דו"ח חדש המציג את תמונת מצב המשק הישראלי הונח אמש על שולחנם של חברי הכנסת. הדו"ח שנכתב על ידי צוות כלכלני מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בראשות ד"ר רובי נתנזון ובשיתוף קרן "פרידריך-אברט", מתבצע מדי שנה וכולל סקירה של מצב המשק הישראלי, תחזיות והמלצות. הדו"ח האחרון, מלמד כי מגמת ההתאוששות במשק נמשכת וכי התחזיות ברובן אופטימיות. אולם לצד הנתונים החיוביים, מתריעים בדו"ח מפני הסכנה הטמונה בכינון תקציב דו-שנתי לשנים 2011-2012 ומזהירים כי אם לא יוגדל תקציב תשלומי העברה בלפחות 2.06 מיליארד ₪, רמת הרווחה הנוכחית תמשיך להישחק עקב קצב גידול האוכלוסייה המהיר

כלים

הדו"ח, אשר יוצא כחלק מפרויקט "הסנאט" המביא מידי שבוע לחברי הכנסת מידע חיוני לפעילותם הפרלמנטארית, מציג באופן מתומצת וענייני את תמונת מצב המשק הישראלי, ומתבסס על מקורות שונים כגון דו"ח בנק ישראל לשנת 2009, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתוחי מרכז מאקרו לכלכה מדינית ועוד. מן הדו"ח עולה כי מגמת ההתאוששות הכלכלית שהחלה באמצע שנת 2009 ממשיכה גם לאורך 2010, וניתן לראות זאת ביחס לתקופה אשתקד: עליה של 6.4% במדד המשולב, הכנסות המדינה ממיסים עלו ב-7.2%, גידול בפעילות המקומית ועוד. בנוסף, שיעור הבלתי מועסקים ירד, מגזר העצמאים מהווה 12.5% מכלל המועסקים במשק, שהוא האחוז הגבוה ביותר מאז שנת 1995, והשכר הממוצע במשק בחודש פברואר עמד על 8,209 ש"ח, עליה של 3.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן נתון דירוג האשראי של ישראל ע"י חברת, S&P נותר יציב, נתון נוסף שמצביע על איתנות המשק הישראלי.

ד"ר "רובי נתנזון">רובי נתנזון , מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה-מדינית : "נתונים אלו אכן משקפים את יציבות מגמת ההתאוששות במשק, ולפי תחזיות כלכליות שונות שיעור הצמיחה יהיה כ-3.7% בתוצר ואף שיעור האבטלה ירד ל-7.0%. אולם, חשוב לציין כי כלל התחזיות לא מתייחסות לאפשרות של החמרת משבר החובות באירופה. האיחוד האירופי הינו יעד היצוא המרכזי של ישראל, כאשר 33% מכלל היצוא הישראלי מיועד למדינות האיחוד האירופי. הגברת המשבר, וכתוצאה מכך הקטנת היצוא, תביא להאטת הצמיחה ותסכן את המשך ההתאוששות של המשק הישראלי."

נוסף על כך, לאור תמונת מצב המשק והתחזיות החיוביות, ובהתאם למציאות החדשה של הנהגת תקציב דו-שנתי בישראל, גיבש צוות המרכז המלצות לשימור המצב הקיים. בבחינת סעיפי התקציב השונים מתייחס הדו"ח למדיניות הרווחה ותקציב משרד הביטחון, שני סעיפים מרכזיים בתקציב הן במשקלם והן בהשפעתם על הציבור. בדו"ח מסבירים מדוע בשונה מתקציבים קודמים, על התקציב החדש להתמקד ביעדים חברתיים ובשכבות החלשות, ומתייחסים לכך שבשנים 2002-2008 האסטרטגיה בפועל של משרד האוצר ושל ממשלת ישראל הייתה ברורה, והיא הקטנה של תקציבי הרווחה והקפאה של תשלומי העברה. לדוגמא, תקציב תשלומי העברה בין שנת 2009 לשנת 2010 קטן בכ-0.5%, זאת במקביל לגידול של 1.8% באוכלוסייה. גם תקציב משרד הרווחה נשחק כאשר בין השנים 2008 ל-2009 גדל התקציב ב-0.17% בלבד. ד"ר נתנזון מסביר כי: "מתוך הניתוח שערכנו עולה כי בהינתן הפער בין הגידול באוכלוסיה לבין הגידול בתקציבים נדרשת תוספת לתקציב תשלומי העברה לשנת 2010 של 2.06 מיליארד ₪ לפחות, זאת על מנת לשמור על רמת הרווחה הנוכחית (בשנת 2009) ולמנוע את המשך שחיקתה. ממצא נוסף שגילינו קובע כי על מנת שנגיע לרמת ההוצאה ליעדים חברתיים כיתר מדינות ה-OECD, יש צורך בתוספת של 40 מיליארד ש"ח"

ד"ר נתנזון מסכם כי: "תקציב הביטחון עומד אל מול הצורך התמידי של מדינת ישראל בביטחון ומכתיב בכך את נטל התקציב הגבוה על המערכת. עם זאת נדרש להמשיך ולבחון אפשרות של התייעלות וצמצום תקציב זה על מנת לאפשר גמישות רבה יותר ובחלוקת התקציב והגדלתם של תקציבים אחרים כגון תקציב הרווחה או החינוך."