צריך להפסיק את מסע הצביעות בנושא מכתב הרבנים. במרחק אופניים מלשכת רוה"מ, מביהמ"ש העליון, ומאולפני רשות השידור- נמצאים משרדי הרשות הפלשתינית, שם אסור עפ"י חוק למכור בית או קרקע ליהודים, כשהעונש הוא מוות
צריך להפסיק את מסע הצביעות בנושא מכתב הרבנים. במרחק אופניים מלשכת רוה"מ, מביהמ"ש העליון, ומאולפני רשות השידור- נמצאים משרדי הרשות הפלשתינית, שם אסור עפ"י חוק למכור בית או קרקע ליהודים, כשהעונש הוא מוות
שריפת הענק שפרצה בכרמל משקפת כשל גדול בנושא ההתמודדות עם הקצאת תקציב המדינה. מסביב נשמעים קולות רבים הן מצד הציבור והן מצד הנהגת המדינה להפקת לקחים ולהקצאת משאבים נוספים לנציבות הכבאות. איך ממנפים את המשבר לצמיחה אפשרית?
יש ברי מזל שגורלם באמת שפר עליהם. קחו למשל את ניצב אורי בר לב. לכל הדעות, בחור ממש אוצר: יפה, מוכשר, מצליח. וכמו שאומרים אצלנו, "מלח הארץ". הנה לא הספיק לשוב מחופשה ממושכת (בסדר בסדר, "השתלמות"), וכבר הוא מודיע בקול תרועה שהוא יוצא לעוד שישה חודשי חופשה, וזאת לא לפני שהוא טורק את הדלת ומצהיר שהוא "משעה את עצמו ומסיר מועמדותו לתפקיד מפכ"ל". במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי: "חבל!! למה הוא עושה לנו את זה?", אלא שבמחשבה שנייה הבנתי שאורי, "ילד שלי מוצלח", הוא לא רק מוצלח, הוא גם לא פרייר. הוא לא ייתן למישהו את התענוג להשעות אותו ולהסיר את מועמדותו לתפקיד הרם. הוא יעשה את זה לבד ויצא "חופשה". המילה "חופשה" היא מילה נחמדה מאשר "השעיה"
תהרגו אותי אם מבין את האמריקנים האלה? אני באמת לא יודע מה הם רוצים. מצד אחד, הם מצהירים חזור והצהר שחלומם הגדול הוא שלום עם אויביהם המושבעים, קנדה בצפון, מקסיקו ו"רצועת הונדורס" בדרום. מצד שני הם פועלים כאילו הם לא באמת רוצים שזה יקרה. עובדה: הם ממשיכים להתנחל באוטווה, בטורונטו ומונטריאול, הם מקימים מאחזים על הגבעות המשקיפות על מקסיקו סיטי, הם מטילים מצור על חופי "רצועת הונדורס" השורצת בנדיטים, ו"נוער הגבעות" שלהם ממשיך להתגרות ולהקים מאחזים בלתי חוקיים על כל גבעת טרשים בתולה. אם לא די בכך, אז גם הכמרים שלהם, עטורי הזקן, יורים מפיהם אש וגפרית ברחבי יוטה ומכנים את ראשי הממשל בישראל "פשיסטים", לא פחות ולא יותר. בעשותם כן הם חושבים שהם ממלאים "צו אלוהי", אבל האמת היא שאם חלילה יבוא אסון על אמריקה, הם יהיה אלה שייזכרו כמבשריה
צריך לומר את האמת, קשה מאוד למנוע ולנבא מעשי רצח בתוך המשפחה. סוג כזה של רצח כפי שהתוודענו אליו השבוע שבו אם רוצחת את בנותיה, הוא מעשה זוועה שמאיים על תפישת הביטחון הבסיסית ביותר של כולנו - הפגיעה בתשתית הראשונית שלנו כילדים להורים שאמורים לשמור ולגונן עלינו בכל מחיר. כשארועים כאלו מתרחשים הדבר מיצר לרבים מאיתנו תחושה ששטיח הביטחון נשמט מתחת לרגלינו
שר השיכון, אריאל אטיאס, חוזר שוב על המנטרה הקבועה שלו בשנה האחרונה: כיום, הבעיה העיקרית בישראל היא, עליית מחירי הדירות, בשל העדר "מדיניות המתכננת את הביקוש להיצע", משום ש"אין די קרקע מתוכננת לשיווק". לתפיסתו של אטיאס הפתרון הוא: לשחרר קרקעות מאושרות לבנייה שבידי חקלאים בין גדרה לחדרה וכך להוסיף 12,000 יחידות דיור באזורים אלה – כלומר לטפל בצד ההיצע ולא בצד הביקוש
לו אני במקום אהוד ברק, הייתי קם והולך. זאת אם כן עצתי לברק: קום ולך. לא משום שאתה לא בסדר. קום ולך משום שאתה לכוד בתוך חבורת פוליטיקאים מאוסה שה"אגו" שלה מעביר אותה על דעתה. בסתר לבם, כולם יודעים שאתה שר ביטחון מהמעולים ביותר שהיו למדינת ישראל. כולם יודעים שקורצת מחומר של מדינאים ומנהיגים. הם כמובן לא יודו בכך בפה מלא, אך בתוך תוכם הם יודעים שאת "מבצע עופרת יצוקה" (שלדעת כולם היה מוצלח) יש לרשום על שמך ולא על שמו של איש אחר