avivaorilloמוזיאון תל אביב לאמנות פותח תערוכה גדולה של משה גרשוני ב-9 בנובמבר 2010. גרשוני, יליד 1936, הוא בכיר אמני המודרנה הישראלית, והתערוכה הרטרוספקטיבית עוקבת אחר ארבעה עשורים ביצירתו - מראשית שנות השבעים, תקופת האמנות המושגית והפוליטית, שגרשוני היה ממוביליה, דרך המפנה הגדול ולידתו השניה כצייר בשנות השמונים, כשעבודותיו החושניות והיצריות שילבו גם את הגילוי המאוחר של ההומוסקסואליות שלו, ואת ביטויי היהודיות שלו ביצירה, ועד היום. מוצגים בה לראשונה פסלי ברונזה שגרשוני יצר בשנים האחרונות

כלים

אוצרת התערוכה, שרה בריטברג-סמל, מן החשובות שבאוצרות האמנות הישראלית, ומי שטבעה את המושג "דלות החומר" בתערוכה המיתולוגית שאצרה במוזיאון תל אביב ב-1986. היא מלווה את יצירתו של גרשוני מקרוב שנים רבות.

התערוכה מלווה בספר בן 450 עמ', הבנוי בצורה ייחודית. הוא ארוג משני קולות: של האמן גרשוני ושל האוצרת וכותבת הספר שרה בריטברג-סמל. הם מלווים את התפתחות האמנות של גרשוני ביחסים משתנים בינהם, זה מול זה, זה עם זה, זה בצד זה. פרגמנטים, שיחות ומאמרים משובצים לאורך הספר בצד צילומי היצירות, ובנוסף - הקדמה מקיפה וכוללת מאת שרה בריטברג-סמל .

בניגוד לתפיסה שהשתרשה בכתיבה על אמנות, הפעם קולו של ה"מחבר" נשמע, והוא חושני – אינטלקטואלי, יודע ושואל. הספר מתקרב ככל האפשר לסדנת היוצר, כשהוא מתעניין איך בדיוק קרתה היצירה: מאיזה חומר, באיזו תנוחה, סוג קומפוזיציה וכו', ומתרחק ממנה למקורות ברוח ובחומר בחייו של היוצר גרשוני.