בעקבות המשקעים המרובים שירדו לאחרונה בחיפה, עין סעדיה, המהווה חלק ממערכת הקישון, החל לשפוע לאחר כמעט שלוש שנות יובש. ברשות נחל הקישון מציינים, כי יש להתייחס לממצאים מעודדים אלו בזהירות וקיים צורך במיצוי בחינה מעמיקה של המערך ההידרולוגי האזורי
לפני כשבועיים, דווח ע"י הלל גלזמן, חבר הנהלת רשות נחל הקישון ומנהל מדור ניטור נחלים ברט"ג, שנראתה זרימה שמקורה בעין סעדיה, המצוי באזור הצ'ק פוסט בחיפה.
בשבוע שעבר, הספיקה שנמדדה ע"י השירות ההידרולוגי היתה כ – 360 מ"ק לשעה (לעומת כ- 250 מ"ק לשעה בחודש ינואר). ספיקה השווה בערך ל- 50% מהספיקה הממוצעת של המעיין לעונה זו בעבר! על פי נתוני השירות הידרולוגי, בשנים 2004-2006 שפיעת הנביעה הייתה בסביבות 5 מלמ"ק לשנה בממוצע.
נתונים אלו מעודדים ונובעים, ככל הנראה, מהיותו של חודש ינואר גשום במיוחד. מי הגשם מחלחלים אל הר הכרמל באזור זה ומהווים את מקור מי הנביעה.
על אף הנתונים המעודדים, בימים אלו, מבצעת רשות נחל הקישון בחינה מקצועית ומקיפה לחקירת היעלמות שפיעת עין סעדיה ובחינת האפשרות לניתוק נחל סעדיה מתשטיפי הר הזבל, הטייתו וחיבורו לקישון באמצעות שלוחת האפנדיקס (מלחת הקישון).
בעבר הועלו מספר סברות בקשר להפסקת השפיעה בעין סעדיה, ביניהן הסברה כי העבודות בפרויקט מנהרות הכרמל או עבודות תשתית נוספות שמתבצעות במרחב הביאו להפסקה מדורגת של השפיעה. סברה נוספת שהועלתה, כי רצף השנים השחונות, הביאו להפסקת השפיעה במעיין.
רשות נחל הקישון מבצעת בימים אלו בחינה גיאו-הידרולוגית ולצורך זה מקימה בימים אלו ועדה מקצועית בראשותה, בה יהיו חברים נציגי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות המים הממשלתית והשירות ההידרולוגי (אשר אנשיה גבשו את ההנחיות לביצוע הבחינה ההידרוגיאולוגית), תאגיד מי כרמל בע"מ, עיריית חיפה והחברה להגנת הטבע. לצורך כך, שכרה הרשות שירותי הידרוגאולוגיים מומחים ד"ר עמיר אידלמן וד"ר עמוס ביין.
ברשות נחל הקישון מציינים, כי תוצרי הבחינה יהוו בסיס לקבלת החלטות לאפשרויות השיקום והשבה של המערכת האקולוגית לתפקוד מלא ולשחזור שפיעתו ההיסטורית של המעיין.
עין סעדיה נובע למרגלות הכרמל בסמוך לצומת הצ'ק פוסט ומתנקז לחלקו המלוח של נחל קישון. מי הנחל מגיעים ברובם מתוך הנקבה ובחלקם מאזורי נביעה נוספים לאורך הערוץ. במהלך שנת 2010 פסקה שפיעת המעיין והנחל יבש. נחל סעדיה מצוי בבחינה מתמדת של רשות נחל הקישון המקיימת בנחל פעולות למזעור נזקים אקולוגיים שנבעו מהתייבשותו.
בין היתר, פרויקט העתקת 3,000 פרטים של שחריר הנחלים (חילזון), שבוצע בדצמבר 2007. שחריר הנחלים ביסס את אוכלוסייתו והתרבה במעין אלרואי, שבאזור קרית טבעון ובכך שימר את האוכלוסייה שנכחדה בסעדיה בשנת 2010 עם התייבשותו.
נחל סעדיה קיים, עד להתייבשותו, מערכת אקולוגית המורכבת מצמחיית גדות וצמחייה טבולה כגון נאווית, נהרונית צפה, סמר, סוף ועוד. כמו כן, התקיימו בנחל מיני דגים וחסרי חוליות רבים, ביניהם שחריר הנחלים. איכות המים בנחל אופיינה כטובה, מימיו היו צלולים ובעבר שימשו את העיר חיפה.
בחלקו המורדי של הנחל, מתקיימת מושבת קינון ולינה של אנפות ומגלנים. יש לציין, שבמורד מתנקזים אל הנחל תשטיפים מזוהמים שמקורם בהר הזבל (המזבלה העירונית הישנה). בניטורים העונתיים שמבצעת רשות נחל הקישון, נמדדת איכות מי הסעדייה במורד כניסת תשטיפי הר הזבל. לאחר הפסקת השפיעה, נתמלא גוף המים בתשטיפים אלו הרוויים בחומרים המאפיינים פסולת מעורבת העוברת תהליכי פירוק ארוך ולא מוסדר.
לדברי גב' שרון נסים, מנכ"ל רשות נחל הקישון: "על אף שעין סעדיה נמצא מחוץ לתחום אחריות רשות נחל הקישון, אנחנו רואים הכרח בשיקום ושימור מערכת הקישון כולה. הקמנו ועדת מומחים מקצועית שתבחן באופן מדעי מהן הסיבות להפסקת השפיעה והפעולות הדרושת לשיקום המעיין והנחל".
כן ציינה נסים, כי יש להתייחס בזהירות לסימנים המעודדים של גשמי ינואר השנה. להערכתה עצם הפסקת שפיעת המעיין מהווה תמרור אזהרה המחייב בדיקה מעמיקה בקשר להקמה ולהרחבת התשתיות הנערכות במרחב.
