בין הסיבות האפשריות להשארות הכספים בידי החברות ניתן למנות אירועים לדוגמא כמו מות המבוטח, מעבר מקום עבודה, עזיבת הארץ או סיבות אחרות.
בבקשה נטען כי למרות שעל חברות הביטוח מוטלות חובות שונות, מכוח חקיקה ומכוח חוזר שהוצא על-ידי המפקח על הביטוח, לטיפול באותם כספים ללא דורש, ובראש ובראשונה להתאמץ ולאתר את המוטבים, ממסמכים שונים מתברר כי חובות אלה אינן מקוימות.
המועצה לצרכנות מבקשת מביהמ"ש להוציא צווים נגד חברות הביטוח, המחייבים אותן למלא אחר חובתן על-פי חוקים, וההנחיות המחייבות של המפקח על הביטוח, לדווח על הכספים שלא נדרשו, לטפל בהם באופן מיוחד ובנפרד, ובחלוף תקופה להעבירם לאפוטרופוס הכללי. כן ביקשה המועצה מביהמ"ש לחייב את חברות הביטוח הנתבעות להשיב את הרווחים שהן הפיקו כתוצאה מהחזקת הכספים .
במועצה לצרכנות מסבירים כי צרכנים החוסכים נכסים פיננסיים בחברות ביטוח מצפים כי בהגיע המועד יועברו הכספים לשימושם של מי שהם הורו בעת ההתקשרות: הם, יורשיהם, או אחרים שנקבעו כמוטבים. המחוקק שהיה מודע לאפשרות כי כספים אלה, שחלקם נחסכים במשך שנים רבות, ישכחו וקבע הוראות שונות לאמצעים שעל מחזיקי הכנסים לנקוט בכספים ולאיתורם של בעליהם. הותרת הכספים בידי חברות הביטוח, מעשירה את קופתן שלא כדין, שכן הן מפרות את חובות הנאמנות שלהם כלפי הלקוחות ובעלי הנכסים, מפרות את ההוראות המחייבות דיווח לאפוטרופוס הכללי לשם איתור בעליהם או שמירתם.
בהתאם לדיווחים והערכות שונות, סבורה המועצה כי מדובר בבחלק מכלל הכספים שלא נדרשו מגופים פיננסיים בהיקף מוערך במיליארדי שקלים שבעליהם אינם יודעים כלל על כספים אלה. החשיבות בפעולת המועצה נובעת מן העובדה כי בעלי הכספים אינם יודעים על קיומם של הכספים וממילא אינם יכולים לתבוע אותם.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי הדבר הראשון שהצרכן מצפה מחברת הביטוח הוא למלא את חובת הנאמנות ביחס לכספים שהוא הפקיד בידיה. מן החומר שבבסיס התביעה עולה חשש כבד כי החברות חטאו לחובה זו. חברות הביטוח מכירות היטב את הדרך לאיתור הלקוחות החייבים להם, מוסיף מנכ"ל המועצה, תמוה, שכאשר הן נדרשות לאתר מוטבים, דרכן לא תמיד "צולחת".
את המועצה מייצגים עורכי-הדין גיל רון, יעקב אביעד ואהרן רבינוביץ.
