משמעות הצו - דרישה ישראלית שכל תושבי הגדה, כולל אלה שנולדו בה ושחיים ברשות הפלסטינית, יצטיידו בהיתר לא קיים. המוקד להגנת הפרט, בשיתוף 9 ארגונים לזכויות האדם פנה הבוקר בבהילות לשר הביטחון בדרישה לעכב את כניסתם לתוקף של שני צווים צבאיים שיהפכו בן לילה את כל תושבי הגדה המערבית לעבריינים שניתן לכלוא לשלוש עד שבע שנים, או לגרש מהשטח

כלים
ביום שלישי, 13.4.2010 אמורים להיכנס לתוקפם הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2) וצו בדבר הוראות ביטחון (תיקון מס' 112). הצווים, שנחתמו על ידי אלוף פיקוד המרכז הקודם גדי שמני באוקטובר שעבר , מנוסחים באופן כה גורף שהם מאפשרים תיאורטית לצבא לרוקן את הגדה המערבית כמעט מכל יושביה הפלסטינים. על אף השלכותיהם החמורות של הצווים, הרשויות לא פרסמו את עצם קיומם כנדרש בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, מה שמעורר חשד כבד שכוונתן הייתה להעבירם בחשאי, ללא דיון ציבורי וביקורת שיפוטית.

הצווים משנים מהותית את ההגדרה של המונח "מסתנן" ולמעשה מחילים אותה על כל מי שנמצא בגדה ללא היתר ישראלי בידיו. הצווים לא מגדירים מה ייחשב על ידי ישראל להיתר תקף. הרוב המכריע של האנשים המתגוררים כיום בגדה מעולם לא נדרשו להחזיק בכל היתר על מנת לחיות בארצם ולגור בביתם.

הצבא יוכל להעמיד לדין ולגרש כל פלסטיני המוגדר כמסתנן, בניגוד מוחלט לאמנת ג'נבה. קיימת אפשרות שחלק מהמגורשים לא יזכו כלל לשימוע לפני שיורחקו מהגדה ,כיוון שעל פי הצווים ניתן לבצע את הגירוש בתוך 72 שעות, אולם ניתן לעכב את הבאתו של אדם לוועדת הערעור עד 8 ימים מיום הוצאת צו הגירוש.

במכתבם לשר הביטחון אמרו הארגונים -המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, בצלם, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, עדאלה, שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם ורופאים לזכויות אדם - כי בהתבסס על מדיניותה הנוכחית של ישראל, צפוי שהצווים ישמשו בשלב הראשון נגד פלסטינים תושבי הגדה שישראל מעוניינת להעביר לרצועת עזה, למרות שכולם נולדו בגדה המערבית או עברו להתגורר בה כחוק. עוד צפויה ישראל לנצל את הצווים לגרש לחוץ לארץ בני זוג בעלי דרכונים זרים של תושבי גדה. עשרות אלפי בני אדם נופלים תחת הקטגוריה הזו. עם זאת, ההגדרה "מסתנן", החושפת אדם לעונש מאסר של שלוש עד שבע שנים, יכולה עקרונית לחול על כל אדם שהמפקד הצבאי אינו חפץ ביקרו, כולל אזרחים ישראלים ובינלאומיים השוהים בגדה.

הארגונים דרשו משר הביטחון לפעול לעיכוב כניסת הצווים לתוקפם עד לקיום דיון רציני ומקיף בעניינם, והודיעו כי ייאבקו בכל דרך בחקיקה הדרקונית.