הקריאה בספר מזמינה את הקורא אל המסע המפחיד של חשיפת הקולות המסווים שלו עצמו, ומאפשרת לו לרתום אותם לקיום האנושי המלא, שלו עם עצמו ושלו עם סביבתו. בכך הוא יוכל להיחלץ מהתניות ילדות, מכותרות ותוויות שהודבקו לו ושהוא עצמו דבק מהם מתמיד.
אותם ערכים וכלים, כשהם תופסים מקום מרכזי בתוך נפשו של האדם ובמערכת היחסים הזוגית שלו, נהפכים הרסניים ומשתקים. הם חונקים קולות פנימיים, ובאין להם מוצא אחר, הם גוררים את האדם אל הלכי רוח קשים כמו דיכאונות, חרדות וכעסים, מעוררים אלימות, מעמיסים על האדם מחשבות טורדניות והתלבטויות אין סופיות, גוררים סימפטומים גופנים רבים כמו כאבי גב וראש.
האדם מתקשה לעמוד מול ריבוי האפשרויות שמעורר העולם המערבי והדילמות הפנימיות, ומחפש לו פתרונות. שימוש מופרז באלכוהול, סמים וטלביזיה משקיט את נפש האדם מהסכסוך הפנימי. כך גם אמונות מדעיות, דתיות ואמונות ניו-איג'יות ומיסטיות מסוימות אשר מקילות על הדיאלוג הפנימי בעזרת אימוץ ערכים ברורים לפיהם מתנהל לכאורה העולם.
הדרך לבריאות הנפש, הדרך למימוש עצמי, לשקט נפשי, ולמערכת יחסים זוגית מעשירה ומרגשת, דורשת יכולות מורכבות ואחרות מאילו המשמשות מפקד צבאי או מנכ"ל חברה. הן דורשות יכולת פנימית לנהל דיאלוג בין כוחות הפוכים בתכלית ולהגיע לשיתוף פעולה רגשי ומעשי. כדי להצליח בדיאלוג יש להיות בעל גמישות אישיותית, מסוגל ללכת הלאה בלי להתחשבן, לא אוחז ולא מנפנף בצדק ובאמת, מתחשב, נדיב, ותרן וממש אמיץ ונועז לחיות עם פחות שליטה ולשמוע קולות ממש לא אהודים שעולים מתוכינו.
בנפש האדם, כמו במערכת יחסים זוגית, הדיאלוג נועד להשיג מצב בו שני הצדדים יהיו מרוצים יחסית וישתפו פעולה, כי שניהם שלנו, שניהם אנחנו ולעולם יתקיימו בנו בצורה זו או אחרת. דיאלוג אינו מילה המסווה עוד שדה של מאבק.
בחורה בעלת משקל עודף נדרשת לנהל דיאלוג בין הקול שרוצה לרזות לקול שרוצה להשמין. הרווק הכרוני נדרש לנהל דיאלוג בין הקול שרוצה קשר לקול שאינו רוצה קשר. האישה בת הארבעים נדרשת לנהל דיאלוג בין הקול שרוצה ילד לקול שאינו רוצה, ואלו רק ההתחלה. הקולות הסמויים הם רבים ומפתיעים, הקול הפנימי שלנו שרוצה להיכשל, שרוצה לחיות במקום אחר, שרוצה לפגוע באחר, שרוצה להתנסות בהמון דברים, להפתיע מינית, להתבייש, להפסיק להתבייש… כל אחד והקולות הפנימיים אתם הוא מתקשה במיוחד לנהל דיאלוג. משם מתעוררות מצוקות הנפש האישיות והמצוקות הזוגיות.
הספר מביא גם בשורה רחבה לחברה הישראלית רווית העימותים והסכסוכים. לחברה הישראלית סכסוכים פנימיים רבים המעוררים ויכוחים, מאבקים ודיאלוגים. לעיתים קרובות מידי שואבים בחברה הישראלית את כלי הדיאלוג מעולם המלחמה. אנשים רבים רואים את הדיאלוג כשדה מלחמה נוסף שיש לנצח בו. בדיוק כמו זוגות המתחילים את הטיפול הזוגי בסוג של מלחמה.
כדי לקיים מערכת משפט, מערכת כלכלית, כדי לאפשר לתחבורה לזרום, כדי לקדם עסק גדול או להשיג מטרות של יחידה צבאית יש להשמיע קולות ברורים ואחידים. יעילות, מאזן חיובי, חשבונאות ודיוק, חוקים, שליטה, עקביות, צדק ואמת, מהווים ערכים מרכזיים וכלים בעלי עוצמה להשגת המטרות הללו.
האם אנחנו, החברה הישראלית, במלחמה, ועלינו לנהוג כמו במלחמה?- או שאנחנו בדיאלוג, ועלינו לנהוג כמו בדיאלוג?- כל אחד יחליט לעצמו. לא מדובר רק בהערכת המציאות עצמה אלא גם בעיצוב המציאות.
הספר הוא רומן מקצועי על עבודתו הטיפולית של פסיכולוג ועל חייו הפרטיים. בכל אחד מארבע עשרה הפרקים שבספר מתרחשת דרמה טיפולית סביב בעיה אנושית אחרת (כגון חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, בעיית קשר זוגי, בעיית מיניות). בעיות המטופלים משתלבות בחייו האישיים של הפסיכולוג ובתמורות הקיצוניות שהוא עובר. במהלך הרומן, נחשפת דרך עבודתו הייחודית של הפסיכולוג, המקיים דיאלוג אוטנטי וגלוי לב עם מטופליו וחושף את קולותיהם הפנימיים, שלהם ושלו.
הוא מסייע למטופליו להקשיב לקולותיהם הפנימיים בלי חלוקה מתנשאת של טוב ורע, נכון ולא נכון, אלא מתוך כבוד פנימי לכל הקולות, גם האכזריים, המשוגעים והלא ממוסדים של האדם. בכך הוא מצליח לבסס דיאלוג פנימי המוביל לשיתוף פעולה פנימי בין כל הקולות ולסייע למטופליו להיחלץ ממצוקות הנפש והגוף בהם הם שרויים.
ד"ר עודד מבורך , זוכה פרס הרי הרשון לספרות, הוא גם נגר , יורד ים , תרמילאי וותיק ופסיכולוג קליני . כעשר שנים הרצה באוניברסיטה העברית, הקים מרכז לטיפול קבוצתי בבית חולים שיבא, ומדריך פסיכולוגים ברוח הגישה האקזיסטנציאליסטית. בשנים האחרונות הוא מנחה סדנאות לפתרון מואץ של בעיות חרדה ובעיות בקשר זוגי במרכז האטפולי שהקים – הזדמנות .ספר הקולות הוא ספרו הראשון .
