כיום נושא ברירת מין היילוד בכללו, אינו מוסדר בחוק. ההכרעה בנושא במקרים רפואיים מוסדרת בחוזר מנכ"ל ונתונה להמלצתם של גנטיקאים ורופאים. במקרים שאינם רפואיים, הנושא מוסדר בנוהל של משרד הבריאות ממאי 2005. במאי 2005 פרסם משרד הבריאות נוהל בנושא והוקמה "ועדה ארצית לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום השרשתי" שדנה בבקשות להתרת הליך לברירת מין היילוד. למרות שחלפו מאז מינוי חברי הוועדה כ- 5 שנים, כמעט ולא חל שינוי בהרכב החברים בה ומינוים של החברים הוארך לכהונה נוספת. אבחון גנטי טרום-השרשתי ( Pre-Implantation Genetic Diagnosisלהלן- PGD) מאפשר את קביעת מין העובר מראש, והוא אפשרי רק כחלק מהליך הפריה חוץ-גופית.
יו"ר הועדה ח"כ מאיר שטרית אמר:"לצערי משנת 2005 לא התקיים שום דיון בנושא. עפ"י נתונים של משרד הבריאות עולה כי עד היום הוגשו 337 בקשות ואושרו רק 27, כאשר 199 עדיין נמצאים בתהליך עצמו. רוב המבקשים רוצים בן זכר. אני מעוניין לראות האם אין יד קלה על ההדק ונשאלת השאלה איפה שמים את גבולות האתיקה."
לדבריה של עו"ד מירה הבנר-הראל, היועמ"ש של הועדה הארצית, ב-2005 היה צורך להסדיר את הנושא כיוון שהטכנולוגיה הייתה קיימת ואם לא היינו מסדירים את הנושא, הדבר היה נעשה בחדרי חדרים ומתחת לשולחן. היה צורך לקבוע כללים." עוד הוסיפה:"באף מדינה בעולם אין חוק שכזה, אנו צריכים להיות זהירים מאד, חקיקה לא תמיד פותרת את הבעיה."
פרופ' וצלב אינסלר, יו"ר הוועדה הארצית, ציין כי בפני הועדה ניצבת שאלת סבלם הנפשי של הזוג אם לא ייוולד להם ילד ממין מסוים, הוועדה נעזרת בפסיכולוגים רבים, לדבריו של פרופ' אינסלר:"אנו מנסים ללכת בין הטיפות, לא לגרום לסבל אך לא להיות עם יד קלה על ההדק."
עיקר הדיון היום סבב סביב השאלה האם להשאיר את המצב כמו שהוא היום בידי ועדה אשר עובדת בהתנדבות או דווקא לחוקק חוק, בין אם חוק אוסר או חוק מתיר. בנוסף דנה הועדה בשאלות האתיות הרבות אשר עולות בתהליך זה. ד"ר יובל שרלו, חבר הועדה אמר:"בפני הועדה עומדות שאלות רבות, אבחנה בין מצב רפואי ללא רפואי, 4 ילדים משותפים מאותו המין ועוד. לדעתי משרד הבריאות צריך לעדכן את חוזר המנכ"ל בנושא."
לדבריה של עפרה בלבן-קשטלנסקי, יו"ר עמותת חן לפריון:"חקיקת חוק תסדיר את הנושא. קשה לשנות חוק. זוהי האחריות הציבורית של הממשלה והכנסת להגן על הציבור גם בפני הידרדרות אתית" חדוה אייל, ממרכז "אשה-אשה", אמרה:"בחירת מין היילוד יכולה להראות לנו את נקודת המבט של החברה על הנשים, יותר אנשים מעדיפים זכרים." ד"ר חנית קוכמן ציינה שבישראל היום יחס הזכרים הוא 1.05 לעומת נקבות. יחד עם זאת הוסיפה שלדעתה בחירת זכרים לא תפגע ביחס המינים ולא תיצור מצב בלתי הפיך."
משתתפי הועדה דנו בשאלות אתיות ולדברי חלק מן האורחים בחירת מין היא חוסר הבחירה במין השני מנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי בחירת ילד זכר היא פי 4 מאשר בחירת נקבה. לדעת רבים צריכים לתת לטבע לבצע את עבודתו, אין מקום להתערבות שלא מן הפן הרפואי. בשאלת בחירת מין היילוד עלתה גם השאלה הדתית.
יו"ר הועדה שטרית העלה את הנושא הרפואי בבחירת מין היילוד. לדבריה של פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון הגנטי בביה"ח שערי צדק:"יש היום הרבה מחלות שניתן לזהות בבדיקות לפני הלידה אך לצערי רובן לא בתוך סל הבריאות ולכן מרבית האנשים לא מבצעים אותם, הדבר גורם ללידות עם מומים רבים."
חלק מן הנוכחים ציינו שקיימת תופעה היום שבו בני זוג מבצעים למעשה בחירת מין יילוד בעצמם על ידי ביצוע הפלות, כאשר העובר מגיע לשבוע ה-11 מחליטים בני הזוג אם לבצע הפלה רק על בסיס מין העובר.
לקראת סיום הישיבה קיים יו"ר הועדה עם הנוכחים הצבעה כיצד לדעתם יש להמשיך לפעול, לקיים חקיקה אוסרת לחלוטין, לקיים חקיקה אוסרת-אלא אם מתקיימים קריטריונים מסוימים והקמת ועדה בוחנת, או השארת המצב כפי שהוא היום. רוב הנוכחים היו בעד אופציית החקיקה.
ח"כ רחל אדטו ציינה כי לדעתה אין לבצע חקיקה בנושא, לדבריה:"הנתונים מראים על ירידה בבקשות, ולדעתי המצב צריך להישאר כמו שהוא היום עם חוזר מנכ"ל. קידום התהליך בחקיקה יכול ליצור תופעה הפוכה ויפתח נישות נוספות."
את הישיבה סיכם יו"ר הועדה ואמר:"ועדת המדע משבחת את עבודת הועדה הארצית ואת שיקול הדעת של משרד הבריאות. עם זאת בחלוף 5 שנים, אני קורא לבחינה מחודשת של נוהל המשרד." עוד הוסיף:"הועדה קוראת לדיון יסודי משותף לועדת הלסינקי ולמועצה הלאומית לביו-אתיקה לאחר שהועדה הארצית לברירת מין היילוד יכתבו דוח מפורט המשקף את עבודתה. ועדת המדע דורשת כי דוח הוועדה הארצית יוגש לועדת המדע אחת לשנה ויובא לדיון." לסיום אמר:"אני קורא לשר הבריאות ושר המדע לתקצב את פעילותה של הועדה, אני מברך את העבודה בהתנדבות אך עבודה בשכר תעשה בצורה יעילה ומהירה יותר."
