השימוש באופניים ככלי תחבורה או כאמצעי פעילות גופנית לשעות הפנאי, נמצא בעלייה מתמדת כמי שמסתמן ככלי יעיל, מהיר, חסכוני ובריא בעיקר במרכזי הערים. ישראלים רבים מצביעים בשתי הרגליים ורוכשים את כלי התחבורה הזול ביותר בעולם, כלי שבערים רבות בעולם כמו אמסטרדם והונג וקונג סיפק הוכחות כשימושי ביותר להתנהלות בתוך הערים העמוסות
רכיבה על אופניים: תרבות ירוקה נצבעת באדום/ אורי ריכטר
השימוש באופניים ככלי תחבורה או כאמצעי פעילות גופנית לשעות הפנאי, נמצא בעלייה מתמדת כמי שמסתמן ככלי יעיל, מהיר, חסכוני ובריא בעיקר במרכזי הערים. ישראלים רבים מצביעים בשתי הרגליים ורוכשים את כלי התחבורה הזול ביותר בעולם, כלי שבערים רבות בעולם כמו אמסטרדם והונג וקונג סיפק הוכחות כשימושי ביותר להתנהלות בתוך הערים העמוסות


אין אנו מתייחסים בכבוד הראוי לזקנינו. אנחנו מפלים אותם על רקע גילם (Ageism) כשאנו דורשים מהם, לדוגמה: תשלום כפול בגין חידוש רשיון נהיגה; אנחנו פוגעים בזכויותיהם הרפואיות כשהם מגיעים לטיפול לאחר שעברו ארוע מוחי או לבבי, כשעדיין, למרות נסיונות ממשלתיים, אנחנו שולחים אותם לסיעוד ולא לשיקום; אנחנו מעליבים אותם כשאיננו משפרים את זכויותיהם להקלות במס אחרי פרישתם, במקרה שהם יכולים עדיין לתרום לחברה בתעסוקות שונות ורבות ההולמות את כישוריהם ולכן אין הם יוצאים לעבודה ומסתפקים בקצבתם
השבוע דורש דיון בסוגיית ילדי העובדים הזרים וגירושם, סוגיה שהעסיקה את החברה הישראלית בחודשים האחרונים והגישה לפתרונה (המוזר, בלשון המעטה, או אם תירצו המפא"יניקי למהדרין – להשאיר חלק ולגרש חלק) בישיבת הממשלה האחרונה, בה צפינו, אחוזי תמהון בממשלה שסועה, שבה חברי ש"ס מתנגדים לפתרון (כי הם בעד גרוש מלא) ואלו שמתנגדים מחמת מצפון או ראיה פוליטית כזו או אחרת מצביעים בעד או נמנעים, כי: "זה לא רע", "השגנו הישג חלקי" או "אסור לנו להצביע עם ש"ס"
ברצוני לעסוק הפעם בהוסטלים, ב"בתים לחיים" של ילדינו הנכים – למי האחריות לבנייתם וניהולם והאם אכן כדאי, רצוי ויש לשלוח את הילדים עם הצרכים המיוחדים (הנכים) המתבגרים לבתים כאלו? אין אני מקנא ומכיר אני היטב- מצד שני - את התחושות, הכאבים, הסבל שאין מילים, שעובר על הורים לילדים נכים, השולחים את ילדיהם להוסטלים – מגורים וחיים מחוץ לבית ההורים




