30 מנהלי מוסדות חינוך ומנהלים בכירים בתעשייה, נפגשו בשבוע שעבר במפעל "מטבחי רגבה" שבגליל המערבי, במסגרת פרויקט "מנהל מאמץ מנהל" של תכנית תעשיידע מייסודה של התאחדות התעשיינים בישראל. כיום פועלות ברחבי הארץ 9 קבוצות דומות ובהן פעילים מאות משתתפים
יעל אביב מנהלת תכניות תעשיידע: "מדובר בשיתוף פעולה במסגרתו מאמצים מנהלים בתעשייה מנהלי בתי ספר במערכת החינוך באזור, תוך יצירת קשרי עבודה החיוניים ליצירת דור עתיד למנהיגות בתעשייה ולהגדלת בסיס כוח האדם למפעלים במקצועות טכנולוגיים. בכל מפגש מתקיים דיאלוג בין אישי להעצמת הקשר, שממנו יוצאים שני הצדדים נשכרים. בכל אחד מהמפגשים אנו מבקרים במפעל תעשייתי אחר או בבית ספר שונה והאינטראקציה בין המנהלים בתעשייה ובחינוך היא מרתקת ומרגשת".
במהלך המפגש סיירו הבאים במפעל מטבחי רגבה ולמדו על חזון החברה, קהל היעד ודרך התפתחות המפעל, הנחשב כיום למותג מוביל. מנכ"ל מטבחי רגבה, בני לרון, המשתתף בפרויקט: "אנו, אנשי התעשייה מתקשים יותר ויותר בשנים האחרונות לאתר אנשי מקצוע בתחומי האלקטרוניקה המכניקה והטכנולוגיה, בכל הרמות - החל מעובדי ייצור וכלה באנשי אחזקה ומהנדסים. על רקע זה ברור לנו, שחיבור בין תעשייה לטכנולוגיה וחינוך הכרחיים. תכנית מנהל מאמץ מנהל, שמבוססת על הטמעת המקצועות החשובים עוד במהלך לימודי התיכון, תסייע לנו באיתור צעירים שישתלבו בעתיד בעשייה במפעלים השונים ויהוו את דור ההמשך שיוביל, בשנים הבאות, את התעשייה הישראלית".
ליאור אפלבאום מנהל התאחדות התעשיינים בצפון גם הוא משתתף אישית בפרויקט ומאמץ בית ספר בכפר נחף שליד כרמיאל: "מחסור במקצועות כמו כרסמים, חרטים, נגרים, מבלטנים, וכן גם מהנדסים בתחומים שונים כמו חשמל מכונות ועוד, מורגש כבר היטב בכל תחומי התעשייה. אחת הסיבות, היא לצערי תדמית מוטעית שנוצרה למקצועות מסוימים בשנים האחרונות בעיני הדור הצעיר וגם העובדה שהמדינה הזניחה במשך קרוב לשני עשורים את מערך החינוך הטכנולוגי שהוא בסיס לתעשייה מתקדמת במדינות מערביות. לשמחתי ממשלת ישראל החליטה על הקמת שני מרכזי הכשרה טכנולוגית על אזוריים, אחד מהם בחיפה, דבר שיאפשר לצד לימודי בוקר של תלמידים גם לשלוח עובדים להכשרה לאחר סיום יום העבודה. אני מאמין כי הטמעת הלימודים הטכנולוגיים בעוד ועוד מוסדות חינוך בצפון מעבר ל- 49 שבהם כבר פועלת תכנית טו"ב (טכנאי ובגרות), יסייע במתן פיתרון להמשך פיתוח התעשייה הישראלית בשנים הבאות. לצד התוכניות המובנות חייבים להמשיך לפעול לשינוי תדמית התעשייה כמקור גאווה וכמקום תעסוקה שיש בו יצירתיות ואפשרויות התפתחות מקצועית גם בעיניי התלמידים וגם בעיניי המורים".
