון, וכן שהנתבעת וביתה ואפשרו לתובע ולהוריו גישה לקטין ככל שיחפצו.
לטענת האב, הנתבעת לקחה את הצ'קים והמתנות, אולם לא קיימה את הבטחותיה שכן הנתבעת וביתה, לאחר שנה, החליטו על דעת עצמן לנתק את התובע מבנו ולא להרשות כל מגע או ביקורים בין התובע (ןהוריו) לבנו. התובע נאלץ לשכור שרותי עורך דין, לפתוח תביעות בבית המשפט, להתייצב לדיונים, להופיע בפני מגשרת מטעם יחידת הסיוע ובפני פקידת סעד לסדרי דין כאשר לדבריו האם ממשיכה להעליל נגדו עלילות, למרר את חייו, לגרום לו הוצאות עורכי דין, תסכול מרירות ועצב, ואובדן מקומות עבודה.
לאחרונה השתרבב שמה של השופטת סיון במספר פרשות מביכות ומתוקשרות, עו"ד רן אפק עתר לבג"צ בדרישה לחשוף מדוע מינתה השופטת טובה סיון עו"ד בלתי מנוסה למנהל עיזבון של 40 מיליון שקל במקומו. עו"ד חיים שטנגר הגיש תביעת דיבה נגד השופטת על סך 3 מיליון ₪ וטען בין השאר כי אטינה טורחת לבדוק מסמכים שמוגשים, ובעבר חילקה צ'ופרים למקורביה וחברותיה. לאחרונה קיבלו שלושה שופטי בית המשפט המחוזי ערעור של עו"ד דורון רפואה על החלטות של טובה סיון, אשר מצאו כי לאמירותיה החמורות של השופטת נגד עו"ד רפואה לא היה כל בסיס. במאי 2010 שישה יורשים של עזבון פנו ליועמ"ש בדרישה לנקוט בהליכים פליליים נגד השופטת טובה סיון בחשד לביצוע שלוש עבירות, לכאורה, של שיבוש הליכי משפט.
