'אדם טבע ודין' העבירה לועדת טרכטנברג ולוועדת ספיבק שורה של המלצות העוסקות בקשר שבין סביבה לחברה ומהוות מקורות מימון תקציביים. בין ההמלצות: ביטול הפרטת תאגידי המים, העלאת גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח ועצירת הרפורמה בתכנון. מנכ"ל 'אדם טבע ודין': מדובר בסכומי עתק של כספי ציבור שיכולים לשמש כפתרון של בעיות חברתיות רבות – חינוך, דיור, סביבה, בריאות ורווחה
בחוות דעת מקצועית שהעביר ארגון 'אדם טבע ודין' לוועדת טרכטנברג ולוועדת ספיבק, המליץ הארגון להעלות את גובה התמלוגים המוטלים על מפעלי ים המלח, לעצור את הרפורמה בתכנון ובבניה ולבטל את הפרטת תאגידי המים.
מנכ"ל 'אדם טבע ודין', עו"ד עמית ברכה אמר כי נכונות אמיתית לעשיית צדק חברתי מחויבת לאמץ עקרונות אלו, הנסמכים על תכנון ארוך טווח, יעיל וצודק של משאבי הטבע. עוד הוסיף עו"ד ברכה כי אימוץ ההמלצות יבטיח מקורות מימון משמעותיים לקידום מדיניות כלכלית אחראית לטובת אזרחי מדינת ישראל.
ההמלצות המקצועיות שנשלחו לוועדות המומחים מתייחסים לשלושה היבטים:
הפרטת תאגידי המים והביוב – אספקת מים וביוב הינם שירותים חיוניים הנוגעים לקיום זכויות יסוד בסיסיות. העברת האחריות על אספקת השירותים החיוניים הללו לידיים פרטיות שעניינן במקסום רווחים כלכליים והשגת יעילות כלכלית, תביא לפגיעה בלתי נסבלת בזכויות האדם, באינטרס הציבורי ובטיב השירותים המסופקים.
'אדם טבע ודין' קוראת לביטול אפשרות הפרטת התאגידים והקמת תאגידים אזוריים גדולים, אשר חיוניים לשמירה על עקרונות של צדק חברתי. אימוץ עקרונות אלו יביא להתייעלות כלכלית של התאגידים, אשר יביא להורדת מחיר המים לצרכנים.
הרפורמה בתכנון ובבניה – בו בזמן שבו אזרחי מדינת ישראל סובלים ממצוקת דיור שרק הולכת ומחריפה, מקדמת ממשלת ישראל רפורמה בזבזנית ומיותרת שיישומה יוביל להעמקת הפערים בחברה הישראלית ולהגדלת יוקר המחיה.
'אדם טבע ודין' קוראת לעצור את הרפורמה בתכנון ובבניה ולהפנות את המיליונים שהוקצו לקידומה להסרת החסמים בתחום הרישוי. חסם זה יביא לשחרורן של עשרות אלפי יחידות דיור שעברו את כל ההליכים התכנוניים ומימושן הינו בבחינת "מענה חרום" לביקוש הגדול שנוצר בשוק.
הסדרת המדיניות הפיסקאלית בנוגע למשאבי ים המלח – השימוש במחצבי ים המלח מניב לכי"ל, רווחיות גבוהה ביותר, אך התמורה הראויה על השימוש במשאבי ים המלח ושטחיו אינה מגיעה לציבור. המדינה הותירה את גביית התמלוגים ממפעלי ים המלח בגובה 5% בלבד, ובכך היא פועלת בניגוד לאינטרס הציבור ולמען אינטרסים כלכליים צרים של כי"ל בלבד.
כמו כן, שנים רבות על פי תביעת המדינה, כי"ל לא שילמה לכאורה את כל התמלוגים המגיעים למדינה מכוח החוק. כך שגם בכל הנוגע לגביית התמלוגים הנמוכים ממילא הגישה המדינה תביעה הנידונה במסגרת הליך בוררות כנגד כי"ל. המדובר בסכום של 265 מיליון דולר בגין תשלום תמלוגים בחסר בשנים 2000-2009.
בנוסף, לאחרונה פורסם כי בכל הנוגע לשטחים המוחכרים על-ידי המפעלים באזור ים המלח מכוח סעיף 6 לחוק הזכיון, המפעלים משלמים בכל שנה כ-750,000 ₪ בלבד עבור הזכות הבלעדית שהעניקה להם המדינה לחכור את שטחי ים המלח. כי לאור כל הפרטים שצוינו יש לבחון שינויים רצויים במתן התמורה המגיעה לציבור בנוגע לתקבולים המשולמים על ידי כי"ל מהשימוש הכלכלי בתוצרי ים המלח והן בנוגע לתמורה המשולמת בגין שימוש בשטחי ים המלח על ידי כי"ל.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' ציין כי כספים אלו, השייכים לציבור, מהווים סכומי עתק אשר יכולים לשמש כפתרון של בעיות חברתיות רבות – חינוך, דיור, סביבה, בריאות ורווחה.
