כלים

בתערוכתה החדשה  "שיגעון גדלות", מציגה רונית יניצקי 16 אובייקטים פיסוליים העשויים בטכניקת Arts and Crafts, מודבקים על מצע עץ וקרטון, להם הצמידה וצרפה חומרים עשויים 'רדי מייד', בד, קלקר, צדפים, כדורים, עלים ופרחים מוזהבים, בובות וחיילי צעצוע. חומרים אלו היא צובעת בצבעי אקריל וצבעי טוליפ מתנפחים, שהפכו לסימן היכר בעבודותיה. בחזית כל אובייקט פיסולי הצמידה יניצקי זכוכית מגדלת המגדילה ומעצימה את המסר הנובע מן העבודה. התערוכה תיפתח בסטודיו של האמנית, בקיבוץ גבעת השלושה, ביום ו' 9.3.12, בין השעות: 12:00-17:00 ותוצג עד לתאריך 13.4.2012

בתערוכתה החדשה לוקחת האמנית רונית יניצקי את הפולקלור הפוסט מודרניסטי, המאפיין את עבודתה בששת התערוכות  הקודמות -  צעד אחורה ובודקת את היווצרות התמה הנשית.

הנרטיב השולט בעבודות הוא כמובן חזרה לילדות אך בשום אופן לא חזרה לתמימות. בין נשיות מיתולוגית לבין נשיות ילדותית ובוסרית מציגה יניצקי מבט מפוכח, בוחן וביקרתי כלפי דמות האישה, כפי שהוא נשקף במראות התרבותיות של עולם המנוהל על פי קודים ארכי גבריים". כותב ארז ברזוליק בטקסט לתערוכה.

על משטחי העבודה, מורחת יניצקי צבעי אקריליק וצבעי טוליפ מתנפחים ומכסה את המשטח בהדבקות של חרוזים, בובות, חיות, צעצועים ושאר פריטים, אותם היא מלקטת ואוספת. אובייקטים אלה, שהיא בוחרת בקפידה, היא מתאימה ומשלבת בדיוק רב בעבודותיה ויוצרת באמצעותם שפת הבעה עשירה ומרובדת. מדובר בעבודה סיזיפית של הדבקת פריטים וחפצים קטנים וצירופם יחדיו לכדי הגד ברור. מלאכתה הדקדקנית של יניצקי מקבלת ביטוי טכסי, מעין פולחן פרטי ומתמשך. זהו תהליך ארוך העוסק בפרטים הקטנים, בחפצים הנאספים ונאגרים בסטודיו של האמנית, אשר רק צירופם יחדיו מעניק להם משמעות וביטוי חדשים.

על  העבודות:

לידת הלסבית, שתי רגלים מפוסקות הפונות אל על ומתוכם בוקע ראש אישה, מבשרות על  'לידת הלסבית'. הפסל מעוטר בפרחים וציפורים המסמלים את השמחה והריגוש שבאירוע.

__-__

ברבי יוצאת מן הארון, 'גלגל המזל' עשוי עץ ובתוכו 4 תאים עגולים, שכל אחד מהם מספר את סיפורה של ברבי, הבובה המיתולוגית היוצאת לחופשי, נפרדת מן הדימוי המתקתק שדבק בה ומכריזה על מיניותה ועצמאותה.

ברבי יוצאת מהארון

Yes We Can, בתוך עוגת כלה עטורת פרחים וחרוזים ניצבות שתי כלות לבושות לבן, שמחות ונרגשות ביום חתונתן. 

yes_we_can

הקומפוזיציה המדויקת בה בחרה יניצקי להצגת עבודותיה, בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה, מעניקה להם  מבט קלידוסקופי עתיר מראות ודימויים הלוקח את הצופה למסע מפותל בזמן, אל סמלים ודימויים הנגזרים מתוך חיינו ועולמנו היומיומי.

הסגנון הפיגורטיבי- פולקלוריסטי המאפיין את יצירתה של יניצקי, כבר נעשה מזוהה עימה. דרך ביטוי זו משמשת לה גם אמצעי להעברת מסרים לסבו- פמיניסטים ופוליטיים המצויים בעבודותיה. התמימות והחום שאפיינו את עבודותיה הראשונות פינו את מקומן, בתערוכה החדשה, לחדות ולמפוכחות אירונית.

רונית יניצקי ,נולדה בקיבוץ גן שמואל. בגיל 5 עברה עם משפחתה לאיטליה, שם התחנכה בגן קתולי ולאחר מכן בבית ספר יהודי. כשהייתה בת 8 חזרה לארץ, החלה לשחק כדורסל, ובמשך 20 שנה שיחקה בליגת העל ובנבחרות ישראל לנערות ולנשים.

ב-1985, החלה לעסוק בתפקידי הפקה שונים במופעי מוסיקה ושירה ישראלית. היא עיצבה והפעילה את התאורה בהצגה "מה אתה זוכר יונתן" בפסטיבל עכו ואת המופע של קורין אלאל, במועדון המילקיווי באמסטרדם. לאחר מכן הפיקה ערבי רוק שחשפו להקות רוק צעירות, וכן מופעים שונים בהשתתפות: ערן צור, ענבל פרלמוטר, קורין אלאל, לאה שבת, דודי לוי, מירה עוואד ואחרים. כמו כן ניהלה את המופעים של גלי עטרי, ריקי גל, רונית שחר ולאה שבת, לה שימשה גם מנהלת אישית.

ב-2003, עברו יניצקי ובת זוגה לחיים- ד"ר אסנת רזיאל (רופאה, מומחית בעלת שם לקיצורי קיבה)  למיניאפוליס, מינסוטה, שם התפנתה לראשונה לעסוק באמנות. יניצקי לא רכשה מעולם השכלה אמנותית מסודרת, היא יוצרת אינטואיטיבית, אוטודידקטית במהותה. את תערוכתה הראשונה הציגה במיניאפוליס, לאחר שנה ששהתה שם. במהלך שהותה במקום הציגה 6 תערוכות נוספות.  זמן קצר לאחר שובה ארצה הציגה יניצקי את תערוכתה הראשונה בישראל, "שלום כיתה א' ".  זוהי תערוכתה השלישית בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה.

התערוכה " שיגעון גדלות " תוצג בסטודיו של רונית יניצקי- גלריה לאמנות עכשווית, בקיבוץ גבעת השלושה, טל': 050-3757475, בין התאריכים: 9.3.12-  13.4,

שעות הגלריה: ימים א'-ו' בין השעות 11.00- 14.00,

בחוה"מ פסח, בין השעות 11:00-16:00