נושא אחר בו עוסק פרופסור שפירא דן בניסיון לאזן בין שמירה על הקיים לבין החדשנות. הוא פירט בהרצאתו כיצד חברות נוטות להיות שמרניות ולמצות ככל האפשר את ההשקעות הקיימות. יחד עם זאת, חלק מאותן חברות נעלמו מהמפה או לא היה חסר הרבה שיפלו. למשל, תשעה חודשים נדרשו לעובד "מיקרוסופט" שהבחין בהיעדרות החברה משוק האינטרנט וראה באינטרנט גורם שעלול לסכן את החברה, להגיע אל ביל גייטס שהתמקד רק במערכת "חלונות" וב"אופיס". למזלם, ביל גייטס הבין ששגה לאחר ששמע אותו ועשה תפנית של 180 מעלות שהצילה את "מיקרוסופט".
כדי לנווט נכון את החברה בין חדשנות לבין שמירה על המצב הקיים צריכה החברה להסתמך על שני פרמטרים – האחד הוא פרמטר העמידה בהוצאות. פרמטר נוסף, שרבים לדברי פרופסור שפירא שכחו ממנו, הוא פרמטר ההישרדות. "נאמר שהחברה הפסידה 20 מיליון דולר במקום להרוויח – ההתנהגות תהיה שונה. אם זו חברה עם נכסים במיליארדים, לא יקרה לה כלום והיא יכולה להמשיך במסלול הרגיל של השקעות במו"פ וגם לשמור על המצב הקיים. ואולם אם סכום זה קרוב לשווי הנכסים שלה, וההפסד מביא אותה על סף פשיטת רגל, עליה לעצור, ולהתחיל להיזהר בצעדים שהיא נוקטת עד לשיקום ולא לקחת סיכונים מיותרים. אם המצב הפוך והרווחים
גבוהים, אז דווקא אסור לחברה לנוח על זרי הדפנה כי השוק כל הזמן משתנה, ובמצב זה החברה חייבת להשקיע במו"פ ובחדשנות משום שהשוק מאוד דינאמי והיא עלולה למצוא את עצמה מחוצה לו".
" מחזור החיים של מוצר בימנו, הוא קצר. אפילו 'אפל' ממציאה כל הזמן מוצרים חדשים ולא מסתפקת בגרסאות חדשות למוצרים קיימים. זה דורש השקעה גבוהה במו"פ. מנהלים שהצליחו הם בטבעם יותר שמרנים – אם יש משהו שהולך טוב הם רוצים להמשיך לייצר אותו, אבל בשלב מסוים בלי חדשנות אי אפשר להתקיים", סיכם פרופ' שפירא.
בכנס האסטרטגיה בטכניון השתתפו 133 חוקרים מהארץ ומחו"ל. מארגני הכנס, שנמשך שלושה ימים, הם פרופסור דובב לביא מהטכניון, ד"ר ניראון חשאי וד"ר מיקי איזנמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
