הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין, דנה היום בסיכונים לזיהום מפרץ אילת והתמקדה בסיכון לזיהום מנפט. בפתח הדיון אמר ח"כ חנין כי מפרץ אילת הוא איזור רגיש במיוחד מבחינה סביבתית וכי באזור שכיות חמדה רבות. החשש הוא כי כל זיהום קל יגרום לנזק מרחיק לכת. לקראת הדיון הכין מר אורי טל-ספירו, מסמך מידע מפורט העוסק בסכנת זיהום ים במפרץ אילת בעקבות הגברת פעילות קצא"א (קו צינור הנפט אשקלון-אילת)
על פי מסמך המידע, מפרץ אילת הינו בעל רגישות אקולוגית יוצא מן הכלל. "שונית האלמוגים במפרץ אילת היא השונית היחידה בארץ ואחת השוניות הצפוניות בעולם. השונית היא בית גידול למאות אלפי מינים. דליפות קטנות של מזהם פוגעות בה במידה מסוימת, אך זיהום חמור, מנפט למשל, עלול לגרום לתמותת אלמוגים ודגים ולהזיק לשונית באופן בלתי הפיך, או לפגוע בה כך שהשתקמותה תימשך עשרות שנים. בזכות עומק המים במפרץ אילת יכולות המכליות להגיע עד למרחק של כ-200 מטר בלבד מהחוף.
כמו כן, בשל הרגישות הסביבתית של האזור, במפרץ אילת אין משתמשים בדיספרסנטים. המשמעות של תנאים אלו היא שמפרץ אילת רגיש יחסית לפגיעה מזיהום ופרק הזמן שבו אפשר לטפל בזיהום ים בנפט ביעילות הוא קצר מאוד. מסוף קצא"א נמצא בלבו של האזור הרגיש מבחינה סביבתית: כ-200 מטר דרומית מהמסוף הפעיל, מתחילה שמורת האלמוגים, וריף הדולפינים נושק למתחם קצא"א מצפון. בשל הרגישות האקולוגית באזור, התחנה למניעת זיהום ים הוקמה בין קצא"א לשמורת האלמוגים. בכל עת שמגיעה מכלית לקצא"א צוות התחנה פורס חוסמים במים כדי להקדים תרופה למכה אם תתרחש תקלה העלולה לגרום לזיהום ים. כמו כן, צוות התחנה נמצא בכוננות בכל שעות היממה".
מתוך המסמך עולה, שבשנת 2008 קבעה הממשלה כי בתוך שלוש עד חמש שנים יושקעו 15 מיליון ש"ח ליישום התלמ"ת (התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן), כי יוקצו 10 תקני כוח-אדם למטרה זו, וכי המשרד להגנת הסביבה יעגן את התלמ"ת בחקיקה. למרות שעברו למעלה משנתיים מאז החלטת הממשלה, החלטות אלו טרם יושמו. כיום, כוח-האדם והציוד הקיימים להתמודדות עם אירוע זיהום ים גדול מוגבלים, מסיבות תקציביות.
כמו כן, מתוך המסמך עולה כי התלמ"ת ערוכה לטפל באילת במקרה זיהום של עד 200 טונות שמן ולא במקרים קיצוניים של היבקעות ספינה מסיבה כלשהי, אירוע שיכול לגרום לשפיכת שמן בשיעור של מעל 150,000 טון שמן. מתוך כך עולה השאלה, האם המדינה נערכת לתרחיש "סביר" של זיהום ים או לתרחיש קיצוני.
מר רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי לאגף חסרים היום תקציבים וכוח אדם. הוא ציין כי באגף עובדים 25 אנשים, 15 מתוכן מיומנים בטיפול באירוע של זיהום ים. עמיר אמר כי באירוע זיהום ים גדול, כוח האדם לא יוכל להתמודד עם האירוע. הוא הוסיף כי כרגע נדרשים שני מערכים, שבכל מערך ספינה גוררת חוסם ו-6 עובדים שמתפעלים את הספינה. עמיר ציין כי השר להגנת הסביבה מטפל בצרכי האגף אך עדיין לא הושגו התקציבים הנדרשים.
מר אלי ורבורג, מהתחנה להגנת הים והחופים באילת, אמר כי "במפרץ אילת אין זמן לטעויות. זמני ההגעה לאירוע זיהום צריכים לעמוד על לא יותר מ- 15 דקות. הוא סיפר כי לירדנים יש כיום מיכלית ישנה שמשמשת כמחסן הנפט של העיר עקבה. המיכלית הינה בעלת דופן יחידה (בניגוד לסטנדרט הנהוג כיום הדורש דופן כפולה. קיבולת המיכלית – 300,000 טון).
אינג' שלום גודלברגר, מהנדס ראשי ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אמר כי מפרץ אילת משמש כיום גם מקור למי השתיה, שכן מי השתייה הינם מי ים מותפלים. מר צבי פיטר שחור, ממשרד התחבורה, אמר כי לכל המיכליות הנכנסות לאילת יש דופן כפולה וכי כולן נבדקות לפני כניסתן למפרץ. הוא ציין כי קיימת בעיה של פריקת מי נטל וחשש למינים פולשים במי הנטל. עוד ציין כי קצא"א נתנה הוראה לספינות העוגנות במסוף שלה להחליף את מי הנטל במים נקיים עוד בשהותן בים סוף.
נציג משרד התיירות אמר כי לסיכונים לזיהום המפרץ יש משמעות כלכלית גדולה, שכן חלק ניכר מכלכלת העיר אילת מתבסס על התיירות. מר נדב כהן, יועץ מדיני במשרד החוץ, אמר כי ישראל וירדן מחויבות לשמור על חופי אילת ועקבה. הוא ציין את תכנית מובל ים סוף – ים המלח, לפיה מתוכננת העברה של מיליארדי מ"ק בשנה ממפרץ אילת לים המלח, שחלקם מיועד להתפלה וכי במידה והמים יהיו מזוהמים תיווצר בעייה קשה מאד.
על כך העיר ח"כ חנין כי התנהלות הירדנים באחסון הדלק בעקבה סותר את אינטרס ההתפלה שלהם. נציגי קצא"א ציינו כי הם ערוכים לטיפול באירוע זיהום ים וכי הספינות (4-5 בשנה) מודרכות להגיע עם חבלי עגינה ולא כבלי מתכת, על מנת שלא יפגעו באלמוגים. הם אמרו כי לאור הסיכונים הבטחוניים הנשקפים מעזה, קיימת משמעות אסטרטגית להימצאות מסוף הנפט באילת.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין, יו"ר הועדה כי זו הפעם הראשונה שמתקיים בכנסת דיון שיטתי באשר לסיכוני זיהום מפרץ אילת. עוד אמר כי "במפרץ אילת אין מקום ואין זמן לטעויות. מדובר במפרץ קטן, רגיש סביבתית, תיירותית ולכן גם כלכלית. הגיע הזמן לגבש עבור מפרץ אילת תכנית לפיתוח מקיים שלוקחת בחשבון שיקולי סביבה, תיירות, כלכלה ותחבורה". ח"כ חנין הוסיף כי כל הגדלה של נפח הפעילות בתחום הנפט במפרץ עלולה להיות בעייתית ולמעשה גם הפעילות הנוכחית הינה בעייתית, במיוחד לאור קירבת המסוף לשונית האלמוגים.
ח"כ חנין אמר כי: "הועדה קוראת למשרד התחבורה להעלאות את סטנדרט הבטיחות של הספינות הנכנסות לנמל אילת." עוד אמר כי יש לשים דגש על ספינות הפוספטים שבעליהם מייצרים רווחי ענק וראוי כי חלק מרווחים אלו יושקעו בספינות. הוא ביקש לקבל, תוך 3 חודשים התייחסות מפורטת לסטנדרט הראוי לספינות. " לגבי מי נטל – הועדה קוראת ליישם את ההנחייה להחלפת מי נטל מחוץ למפרץ על כל הספינות הנכנסות למפרץ." הוסיף חנין.
בנוסף סוכם בוועדה כי הועדה קוראת למשרד החוץ לפתוח בדיאלוג עם ירדן ומצרים בכל הנוגע לבטיחות הסביבתית של כלי השיט במפרץ אילת. דגש מיוחד יש לשים על המיכלית הישנה שמשמשת כמאגר נפט עבור העיר עקבה. הועדה מבקשת לקבל עדכונים תוך 3 חודשים אודות הפניות לירדן ומצרים.
באשר להחלטות הממשלה שלא יושמו בכל הנוגע לתקציב התלמ"ת – הועדה מבקשת מאגף ים וחופים לציין האם נדרשים שינויי חקיקה. כמו כן, הועדה תכתוב לשר להגנת הסביבה ולשרי האוצר והתחבורה ותבקש את מימוש החלטות הממשלה באשר לתלמ"ת.
