במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים היום (ג') בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.
השרה שקד אמרה, כי: "לא יתכן שישראל תהיה שיאנית החקיקה בעולם. חברי כנסת מפעילים עלינו השרים לחץ פוליטי בנוגע להצעות חוק פרטיות ושרים שרוצים "לצאת בסדר" עם חברי הכנסת מתגמשים. כך עוברות הצעות חוק שהן במקרה הטוב מיותרות ובמקרה הרע מזיקות. צריך להתייחס לחקיקה כמו לרפואה- חקיקה חדשה היא תרופה שיש ליטול רק עם מרשם ובדיקה דקדקנית של השפעותיה. אני חושבת גם שחייבים לתת לחברי הכנסת יותר כלים, לרבות שימועים לפקידי ציבור שממונים על ידי הממשלה אך לא לשופטים". בנושא הטבח בסוריה, אמרה שקד: לנו כעם היהודי יש לנו את החובה לזעוק ולעורר את אומות העולם ובמיוחד את נשיא ארצות הברית טראמפ, שיפעלו להפסקת הזוועות. לשימוש בנשק כימי יש גם השלכות אסטרטגיות על ישראל".
השר יריב לוין, אמר בשיחה עם כתב מקור ראשון אריאל כהנא, כי "אנחנו משלמים מחיר כבד על חקיקה אבל לחברי הכנסת אין ברירה. יש פגיעה בטיוב של עבודת החקיקה הממשלתית והפקרות בזירה של פיקוח על עבודת הממשלה. עם זאת, נלך לרפורמה בנושא רק בהסכמה רחבה". השר לוין התייחס אף הוא לטבח בסוריה ואמר כי זה נכון שישראל היא מדינה עוצמתית, אבל מי שחושב שאנחנו יכולים להיות השוטר של העולם ולהתחיל לנהל את הסכסוכים בו מייחס לנו כוחות מופרזים". לוין התייחס גם למשבר תאגיד השידור הציבורי ואמר: "לב העניין הוא המשילות. אנחנו מנסים לקיים את הקואליציה וכשזה מגיע לנושאים שחשובים לליכוד הדברים לא מתבצעים. בנושא התאגיד, קרה הדבר שחששנו ממנו- הליך החקיקה היה טעות גדולה וגם התיקון שהגענו אליו אינו מלא".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: "חוסר היציבות הפוליטית ואתגרי המשילות תורמים למשבר האמון המתמשך שנוצר בין הציבור בישראל ובין ההנהגה. אין פתרונות קלים, אבל הגיע הזמן ליישם רפורמות שיאפשרו לשלטון הנבחר להכריע, ולצד זאת להציב תמרורי "עצור" ברורים וחד משמעיים בפני שימוש לא ראוי בכוח פוליטי".
בפאנל בהנחיית העיתונאי עמית סגל מחדשות 2 בנוגע למעמד המפלגות, אמרה ח"כ ציפי לבני, מהמחנה הציוני, כי "מפלגות אמורות לייצג קודם כל אידיאולוגיה ולא רק תהליך. בעת שישראל צריכה לבחור בין שתי דרכים, צריך ליצור שני גושים ופריימריז פתוחים להנהגה הם הפתרון. תהליך כזה יהיה אמירה אידיאולוגית, הוא יביא להנעת הציבור לפעולה, בדגש על הצעירים, והוא גם יפתור את סוגית האגו בכך שלכל מי שרואה את עצמו ראוי להנהיג, תהיה את האופציה להיבחר".
פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר באותו הנושא: "הרעיון הבסיסי של פריימריז פתוחים משתלב עם הרעיון שהפוליטיקה הישראלית חייבת להתכנס לתוך גושים. פגיעה באמון נבחרי הציבור יש בכל מקום בעולם. אם לא מאמינים ברופאים, קל וחומר בפוליטיקאים שלא מבטאים מקצועיות מסוימת ולכן חובה לעשות מעשה בכדי לפנות לציבור".
בפאנל נוסף שדן בעבודת הכנסת, אמר ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו: "יש בכנסת הרבה עבודה סיזיפית, עמוקה ומשמעותית אבל השאלה היא האם היא יכולה להגיע לציבור. בנושא התנהלות חברי הכנסת, צריך להבין שיש כאן עניין גם של שינויים פרקטים שצריך לעשות אבל גם של בעיה בממלכתיות. אם שר כמו יריב לוין מרשה לעצמו לתקוף את בית המשפט העליון, זו בעיה וזה מחלחל. והאחריות בעידן הזה היא על ראשי המפלגות שחייבים לפעול להנחלת נורמות ראויות".
ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, יו"ר השדולה לחיזוק מעמד הכנסת: "חייבים לעשות שינוי, שאלתי חברת כנסת לפני כמה זמן למה היא מחוקקת חוק לשנה אחת והיא ענתה לי שזה בשביל לחוקק אותו שוב בעוד שנה, שרים וח"כים בקואליציה אמרו שהם מצביעים בעד חוק ההסדרה כי בג"ץ יבטל אותו. ככה לא צריכה להתנהל הכנסת".
ח"כ יהודה גליק מהליכוד, אמר: "הדרך לאבד אמון זה באלימות ובכוחנות. הדרך לרכוש אמון היא לא בכוחנות אלא בשיח. אנחנו רוצים לייצר שיח אחר בכנסת וזה המפתח לשינוי".
