הולנד — סלימה אסאקאטי, אימאמית, אמנית ופעילת שלום הולנדית-מרוקאית העומדת בראש התנועה האברהמית בהולנד, פרסמה מכתב גלוי המופנה לשורה של דמויות וארגונים יהודיים ופרו-פלסטיניים במדינה, ובהם יוב כהן, הדי ד'אנקונה, Another Jewish Voice, ערב רב, Jews Say No, Oy Vey ו-Gate48. אתר Faith & Freedom News פרסם את המכתב במלואו.
המכתב הגלוי
"נציגים נכבדים,
אני שותפה לדאגתכם לעזה. אני בקשר עם שישים נשים מעזה הזקוקות לסיוע דחוף, ומצבן נוגע בי באופן אישי.
ובכל זאת, ברצוני להשמיע קול אחר. אני מסרבת להגדיר את המצב הנוכחי כג'נוסייד. בתחילה השתמשתי במונח הזה בעצמי, לאחר שיחה עם האימאמית הדנית שרין חנקאן, שאמרה לי ב-2024 שהדבר עשוי לסייע לעזה. לאחר שיחות רבות עם ישראלים ופלסטינים חזרתי בי. איני סבורה שהדבר מסייע לעזה כיום; הוא מקטב שלא לצורך ומחזק את חמאס ואת בסיס התמיכה הבינלאומי שלו. אני גם מאמינה שהגדרות משפטיות צריכות להישאר בידי מוסדות משפט בינלאומיים עצמאיים.
יתרה מזאת, אני רואה כיצד המונח ג'נוסייד משמש כעלילת דם מודרנית כדי להשטין באופן קולקטיבי יהודים וישראלים. זה מדאיג אותי במיוחד עכשיו, כשיהודים הולנדים — ובהם חברים טובים שלי — מותקפים פיזית, מוסדות יהודיים מאוימים, ואפילו בית ספר יסודי יהודי היה יעד לפיגוע טרור.
לפני שנים, בבית הכנסת האורתודוקסי באמסטרדם, במפגש שלום שאורגן על ידי "סלאם שלום", התחייבתי להגן על הקהילה היהודית — כפי שעשו אבותיי במרוקו. אבי-סבי, האימאם סי מימון סקאלי, התגורר אצל שתי אחיות יהודיות בפנסיון שלהן במליליה. את ההיסטוריה הזו של חיים משותפים והגנה הדדית אני נושאת איתי.
השעה כעת חמש דקות לפני חצות.
השיח מקצין. בהפגנת "הקו האדום" נראים דגלי חמאס וסיסמאות, ומפגינים רבים מביעים בראיונות תמיכה בחמאס או רואים בו "לוחמי חופש" — ובמקביל בית יהודי הותקף על ידי מפגינים.
ביקורת על ממשלת ישראל היא לגיטימית לחלוטין. שלילת זכות הקיום של ישראל היא עניין אחר לגמרי. גם אמירתה של ברבר ואן דר וואודה מ-The Rights Forum בלינקדאין, בדבר הלגיטימיות של התנגדות מזוינת — שנאמרה בעקבות ביקורת על נוכחות דגלי חמאס — מעוררת דאגה בהקשר הזה. מילותיה עלולות להתפרש בקרב קהלה כתמיכה בחמאס.
אני פונה אליכם כאימאמית וכבת ברית מוסלמית. איני רוצה שסולידריות עם הפלסטינים תשמש להכשרת שנאת יהודים מחודשת."
חמש הבקשות למארגני "הקו האדום"
- צעדים נחרצים נגד סמלי חמאס ותעמולתו — אין מקום לדגלי חמאס או לסיסמאותיו בהפגנות סולידריות; על ההנהגה להסתייג מכך באופן חד-משמעי.
- הכרה והתנצלות בפני הבית היהודי שהותקף — התנצלות פומבית וגינוי ברור של תקיפות מוסדות ובתים יהודיים.
- שיח רציני עם המועצה היהודית המרכזית (CJO) — הקשבה לטענות ולחששות הביטחוניים של הקהילה היהודית, בלי תגובות מתגוננות.
- פנייה לראשת עיריית אמסטרדם פמקה חלסמה לאכיפה — נקיטת צעדים, במסגרת החוק, להרחקת דגלי חמאס ותעמולתו מההפגנות, משום שהם פוגעים במסר השלומי ובביטחונם של יהודים הולנדים.
- בחינה מחדש של העצומה לראש הממשלה רוב יטן — משיכתה או השהייתה. כשהקהילה היהודית מביעה את חששותיה, ההקשבה צריכה להיות הצעד הראשון; לחץ פוליטי הוא צעד אפשרי אחרון, לא ראשון.
"אני רוצה הולנד שבה פלסטינים יוכלו לספר את סיפוריהם, ויהודים יוכלו להביע סולידריות עם ישראל בלי פחד. סולידריות עם הפלסטינים והגנה על יהודים אינן מנוגדות זו לזו — הן נובעות מאותה אחריות אנושית.
זו ההבטחה שנתתי בבית הכנסת באמסטרדם. אני מקווה שתחלקו איתי את האחריות הזאת.
בכבוד רב, האימאמית סלימה אסאקאטי — אימאמית, התנועה האברהמית; יוזמת קבוצת הידידות היהודית-אסלאמית בהולנד."
מי היא סלימה אסאקאטי
אסאקאטי היא אימאמית, אמנית ופעילת שלום הולנדית-מרוקאית מהעיר אנסחדה, שעבודתה מתמקדת בדיאלוג בין-דתי, בידידות יהודית-מוסלמית ובלכידות חברתית. היא מייסדת קבוצת הידידות היהודית-מוסלמית בהולנד ומשמשת יושבת ראש התנועה האברהמית בהולנד — סניף מקומי של רשת בינלאומית המקרבת מנהיגים דתיים, אנשי רוח וקולות קהילתיים סביב שיתוף פעולה והבנה הדדית.
אסאקאטי למדה משפטים באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם ואמנות ב-AKI ArtEZ באנסחדה, ומאז 2016 היא משמשת אימאמית ב"מסגד האוונגרד" באנסחדה. בזהותה האמנותית, סלימה אל-מוסלימה, היא עוסקת ברוחניות, במגדר ובסמכות דתית.
ב-2026 זכתה יוזמת הידידות היהודית-אסלאמית שבראשותה במענק של קרן אנה לינד עבור פרויקט שהביא את הצלם והיוצר העזתי איברהים עסאם להולנד, במטרה לבנות גשרים בין קהילות שהסכסוך פילג ביניהן. בנובמבר 2026 פרסמה מכתב גלוי קודם לראש ממשלת הולנד רוב יטן, ובו קראה לשמור על ביטחונם וכבודם של יהודי הולנד וטענה כי "הסולידריות חייבת להיות מכלילה".
התנועה האברהמית
התנועה האברהמית היא רשת בינלאומית הפועלת לבניית קשרים חוצי דתות, קהילות וגבולות, באמצעות סניפים מקומיים, דיאלוג, מדיה, פרסומים, משלחות ויוזמות מלמטה. בראש התנועה העולמית עומד תום וגנר. פעילות התנועה כוללת דיאלוגים רב-לשוניים, מפגשים יהודיים-מוסלמיים בישראל, עבודה מול קהילות נוצריות ומיעוטים ויוזמות לקידום חיים משותפים וערכים אברהמיים משותפים.













