מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אילן גילאון (מרצ), אמר בפתח הדיון: "פעם האמינו שתפקיד המדינה היא לספק עבודה לאזרחיה, אבל ירדו מזה, ונכנסנו לשיטת תיווך עבודה. השיטה היא: לעזאזל האזרחים, העיקר הצמיחה. את תיווך העבודה יש להלאים עד אחרון העובדים. השמות עבודה פרטיות יקרות פי 7 עד 12. הפגיעה בתקצובו של שירות התעסוקה פוגעת ביכולתו לעבוד. יש לגבש תכנית שתכלול את יעדיו של השירות, צרכיו התקציביים וכוח האדם שיעמוד לרשותו".
ח"כ דב חנין (חד"ש): "שר התמ"ת היה צריך להתייצב על רגליו האחוריות כדי להגן על שירות התעסוקה וכדי שראש שירות התעסוקה יישאר בתפקידו, אך הוא בחר להראות לנו פעם נוספת מה זה לא סוציאל ולא דמוקרטיה. שירות התעסוקה נמצא בדיאטה רצחנית מזה 20 שנה, וזאת בניגוד למדיניות המוצהרת".
מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי: "התקציב הבסיסי של שירות התעסוקה עמד השנה על 137 מיליון ש"ח, ולאחר אינספור התרוצצויות עמד על 178 מיליון שקלים. בכל יום מגיעים לשירות בין 25 ל-30 אלף איש. ב-2011 ביצענו כ-140 אלף השמות, וזה גידול דרמטי. עלות השמה לעובד היא כ-2,500 שקל, זאת עסקה יוצאת מן הכלל למדינה. הבעיה האקוטית שלנו היא כוח אדם. אנחנו אפילו לא ביחס של עובד אחד ל-500 פונים. במגזר הערבי היחס הוא עובד אחד עבור למעלה מאלף פונים".
ח"כ שלמה מולה (קדימה): "אני מופתע משיטת התקצוב של לשכת התעסוקה: דורשים ממך תכנית שנתית ומאידך לא מתקצבים עד הסוף ולא מתכננים. הרי ברור שיהיו מובטלים וברור שיש משבר כלכלי, ואחר כך יגידו שהשירות לא עובד טוב. זה ביזיון. איפה שר האוצר?".
ח"כ דניאל בן סימון (עבודה): "שר האוצר דיבר אתמול על תמונה ורודה ביותר של הכלכלה הישראלית, והוא לא שתה כלום לפני זה, למיטב ידיעתי. הנתונים מצוינים, אבל המצב על הפנים. החברה הישראלית מעמיקה את עניים של אזרחיה כפי שאף מדינה אחרת בעולם לא עושה את זה".
חברי הכנסת ציינו כי נציגי משרד האוצר לא הגיע לדיון, על אף שהוזמנו אליו. עו"ד טלי ניר, האגודה לזכויות האזרח: "הדברים מגיעים לכדי הפרה של חוק שירות התעסוקה. על האוצר לתת דין וחשבון בפני הוועדה".
מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הדיון, עולה כי:
בדוח ה OECD, שבחן את שוק העבודה ומדיניות הרווחה בישראל והתפרסם בשנת 2010, לקראת הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון, נקבע כי שירות התעסוקה הישראלי מתוקצב בתקצוב חסר ומתוקנן בתקן חסר. בנוסף, קיצוצי תקציב בשירות גרמו לכך שמספר התיקים המטופלים לכל עובד גבוה באופן משמעותי מזה הקיים בשאר מדינות הארגון ובשל כך נמנעת משירות התעסוקה האפשרות לספק תמיכה אפקטיבית לדורשי עבודה. יחס מספר התיקים לעובד גבוה פי שבעה מזה שדורשת המדינה מספקים פרטיים עמם היא מתקשרת במסגרת תוכניות מרווחה לעבודה (תוכנית אורות לתעסוקה). הארגון מוסיף וקובע כי הכשרה מקצועית לדורשי עבודה בישראל כמעט וחוסלה ומסיים באמירה לפיה מציאות זו עומדת בניגוד למדיניות הממשלה להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה.
לפי ארגון ה-OECD תקציב שירות התעסוקה בשנת 2008 היווה רק 0.02% מהתוצר המקומי הגולמי בישראל, וזאת בהשוואה לממוצע של 0.4% מהתמ"ג במדינות ה-OECD
לפי נתוני ה-OECD בשנת 2008 היה מספר התיקים הממוצע לכל עובד במצבת כוח האדם של שירות התעסוקה (הארגון ערך חישוב על סמך 520 עובדים כלומר הוא כלל בחישובו לא רק את פקידי השמה) כ-346 תיקים לעובד, המספר הגבוה ביותר ובפער ניכר משאר מדינות הארגון.
בכל השנים התקציב על שינויו גדול יותר מהתקציב המקורי אך משנת 2009 הוא גדול בשיעורים ניכרים מהתקציב המקורי - בשנת 2009 הוא גדול בכשליש ובשנים 2010 ו-2011 הוא גדול ביותר מ-50%, כלומר בשנת 2010 ו-2011 התקציב המקורי שאושר לשירות התעסוקה בתחילת השנה היווה כ-65% מהתקציב על שינוייו בסוף אותה שנה (כולל עודפים).
לדברי האוצר תקציבו המאושר של שירות התעסוקה גדל בשנים האחרונות באופן עקבי: 164 מיליוני ש"ח בשנת 2007, 169 מיליוני ש"ח בשנת 2008, 183 מיליוני ש"ח בשנת 2009, 210 מיליוני ש"ח בשנת 2010 ו-219.5 מיליוני ש"ח בשנת 2011.
לטענת אגף התקציבים במשרד האוצר, בשנים האחרונות לא נוצלו מרבית התקציבים שהופנו לשירות לטובת הפעלת כלים תומכי השמה.
שיעור פקידי ההשמה מכלל מצבת העובדים של השירות בפועל אומנם גבוה מ-65%, אולם מספר התיקים לפקיד השמה עלה מ-166 תיקים בחודש בממוצע בשנת 1995 ל-520 תיקים בחודש בשנת 2012.
שיעור ההשמות בידי שירות התעסוקה מכלל ההשמות מצוי במגמת ירידה כך בעוד שבשנת 1995 100% מההשמות היו בידי שירות התעסוקה בשנת 2010 נרשם השיעור הנמוך ביותר – רק 46% מההשמות באותה השנה נעשו בידי שירות התעסוקה. יש לזכור כי כיום בניגוד לבעבר לצד שירות התעסוקה פועלים גורמי השמה פרטיים וישנם דרכים חדשות לחיפוש עבודה שלא היו בעבר. עם זאת, עדיין רוב ההשמות של מקבלי הבטחת הכנסה מבוצעות בידי שירות התעסוקה.
