התכנית מתווה מדיניות לפיתוח ענף התיירות בישראל, בדגש על פיתוח שימושי מלונאות באזורי הארץ השונים בהתאם למדיניות התכנון הארצית הקבועה בתמ"א 35. מטרת התכנית להבטיח שמירת עתודות קרקע לתיירות ולתת מענה למגוון אמצעי אכסון מלונאי.
התכנית מאפשרת פיתוח אכסון מלונאי כמנוף עיקרי למימוש הפוטנציאל התיירותי של מדינת ישראל, תוך חיזוק משיכת התיירות הנכנסת וטיפוח תיירות הפנים.
"ענף התיירות הוא אחד הענפים בעלי הפוטנציאל הניכר ביותר במשק הישראלי, בזכות העושר התרבותי, ההיסטורי, הדתי והנופי שלה. תפקידה של מדיניות התכנון הארצית הוא ליצור תנאים שיאפשרו את מימושו המיטבי של פוטנציאל זה, על ידי שמירה על עתודות קרקע לפיתוח עתידי של מתקני תיירות ומלונאות ועל ידי הכוונת הפיתוח למקומות התואמים את המדיניות הכוללת לפיתוח ולשימור בישראל לטווח הארוך" נאמר בתוכנית.
התכנית קובעת העדפה לפיתוח שימושי מלונאות בישובים העירוניים, בדגש על הערים ירושלים ותל אביב, ובאזורי הפריפריה. כחלק מהעדפת הפריפריה נקבעו, בין השאר, הוראות ייחודיות לתיירות שלחוף ים המלח, ליחידות האירוח והאכסון המלונאי בישובים כפריים במחוז הצפון ובנפת באר-שבע. כן נקבעו בתכנית הוראות לפיתוח התיירות במרקם השמור-ארצי שבנפת הגולן ובמרחבי הנגב.
עוד קובעת התכנית הוראות בנושאי מורשת וערכי טבע ונוף, שהם התשתית לפיתוח ענף התיירות בישראל. התכנית מדגישה את הצורך בפיתוח מבוקר וזהיר לניהול המבקרים בשטחים הערכיים, המהווים חלק מהמערכת האקולוגית וממרחב הפנאי והנופש, על מנת למנוע פגיעה בהם או בשטחים סמוכים.
התכנית הוכנה על ידי משרד התיירות ומינהל התכנון במשרד הפנים.
