אוצרת התערוכה, אורית לוטרינגר, מספרת כי הרעיון של התערוכה נולד במטרה למצוא ביטוי לאמנים היוצרים, אשר ספגו בילדותם ובהתבגרותם את יסודות התרבות ממנה הם באו, וה"זיכרון הקולקטיבי" שלהם, שונה בהיבטים רבים מזה של ילידי הארץ, ועתה הוא נטמע ויוצר הקשרים חדשים עם המציאות הישראלית על פניה השונים. הגעתם של אמנים מרחבי העולם לישראל מעשירה ומגוונת את המרחב התרבותי שלה. היא מפרה את עולם האמנות המקומית, עד שהעשייה היצירתית בארץ קשה לפענוח במושגים מדויקים של "אמנות לוקאלית".
העבודות בתערוכה, אשר מורכבות מציורים, פסלים וצילומים, טעונות במטענים אישיים ותרבותיים שמביא איתו כל אחד מהאמנים, ומאידך ניבטת מרובן השפעה מודרניסטית ובינלאומית.
זיקתו של המרכז האקדמי רופין לנושא ההגירה החלה להתפתח כבר לפני מספר שנים, כאשר זהו המוסד האקדמי היחידי בישראל שמעניק תואר שני ב- "הגירה ושילוב חברתי". מכון ההגירה שהוקם במקום, בא להדגיש את חשיבותו של השיח הציבורי, המודעות החברתית והמחקר בנושא.
האמנים היוצרים: אנה גיטל ניגרי – עלתה לארץ מברזיל בשנת 2010 ואימא שלה - ריבה ניקולאס קפלום שעלתה עימה יחד. בטי ג'נודי – עלתה לארץ מתורכיה בשנת 2008, מרינה זלוצ'ין- עלתה מרוסיה בשנת 1992, בריהון מוגס צגיי- עלה לארץ מאתיופיה בשנת 1991,
אבי רוטברט- עלתה לארץ מארצות הברית ויאנה גרבר – עלתה לארץ מרוסיה בשנת 1985.
