ועדת השרים לחקיקה תדון מחר (ב') בהצעה שיזם ח"כ ישראל חסון (קדימה) ואליו הצטרפו גם הח"כים אריה אלדד (האיחוד הלאומי), ציון פיניאן (ליכוד) ויריב לוין (יו"ר וועדת הכנסת מהליכוד). על פי הצעת החוק, עורך עיתון העומד לפרסם כתבה בכל תחום שהוא שיש בה לכאורה משום פגיעה באדם כלשהו, יחוייב לנקוט צעדים סבירים כדי לברר ולקבל את תגובתו של אותו אדם לפני הפרסום ובזמן סביר מראש. כמו כן, הוא יחוייב לפרסמה לצד הפרסום הפוגע ולהקצות במסגרתו מקום סביר לתגובת הנפגע ולהצגת עמדתו בנושא הפגיעה

כלים

אם לא עלה בידו של עורך העיתון לפרסם את התגובה במועד הפרסום, על אף שנקט באמצעים סבירים, רשאי אותו אדם שנפגע מהפרסום לפנות לעורך העיתון תוך זמן סביר ממועד הפרסום כדי למסור לו את תגובתו ועורך העיתון יפרסם את התגובה. התגובה תנוסח בקצרה, בתמציתיות ובאופן ענייני ואם לא כן, רשאי עורך העיתון להחזירה לנפגע כדי שינסחה שוב או לפרסמה באורח מקוצר ומתומצת ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את תוכנה. עורך העיתון יפרסם את התגובה בידיעה או בכתבה הקרובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין, במועד ובהבלטה דומים ככל האפשר לאלו שבהם פורסמה הכתבה הפוגעת. על פי הצעת החוק, עורך עיתון שעבר על ההוראות הנ"ל ייקנס בסכום של כ-13,000 ש"ח.

יוזם ההצעה, ח"כ ישראל חסון (קדימה) אומר כי " אני סבור שהצעת החוק מוצאת את האיזון הראוי שבין חופש הביטוי והעיתונות וזכות הציבור לדעת לבין ההגנה על הפרט, על כבודו ועל שמו הטוב". יש לציין, כי נכון להיום, זכות מתן התגובה על כתבה שעלולה לפגוע מעוגנת בחקיקה רק לגבי שידורי טלוויזיה ורדיו.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: "יוזמי ההצעה סבורים כי חופש הביטוי מחייב להעניק לכל אדם אשר הוכפש בידיעה או בכתבה בעיתון, במה כדי להגיב על הפגיעה". כמו כן, בדברי ההסבר מובאות דוגמאות רבות לעיגון זכות התגובה בחקיקה במדינות שונות באירופה. כך למשל, בצרפת עוגנה זכות התגובה בספר החוקים כבר בשנת 1822. אז נקבעה החובה להעניק מקום בולט לתגובה לא רק לממשלה, אלא גם לאנשים פשוטים. ב-1881 קבע שוב חוק עיתונות צרפתי כי עיתון חייב להעניק לאזרח זכות תגובה תוך זמן קצר, לא רק כדי לתקן עובדות שגויות שפורסמו עליו, אלא גם להציג עמדה אחרת מזו שפרסם העיתון. נקבע גם היקף התגובה: כגודל הפרסום המקורי – אך לא יותר מ-200 מלה. בתקופת בחירות, שבה יש לפרסום השפעה קריטית על האינטרס הציבורי, חובה לפרסם את התגובה בתוך יממה, ובלבד שהחומר יגיע למערכת לפחות שש שעות לפני סגירת העיתון.

גרמניה הדמוקרטית שלאחר מלחמת העולם השנייה בחרה גם היא לשלב ב"חוק העיתונות של המבורג" משנת 1965 את זכות התגובה, בכל הקשור לתיקון עובדות. גם דנמרק הלכה בדרך זו, והיא מחייבת אמצעי תקשורת להעניק במת תגובה לכל מי שנגרם לו נזק כלכלי או אחר מפרסום ידיעה. בהונגריה מתנהל דיון בשאלה זו, ושופטי בית-המשפט פסלו אמנם הצעת חוק שהועלתה בפרלמנט, אבל קבעו כי בזכות התגובה "יש איזון בין חופש העיתונות ובין הגנת שמו הטוב של האזרח". מועצת האיחוד-האירופי אף הרחיקה לכת כאשר המליצה ב-2004 שגם נאשמים בעבירות פליליות יקבלו זכות חוקית לקבל במה מיידית להגיב על פרסומים משמיצים שראו אור נגדם.

בדברי ההסבר נכתב עוד כי: "יוזמי הצעת החוק סבורים כי בישראל, כמו במדינות אירופה, זכאי הציבור במקרים מסוימים לסיוע ממשלתי או פרלמנטארי כדי להבטיח שהתקשורת תמלא את תפקידה החברתי, תהיה פתוחה לכל חלקי החברה ולא תרמוס את האזרח הקטן, את פרטיותו ואת שמו הטוב...לעיתים מתעורר הצורך, לפיו המדינה צריכה להגן על התקשורת מפני עצמה".

בהמשך נכתב כי: "יוזמי הצעת החוק ערים לעובדה כי הנטייה הטבעית, החשדנית, של אנשי תקשורת היא לדחות מיד כל חקיקה בתחום העיתונות ולהזהיר מפני המדרון החלקלק שהדמוקרטיה עלולה להידרדר בו בשל כל התערבות שלטונית בחופש העיתונות. אך יחד עם זאת, ישנו צורך, לעיתים, להבטיח כי השימוש בזכויות היתר והחסינויות הניתנות לעיתונות על-ידי החברה לא ינוצלו לרעה ולהבטיח כי חופש הביטוי לא יתנגש בחירויות אחרות".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS

עדכונים אחרונים

פעילותו של מתן דהן

פעילותו החברתית של מתן דהן

מתגייסים למען הקהילה
יול 16, 2019

להיות מוכנים מראש - צוואות וירושות

מאמרים - חברתי
יול 15, 2019

דרכו של ברוך עטאלי

זכויות האדם
יונ 24, 2019

איך לבחור ברז למטבח

מאמרים - חברתי
דצמ 24, 2018

הוצאת אזרחות פורטוגלית

זכויות האדם