"במחלות אוטואימוניות דלקתיות יש תהליך דלקתי, שתאי T מזהים בהם מרכיב עצמי ותוקפים אותו", מסביר החוקר, פרופסור נתן קרין ממכון המחקר והפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון. "בטרשת נפוצה, למשל, תאי T חושבים כאוייב את חלבון המיאלין אשר מרכיב "את מערכת">את מערכת העצבים, תוקפים אותו והורסים אותו".
בתאי T מבחינים החוקרים בשתי קבוצות – האפקטורים, שהם אלה אשר גורמים לתהליך הדלקתי, ואלה אשר מנסים למנוע זאת מהם – הרגולטורים. במחלת הטרשת הנפוצה יש עליות ומורדות, בהתאם להתחזקותה של כל קבוצה. כאשר האפקטורים מתחזקים – יש החמרה במחלה, וכאשר הרגולטורים מתחזקים – נהנה החולה מתקופה של "בריאות טובה">בריאות טובה יחסית. חוקרים ברחבי העולם מנסים, לכן, למצוא דרכים אשר יחזקו את הרגולטורים.
עד כה התגלו שני סוגים של אפקטורים. אחד מהם, המוכר כבר עשרים שנה, נקרא 1TH. לפני כשבע שנים התגלה סוג נוסף – TH17, הנחשב ל"מנוע" אשר דוחף את המערכת כולה.
חוקרי הטכניון גילו, למעשה, את תת האוכלוסיה של התאים הרגולטוריים המבקרת את פעילותם של תאי TH17. מחקרם הראה כי עליה בפעילותם של תאי TH17 מותנית במוות מתוכנת של התאים הרגולטוריים המבקרים אותם. לגילוי זה עשויות להיות השלכות מעשיות, שכן הגברת פעילותם של התאים שגילו חוקרי הטכניון, תאפשר התמודדות יעילה יותר עם מחלות אוטואימוניות.
|
|
