לאור שביעות הרצון של גורמי המקצוע מהיקף מימוש זכות זו על ידי הזכאים ולאור כך שמדובר במסלול אשר לעיתים יש בו בכדי לייתר את הצורך בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה, מוצע כעת לתקן את החוק ולהפוך הוראת השעה בחוק להוראה של קבע בתקווה כי תסייע בקיצור ההליכים.
עו"ד ד"ר כרמית טל-אנגלברג שמשרדה עוסק בנפגעי רשלנות רפואית בתחום הבריאות, מציעה לקבל את התיקון באיפוק ולבדוק את תרומתו למבקש: " מבחינת תזכיר החוק, שהטיוטא שלו הועברה לעיון, עולה כי ניתנת אפשרות לערער על קביעת המעריך, אשר קבע את מידת המוגבלות הסיעודית של הפונה, באמצעות פניה לוועדות הרפואיות לעררים. על פניו נראה כי החוק בא להיטיב עם הפונים, אך בעיון מעמיק יותר, ככל הנראה לא מדובר באמת בהטבה. בבסיס העניין, יש לשאול מדוע צריך בכלל 'מעריך', האם אין אפשרות להסתפק בקביעה של רופא המשפחה לעניין זה? אנשים מבוגרים אשר עוברים בדיקת 'מעריך', נדרשים במקרים רבים להפגין כישורים ויכולות כאילו היו תינוקות בבדיקה בתחנת טיפת חלב. מדובר בהשפלה לא ראויה שמדינה המכבדת את האזרחיה הוותיקים אינה יכולה להרשות לעצמה להפגין".
עו"ד טל-אנגלברג הדגישה עוד, כי במידה ובכל זאת פועל 'מעריך' נוסף, מעבר לרופא המשפחה, הוא חייב להיות מנותק לחלוטין מהמוסד לביטוח לאומי: "אסור שהמעריך ירשום את הערכתו על גבי ניירות של המוסד לביטוח לאומי ואסור שמשרדו יהיה בתוך סניפי המוסד לביטוח לאומי, רק כך נשיג הערכה אובייקטיבית. יש בי חשש כי הוועדה לעררים תהפוך לכלי לדחיית הזכאות והשאלה החשובה ביותר היא, האם מדובר באמת בשלב נוסף שיקל על מבוטח קשיש, אשר שנותיו ספורות, או שמא תהא זו הארכה נוספת בהליך, והמבוטח ימצא את מותו בטרם יזכה לקבל את הקצבה? לצערי, במידה ולא יוחלט לקצוב זמני העבודה של הועדות לעררים, כך שהחלטתן תינתן במהירות.- עבור רבים מהפונים יהיה זה מאוחר מדי".
