כתב העיתון "מקור ראשון", זאב קם, חושף הבוקר כי למעשה, הכל התחיל כשהשר יולי אדלשטיין ביקש ממזכירות הממשלה להעלות את הערר על הצעת החוק להכשרת המאחזים ביום ראשון הקרוב.
מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, הודיע לאדלשטיין שהדבר בלתי אפשרי מאחר שראש הממשלה נתן הוראה שלא להעלות את הנושא על סדר היום. מזכיר הממשלה הסביר כי השר בני בגין הודיע לראש הממשלה שאם החוק יעבור, הדבר יפגע בשיחות עם אנשי מגרון להעתקת היישוב.
למרות דבריו של בגין, במגרון הודיעו כי הם מתחייבים להמשיך בשיחות גם אם החוק יעבור. מאוחר יותר נפגשו שלושת חברי סיעת הבית היהודי עם ראש הממשלה, שם הובהר לנתניהו כי אין פתרון למניעת הריסת היישוב, זולת החוק. "אם מגרון יהרס, אנחנו מחוץ לממשלה", אמרו חברי הכנסת לראש הממשלה. "לא נשלים עם זה. זה פתח מסוכן להמשך קיום ההתיישבות".
ראש הממשלה, מצידו, הודיע כי הוא מתכוון להקים בקרוב את הצוות שיבחן את נושא המאחזים, אך לא הסביר איך הצוות אמור לפתור את עניינו של היישוב מגרון. לאחר הפגישה, שהסתיימה במבוי סתום, נפגש גם השר אדלשטיין עם ראש הממשלה וביקש ממנו לאפשר את הדיון בחוק בכל זאת.
תשובתו של נתניהו היתה שהפתרון נמצא במגרש של השר בגין, ורק אם הוא יסכים לכך ניתן יהיה להעלות את החוק. השלב הבא היה פגישה בין אדלשטיין ובגין, אך גם בפגישה זו לא הושגו הסכמות.
גורמים בכנסת צופים משבר גם בתוך הקואליציה וגם בתוך הליכוד, על רקע המחלוקות סביב חוק המאחזים. בשיחה עם מקור ראשון אמר ח"כ אורלב, יוזם אחד החוקים, כי צר לו על החלטת ראש הממשלה למנוע את חוק הסדרת המאחזים. "אינני רואה מוצא אחר לשמירת המאחזים, אלא בשינוי החוק הקיים, שיבטיח מתן פיצוי או קרקע חלופית, במידה ותוכח כחוק בעלות פלסטינית", הוסיף אורלב.
